שלושה שבועות וזה יותר מידי - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..

הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש

כל הפורומים הריון ולידה פורום תמיכה הדדית ונושאים כלליים שלושה שבועות וזה יותר מידי

טוב היום בשעה טובה נכנסתי לשבוע 37 - ומרגישה שכבר מיציתי. בשבוע שעבר הרגשתי צירים - עשו לי מוניטור במרפאה והצירים הגיעו לשישים....
הגענו למיון יולדות והעוברית השובבה שלי החליטה לנוח ופתאום במיון יולדות הצירים נרגעו ומאז כלום.
מפחיד אותי - נראה לי שהיא החליטה להתעלל בי ולהישאר שם עד השבוע ה-42. אתמול שרף לי הגב התחתון ממש הזכיר לי את הכאב ביום הלידה של שמואלי, רק שהכאב לא לווה בצירים- סתם כאב התעללותי. אני כבר ממש ענקית והבטן שלי ממש ירדה - יותר מזה כמעט ואין לה...
נהייתי ממש עצבנית והתחלתי לריב עם בעלי בימים האחרונים - מסכן שלי הוא מבין אותי ולא כועס בחזרה - היום ניתקתי לו פעמיים את הטלפון - והוא זה שנתן לי כמה דקות להירגע, התקשר אליי וניחם אותי.
שמואלי גם זוחל לכל מקום- וטוב שכך- אבל קשה לי לרדוף אחריו - אני מתעייפת מהר מידיי. אני כבר לא יכולה ללכת הרבה- ממש כואב לי למטה כשאני הולכת ולכן הפעילויות שלי עם שמואלי הצטמצמו- מסכני הוא משתעמם ובצדק.
גם המחשבות האלה של ההתמודדות של שמואלי בלעדיי- הוא כל כך תלוי בי - הוא נרדם רק איתי, ובלילה מוכן לאכול רק אם אני זו שמאכילה אותו בבקבוק. הוא מאוד אוהב את אבא שלו וקשור אליו, אך עדיין צריך אותי ורגיל אליי. אני מקווה גם שהוא לא יכעס עליי בימים האלה שאשאר ללון בבית יולדות. בלילה שחזרתי ממיון יולדות בשבוע שעבר הוא היה כל כך מאושר לראות אותי ואת אבא שלו - אני מקווה שהציפייה של הלידה הארוכה הרבה יותר לא תעציב אותו. אני עצמי הרגשתי ממש לא בנוח ששמואלי לא היה לצידי כל כך הרבה שעות. ביקשתי מבעלי שיביא לי אותו כשהוא מגיע לביקור - כי מבחינתי, בלעדיו לאף אחד אין זכות ביקור - לפחות אהיה איתו בשעות היום. אני מקווה שהוא לא ייעצב שאבא שלו יחזור איתו לבית של ההורים של בעלי - שם החלטנו שבעלי יישן עם הילד, כדי שההורים של בעלי יוכלו לעזור לו עם שמואלי.
מה שנותר כעת זה להכין תיק לידה ולחכות שהגברת הקטנה והמקסימה תצא לאוויר העולם!!!

על ידי לילך גלמידי 10/03/2011 05:42:56

5 תגובות

עמוד 1

מקווה בשבילך שתלדי לפני 42

על ידי meytal030 10/03/2011 05:42:56
היי מתוקה, אני ממש מבינה אותך....אני מאמינה שיש לך כאבים/צירים כל הזמן אחרת לא היית רוצה כבר ללדת

על ידי ברוש 10/03/2011 05:42:56
גם אני ברגשות אשם כבדים לגבי אוריקי שלי.
מה הוא יעשה בלי אמא כמה ימים?
נראה לי אני יותר צריכה אותו לידי מאשר הוא צריך אותי.

אני כבר מפנטזת איך אני באה לאסוף אותו מהגן אחרי שאני חוזרת מבית החולים.

על ידי libiaviv 10/03/2011 05:42:56
מהמרת על 39+2

מצטרפים ל YES תוך יומיים 072-2514350 מספר ישיר אליי

על ידי מיכל5 10/03/2011 05:42:56
תודה על העידוד-
מיכל - אין לי בעיה ללדת לפני מועד הלידה המשוער - דווקא הייתי מעדיפה ללדת עוד לפני תאריך הצפי שלך.
ליבי - אין כמו דאגה של אמא לגוזלים שלה - כל אמא חרדה לילדים שלה כשהיא לא בקירבתם וזה מה שאנחנו חשות כעת - אני מקווה שנשרוד את הפרידה הזו בזמן האשפוז בצורה הטובה ביותר.
ברוש- ילדתי את שמואלי בשבוע 40 פלוס 2, אחרי זירוז ידני של הרופא בגלל מיעוט תחושות עובר, אין לי בעיה לעבור זירוז כזה שוב - אם זה יבטיח לי קיצור שהות של הגברת הקטנה שלי ברחם, ובלבד שקיצור השהות נזה לא יזיק לה.
מיטל - האמיני לי שככל שמתקרב תאריך הלידה, כך הוא מורגש כנצחי יותר - בכל אופן כך אצלי - אבל יאללה- מה זה שלושה שבועות, יחסית ל37 שכבר עברתי...
תודה לכולכן על העידוד ושיהיה לנו המשך היריון תקין!

על ידי לילך גלמידי 10/03/2011 05:42:56