וואי כמה בכיתי עכשיו.. פשוט חייבת לשתף! - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • טוב, יש בזה המון מההורמונים, מודה!
    אבל גם המון מהתיק הכבד הזה שיושב עליי..

    אבא שלי נשלח לדבר איתי על כל מיני דברים שפגעתי באמא שלי ואחותי..
    כל מיני דברים שאולי הם נכונים ואמיתיים ופשוט הופלו עליי בזמן הלא נכון.
    אז הוצאתי עליו הכל-
    שאמא שלי לא מבינה אותי, שהיא בחיים לא הייתה סטודנטית עם ילדים,
    שהיא כל היום יורדת עליי ועל הבית ויש לה רק תלונות. ונמאס לי מהסטרס הזה שהיא משרה עליי לפני שהיא מגיעה אליי הביתה..
    שהיא רק מנסה להנמיך אותי ולהוציא אותי ילדה קטנה. ומנסה לחנך את הילדים שלי לפניי, ואני כל היום במלחמה עם עצמי- מי יספיק להעיר להם קודם!
    כי היא מעירה בצעקה ואני בדרכי שלי.
    שלא משנה כמה אני מנסה להשקיע תמיד איכשהו יש תלונות..
    והיא עוד מתלוננת שאני מתקמצנת עליה על טלפונים ולא מתקשרת, כשהיא בעצמה לא מתקשרת ולא שואלת מה שלומי.
    שהיא מסוגלת להיכנס אליי הביתה בלי לתת לי נשיקה, אפילו לא כזו של נימוס..
    ושנמאס לי!! לא משקיעה יותר..
    שיפסיקו לראות אותי כמו ילדה קטנה!!

    הבעיה היא שאבא שלי מבין ואפילו לקח את זה קשה שהתחלתי לבכות..
    וביקש שאם יש לי משהו להגיד אז אני אדבר איתו.
    אבל כשזה מגיע לאמא שלי- היא לוקחת הכל באופן אישי ואיכשהו מצליחה לסובב את הכל כאילו כולם נגדה וכועסת על כל העולם..
    ופתאום כולם מגעילים והיא כ"כ תמימה.

    ובאחותי פגעתי- כי כשהיה פה יומולדת שבוע שעבר שילה גם קיבל כמה מתנות ורצה לפתוח את כולן ביחד..
    ולא הרשינו לו.
    פתאום ראיתי שהוא משחק ומפזר משהו שלא הרשנו לו.. ואמרתי- אהה, מה זה עושה אצלו ביד?
    אז היא אומרת לי- אני הרשיתי לו! אז כעסתי קצת ואמרתי שהרגע אמרתי לו בדיוק על זה שלא ייפתח!
    אבא שלי טוען שאמרתי- אני מחליטה פה בבית.. (אני לא זוכרת שאמרתי את זה..)
    בקיצור-היא נעלבה מזה.
    (אין לה ילדים והיא לא מבינה מה זה שהוא עקף את המילה שלי)
    בעקרון- אח"כ דיברתי עם שילה שלא יפנה לבקש רשות מאנשים אחרים ושבבית רק אבא ואמא מחליטים!
    זו סתם הרגשה מגעילה שמישהו נכנס לך לשטח הפרטי, לדברים שהחלטת לגביי הילדים!
    וכנראה הפרצוף שלי אמר שאני כועסת.. לי זה נראה לגיטימי, היא נעלבה. ושלחה את אבא שלי לדבר איתי!
    מה העניין?? גם אני אשלח שליחים לדבר?!
    אתם לא אנשים בוגרים שיודעים לדבר ולהגיד שנעלבתם?!?
19 תגובות
עמוד 1
  • קבלי

  • קודם כל קבלי הרבה
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

  • טוב, לגבי אמא שלך - זה כבר ידוע
    מייל:[email protected]
    מסנג'ר: [email protected]
  • זה הכי מעצבן "שנשלחים" לדבר איתך
    "...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."
  • אצלינו זה קצת ההיפך.. אני חולת סדר וכל הזמן מסדרת ואמא שלי משתגעת ממני.. אומרת לי תשאירי קצת בלאגן חחח
    קבלי


  • ****
    אינבוקס הפייסבוק שלי : [email protected]

    ****
    האל חשב וחשב, איך אוכל להשביח את האישה? איך אוכל לגרום לה להיות עוד יותר טובה?
    בדק האל -הוסיף לה חולשה לילדים מתוקים,
    הוסיף לה כוח לוותר לאחרים.
    הוסיף לה את היכולת להמשיך גם כשרע,
    הוסיף לה את האומץ לבלוע צעקה,
    הוסיף לה חשיבה עמוקה ועין חדה,
    הוסיף לה רגש למחר ורגש למשפחתה,
    הוסיף לה אהבה ויהי מה,
    וכשסיים מלאכתו


    קרא לה - אמא !!!


    *****
    **
    **
    **
    *****
    www.2all.co.il/web/Sites/2007-8

  • יו מאמי נשמע ממש לא קל

  • כמה מוכר,אימי מגיעה ובמקום להיות עם נעמה ושאני אהיה עם הבית ואסדר אותו,היא מתחילה לתקתק דברים כדי לעזור לי, שיהיה לי קל יותר אח"כ, אבל לא-ביסודיות (השאירה בגדים במ.כביסה והייתי צריכה לעבור אחריה ולבדוק, כלים לא-נקיים וכו' וכו' וכו')...ואני הכי רוצה שתהיה לה סבלנות להקריא-סיפורים וכו'..
    וכמובן שעם מלא-הערות עליי, על-הבית וכו',שרק מלחיצות יותר...
    מיותר לציין,שזה ממש הפריע לי כשהייתי סטודנטית וגם בעלי ביחד איתי היה סטודנט (כמו אצלכם) וזה היה עוד אחרי-הלידה.

    כעת,זוהי תק'-התיקון שלי,אני בתק'-קינון על-הבית ואני מאושרת..כל-כך חיכיתי לזה כשהייתי סטודנטית,כך שאני ממש מבינה אותך!

    בדיוק דיברתי עם חברה היום,איך היא פותרת את הבעיה הזו והיא ענתה לי במילה-אחת: חמלה! יש בה חמלה להוריה,שהם בעצמם ילדים-קטנים מבחינתה,התהפכו היוצרות..כך היא מתמודדת עם זה..

    אני חושבת,שישנם הורים,שעברו חיים לא-קלים בעבר..אז אוקי (כולם עברו משהו בחייהם),אבל הם פשוט לא-יודעים להתענג בהווה על הפירות, קרי,ילדיהם שנישאו והביאו ילדים לעולם ברוך-השם..
    הם עדיין תקועים על העבר הקשה וכל הסביבה שלהם ניפגעת בגללם..
    ולדבר??????? הלוואי וזה היה עוזר..עם כל הניסיונות..
    ישנם אנשים,שככה הם,לא-רוצים בשינוי..נהיים קשים עם הגיל וחבל..

    יש לי עוד המון לכתוב לך יקירתי..או לדבר בטל'..
    המייל שלי לצורך-הפורום: [email protected]
    רק תעדכני אותי,שכתבת לי,כדי שאפתח אותו..

    חיבוקים


  • אוי ממוש

  • מאמי קבלי מלא
    בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

    שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

    באהבה, ליאת.





  • תודה יקרות..
    איזה חמוד אבא שלי, מאז ומתמיד הוא סופג את העצבים משני הצדדים, מאמא שלי וממני.. בנסיון לתווך!
    אח"כ הוא התקשר גם לשאול אם אני בסדר ונרגעתי..




  • קודם כל

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה