אני פשוט המומה...

... (ועוד הרבה פרצופים כמו אלו...

)
אני ממש לא רוצה לקחת חלק בשיקולים המקצועיים, כי אני לא שם, ובעצם לא ממש מכירה אותך ו/או את המצב שקדם לסיטואציה אותה את מתארת (ובכלל - המצב שקדם להוצאת הילדים מהבית) ואני חושבת שבתור אשת מקצוע שמעמדה שווה (לפחות) לאנשי המקצוע המקיפים אותך כעת - זה פשוט יהיה לא הוגן, ולא תקין מקצועית - מצידי, לתפוס צד ולקחת חלק.
הסיבה שבגללה אני המומה היא כי נראה לי שנעשה פה עוול לך, כצד החלש יותר בסיפור הזה, כמישהי שמגיעה וצריכה לעמוד לבדה מול "אנשי מקצוע" שמעמדם ומספרם (פשוט כך - מבחינה מספרית. את לבד, מקסימום בעלך איתך, ואילו הם מגובים באנשים נוספים שמחווים דיעה, או סתם "משחילים" עוד מילה...) רב משלך.
לכן, אני ממליצה לך בהמלצה חמה מאד מאד מאד (

) לפנות לארגון "בזכות" ולספר שם את סיפורך. יש לי ניסיון מאד טוב איתם, הם מחזיקים ארנשי מקצוע ומשפטנים שבמקרה הצורך יודעים היטב כיצד לסנגר על בעלי מגבלויות (פיזיות או נפשיות).
עדי, פני אליהם!
http://www.bizchut.org.il/heb/upload/about/אנא עדכני שפנית אליהם.
לכל עזרה שהיא (שביכולתי לתת) - אני כאן.
שרון.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il