מה יותר חשוב ? - הריון ולידה

שירה נשמה שלי - כשאני הייתי תינוקת ואח שלי נולד אחרי ב - 3 שנים אבא שלי עדיין היה בקבע..... לא קרה כלום לא לי ולא לאחי. הוא השתחרר והתחיל לעבודה אזרחי כשאחותי נולדה ואני הייתי בת 5 בערך.....

אז כשהוא בבית שיבלה כמה שיותר עם הילד ואיתך אבל שיישאר בנתיים בקבע אם זה מה שהוא רוצה.

תזרמו עם זה ותראו איך הולכים העניינים אחרי הלידה עם הילד ואם לא יתאים שיעזוב... לחזור אי אפשר אח"כ או שלא כל כך פשוט לחזור אח"כ....

בהצלחה בכל החלטה

זה תלוי בהסתכלות - אני למשל גדלתי בבית שאבא שלי כמעט ולא היה בכל תקופת הילדות שלי.
ואפילו בסעודות שבת אני ממש זוכרת איך הביפר שלו צילצל וכולנו ידענו שעוד 10 דקות הוא בדרך לבסיס.
הוא היה מתנצל, מנשק, שם ת'נעליים הגדולות שלו ונוסע

אני מבינה אותך אבל אל תלחצי על בעלך עד שלא תראי איך זה להיות עם הילד לבד. אם תלחצי הוא עלול להתרחק ולא להקשיב לדבריך במיוחד שעוד את לא יודעת איך יהיה ואין לך גם ניסיון בעניין אז בכלל הוא לא יקשיב...

בכל אופן ההחלטה היא רק של שניכם ביחד - בהצלחה נשממי

שירה,
אין ספק שהתשובה לשאלה שלך היא חד משמעית - הרבה יותר חשוב לחיות עם המשפחה שלך.
אבל...משכורת של 10,000 ש"ח זה יפה ומכובד וזה יתן לך שקט נפשי שיהיה לך ולילד שלכם מה שתצטרכו.
ברור שהצבא זו מסגרת מאוד מאוד תובענית (מניסיון!) ולא קלה בכלל ואני מניחה שעם משכורת כזו הוא הולך לתפקיד ברמת פעילות שלא תאפשר לו לחזור הביתה כל יום אבל הוא לא חותם קבע ל- 20 שנה, הוא חותם לשנה-שנתיים, ומשם גם הוא וגם הצבא יחליטו אם רוצים להמשיך אחד עם השני.
אני חושבת שכרגע, אלא אם כן יש לו הצעת עבודה אטרקטיבית מאוד שהמשכורת שלה מגיעה כמעט לסכום שמציע לו הצבא, כדאי כן לנסות את עניין הקבע (בכל מקרה שיברר טוב טוב אם זו אכן המשכורת אחרי כל ההורדות...כי לסימולציות יש נטייה "לשכוח" הורדות קטנות פה ושם שבסוף משפיעות על הנטו)
אף אחד לא אמר שזה שהוא חותם קבע זה ברור מאליו למפקדים שלו שמעכשיו הוא לא רואה את הבית, הוא גבר נשוי ואוטוטו בע"ה יהיה לו ילד והוא צריך לתבוע את הזכויות שלו ולנצל כל הזדמנות להיות בבית.

בהצלחה!!!

שירה יקירתי את שואלת את שאלת המיליון
קודם כל שיהיה ברור שמשפחה זה הדבר הכי חשוב
ובדיוק בגלל זה חשוב מאוד לחשוב על כל הרבדים
תעסוקה ומצב כלכלי זה שני נושאים מאודדדדד חשובים
המצב בחוץ לא מלבב בעלי עובד 13 שעות ביום ומרוויח 6000 בלחץ רב
אנשים הולכים לומדים מוציאים תארים ולא מרוויחים הרבה יותר

דעתי האישית היא לא לעשות החלטות פזיזות לחשוב על הכל
ומעבר לזה למה בעלך לא בודק אופציה לשירות קל"ב?

סיוני הוא ניסה לחתום שירות קל"ב אבל לא נותנים לו

שירוש
אין ספק שהמשפחה הכי חשובה אבל.... למשפחה צריכים להיות אמצעים כדי להתקיים וקחי בחשבון שמצב כלכלי יכול מאוד להשפיע על זוגיות, מה גם שאם בעלך יעזוב את הצבא זה לא אומר בהכרח שהוא יהיה יותר בבית קחי דוגמא את סיוון ... גם בעלי היה עובד שעות מטורפות ומגיע בקושי ל 70000

אני בתור ילדה לא זוכרת איזשהם חסכים מזה שאבאב שלי היה מעט בבית..

יש תקופות בחיים שצריך לדעת להתפשר, אבל רק אתם יחד כזוג יכולים להחליט על מה מתפשרים ועל מה לא..

זוהי דעתי...

בינתיים קבלי חיבוק חיזוק

אני מסכימה עם סיון.
בחוץ המצב לא מזהיר פנים.. ואם אין לו משהו בחוץ שיהיה לא שווה אבל לפחות קרוב לסכום הזה... הייתי נותנת לזה צ'אנס.
זה לא לכל החיים וכך יהיה להם באמת זמן איכות..
בעלי בקושי מתעסק בילדה והוא בבית כל יום...
זה גם יתן לך את האופציה לשבת בבית קצת יותר זמן עם התינוקי בלי לחשוש למצב הכלכלי.


להוסיף לפייסבוק

שירה- משפחה חשובה מהכל ... אין ספק בכלל....

אבל תקחי בחשבון שאין הרבה עבודות שמרוויחים ככה.... וכסף לצערי זה דבר מאוד חשוב, במיוחד שמגיע תינוק חדש....

תקחי בחשבון שאם הוא לא יהיה בקבע הוא ילך לעבוד במקום אחר... ובשביל להרוויח 8000 ש״ח היום למשל צריך לעבוד הרבה!!!!
הדוגמא של סיוון ממש טובה... בעלה 12 שעות מחוץ לבית.... כל יום....

את צריכה לחשוב יחד איתו מה עדיף לכם... תחליטו ביחד זה הכי חשוב.

מאמי, עבור משכורת של 10,000 באזרחות, בעלך גם יצטרך לעבוד סביב השעו (אבל קודם שימצא משרה עם משכורת כזאת)ן,
שלא יהיו לך אשליות.
משכורת גבוהה דורשת הרבה שעות עבודה, גם בצבא וגם באזרחות.
ובאזרחות יכולים לפטר מהיום למחר בלי סנטימנטים,
בקבע יש ביטחון כלכלי, את ובעלך יודעים שלא יפטרו אותו,
וכסף ייכנס לחשבון כל חודש כמו שעון.
ובאזרחות יש גם הרבה מקומות עבודה שלא משלמים בזמן,
שלא משלמים זכויות בסיסיות.

משפחה וילדים זה הכי חשוב, אין ספק,
אבל פרנסה חשובה לא פחות, ותפקידו של גבר להיות המפרנס הראשי (אני קצת שוביניסטית).
אני חושבת שבעלך גם כן סובל בגלל שהוא לא יכול להיות קרוב אלייך,
ויסבול הרבה יותר בעתיד כשלא יוכל לראות את הילד לעיתים קרובות.
את מקריבה, אבל גם בעלך מקריב לא פחות ממך כדי לפרנס את המשפחה שלו בכבוד

תראי, בעלי עובד בהייטק ומתי נראה לך שהוא רואה את הבן שלו? רק בסופי שבוע! הוא חוזר הביתה אחרי 8-9... כשנתנאל כבר ישן! אני מרגישה שאני לבד מגדלת את הילד, כבר עברתי את השלב של עצבים ובכי (פתחתי פה הרבה שירשורים...)
אם לא יחתום קבע, הוא יכול להבטיח לך שהוא ימצא עבודה שתאפשר לו להיות בבית בשעות סבירות?

משפחה לחלוטין . אין מה לחשוב פעמיים בכלל.
הבעיה היא שצריך להיות מציאותיים ולהביא גם כסף הביתה, ולפי מה שקראתי אין אופציה לשרת קל"ב....

מצב בעייתי בהחלט
מקווה שהכל יסתדר לטובה

שירוש מתוקה,

אני מסכימה עם הבנות כאן אחת אחת.

ישנן עבודות שגם עם תואר ראשון הן הופכות לעבדות במלוא מובן המילה ואחרי שמגיעים הביתה בסיום יום עבודה של 12 שעות, כשגם המשכרות לא משביעת רצון בכלל, אין כוח לכלום כולל האישה והילד וכל מה שמטריד גם אותך וגם את בעלך זה איך למצוא עבודה יותר טובה, יותר מכניסה ובפחות שעות...

אני מקווה שההורים שלך ושאר הקרובים וחברות יוכלו לעזור לך כשיגיע הזמן.

לכן אני חושבת שכדאי לך לתת לזה צ'אנס ולראות איך זה יתפתח, למרות שאני מאמינה שאת גם לפנינו ידעת והבנת את כל ההשלכות של ההחלטה הזו והתחושה היא עדיין להגיד לזה לא.

שיהיה בהצלחה ורק טוב בכל החלטה!

אני נשואה 6.5 שנים. התחתנתי קצת כמוך- כשבעלי סיים מסלול ונשארה לו עוד שנה וחצי לסדיר. הוא עדיין בצבא. בתקופות הקשות יותר הוא היה מגיע כמעט כל שבת ולפעמים הייתי נוסעת/היינו נוסעות (תלוי באיזה שנה) אליו. בתקופות הטובות יותר הוא היה מגיע כל שבת ומידי פעם קופץ לכמה שעות בסופי שבוע. יש הקפצות והכל.
אחי וגיסתי- באותו סרט. אחי משרת היום בחרמון וישלו 2 ילדים קטנים, אחד מהם נולד פג בחודש שישי והגדולה נולדה עם זיהום בדם והייתה בבי"ח חודשיים אחרי הלידה.
ושתינו מסתדרות מעולה ב"ה.

ולמה אני מספרת לך את כל זה?
כי השאלה היא לא אם המשכורת שווה או אם הילד יהיה בסדר.
השאלה היא איך את תהיי עם זה.
מהנסיון שלי- יש נשים שסובלות סבל נורא וכלום לא שווה את זה. והילדים בטח סובלים מאמא מתוסכלת ועצבנית. וזה פוגע בזוגיות וכו' וכו'
ויש נשים שחיות עם זה סבבה, כמוני, ומסתדרות טוב מאוד לבד, והאוירה בבית טובה והכל.

אני חיה איך שאני חיה לגמרי מבחירה. אין דבר שאני שונאת יותר משאומרים לי "איזה גיבורה". מה הקשר גיבורה??
והשיקול הוא לא כלכלי בכלל. השיקול שמנחה אותי הוא איפה יהיה לו טוב והוא יוכל לממש את עצמו בצורה הכי טובה.

בקיצור- אני לא מכירה אותך אבל מההודעות הבודדות שקראתי שלך, אי בכלל לא בטוחה שזה עושה לך טוב, ואת צריכה לעשות חושבים עם עצמך.
כי אם את תהי אומללה, גם בעלך וגם הילד יהיו אומללים ושום משכורת לא מצדיקה את זה.

יצא קצת משתפך- אבל הכל מהלב.
אם את צריכה עוד משהו- ממש בשמחה.

מיכל

מאמי אני עד גיל 8 לא הכרתי את אבא שלי חוץ מתמונות.. הוא היה בכלא...