סקר פער גילאים בין ילד ראשון לשני - הריון ולידה

תראי ההבדל בין הגדולה שלי לבאה בתור יהיה פלוס מינוס שנתיים ותשעה חודשים.
אני חושבת שזה הבדל יפה.
אחי וגיסתי לא ממש נזהרו אחרי הלידה של האחיין הבכור שלי ושלושה חודשים אחרי שהוא נולד היא נכנסה להריון עם תאומים, בן ובת.
אני יכולה להגיד לך שמעבר לברכה שיש בדבר זה מאוד קשה. זאת שלישייה לכל דבר.
אני גם חושבת שלכל ילד מגיע את הזמן איכות עם ההורים שלו.
רק את יכולה להחליט מה היכולות שלך מבחינה כלכלי ופיזית בנושא הזה.
אני רוצה להגיד לך שאני מסתכלת על הבת שלי היום ומרגישה קצת רחמים על זה שעוד מעט היא תצטרך לחלוק את התשומת לב עם עוד אחות.
בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

באהבה, ליאת.

מסכימה עם ליאת
בהצלחה

שכחתי לציין שאנ גם לא ילדה אני כבר בת 30

לכל דבר יש יתרונות וחסרונות... הפרש קטן משמע שהם יהיו ממש קרובים בגיל וממש יעשו הכל ביחד
זה בהחלט קשה בטירוף בשנה וחצי הראשונים ואח"כ מתחילים להנות מזה
אבל אני כמו ליאת, חושבת שכל ילד צריך את הזמן שלו להיות הבייבי בבית
אני באמת נהנתי מכל שלב של עידן ואם היה עוד תינוק בבית ספק אם הייתי יכולה להעניק לו את כל תשומת הלב שקיבל (ועדיין מקבל)
אני אמורה ללדת פחות מחודש לפני יום הולדת שלוש שלו
לדעתי הפרש של שנתיים וחצי עד שלוש הוא אידיאלי


לאמא שלי יש בבטן גור
וכשיגדל נשחק בכדור
גם אם יצא מקומט וקירח,
אנו נאהב אותו עד הירח!!!!!

30 זה לא הרבה...

(אני בת 33 )ההפרש בין נועה לעומר הוא שנה וחצי וזה מאוד לא פשוט, אבל....אני הכי מאושרת בעולם שהבאתי שני ילדים מדהימים בהפרש כזה.

אני ממש מסכימה עם המלאכית בין הראשונה לשניה שלי יש שנתיים ותשעה חודשים וזה הבדל מעולה!
אני גם בדיעה שכל ילד צריך את הזמן שלו להיות "תינוק" וקשה באמת למלא את הצרכים כאשר ישנם שני תינוקות בבית בהבדלים קטנים..(בכל זאת לכל אחד הצרכים שלו).
אני רואה מסביבי משפחות עם שני תינוקות בהבדלים קטנים ותמיד ה"בוגר" יוצא נפסד כי "גנבו " לו את הזמן להיות תינוק והם תמיד בוכים בלי הפסקה...
אבל זו רק דעתי

יש יתרונות וחסרונות להפרש קטן ולהפרש גדול...
בסופו של דבר זה מסתכם בכמה ילדים את רוצה,
ברור שאם את רוצה 10 - אז כדאי הפרשים קטנים בגלל גילך,
אבל אם את רוצה 3-4 ילדים, אז הפרשים גדולים יותר באים בחשבון,
כך תוכלי גם להנות מכל ילד ולתת לו את כל הזמן שצריך.
את יכולה להביא את השניים הראשונים צמודים (אם כל כך בא לך), ואז לחכות קצת ולהביא עוד שניים צמודים...ככה דודה שלי עשתה...

בהצלחה

אינדיבידואלי לחלוטין!
לי יהיה ב"ה הפרש של שנה ו-5 וזה היה כמובן מתוכנן
אני תמיד רציתי שיהיו ביחד 2 אחים
גם את הבאים בתור ב"ה אעשה במרווח דומה
אני חושבת שאפשר להיות בייבי גם שיש אח והיתרון הגדול זה שיש לך עם מי לשחק

הכי חשוב שתחליטי את
רק את יודעת מה טוב לך!
הרי כל אחד יגיד לך שמה שהוא עשה זה הכי טוב... זה טבעם של אנשים....

אני לגמרי עם אחוה

יש לי 3 בנים בהפרש של כ-3 שנים בנהם(יצאו 3 בנים אז גם בשל ההפרש היחסית גדול בנהם הם חברים בגלל שהם בנים).
אני חושבת שזה בסדר אבל ... אם הייתי יכולה להביא את האח השני לבכור בהפרש של שנה בערך הייתי עושה זאת...[:D.
אני חושבת שילד ראשון צריך ל"קבל" אח צמוד ככול האפשר כדי שהיה לו חבר ושותף לחיים ובכלל ככה הוא לומד להיות פחות "מפונק" וסיפטום האח הבכור יורדת קצת .
זוהי דעתי
את תעשי את השיוליים שלך בכל הפרמטרים (נפשיים כלכליים וכו'..)
ב-ה-צ-ל-ח-ה

... לפעמים חלומות מתגשמים....

אני בסך הכל מסכימה עם אחווה שזה מאוד אינדיבידואלי ותלוי בהמון גורמים.
זה שאת עושה ילדים צמודים לא בהכרח אומר שהם יהיו חברים או פרטנרים למשחק זו יכולה להיות יריבות אין סופית (אני ואח שלי למשל ממש צמודים ומעולם לא הסתדרנו) והבנות שלי למשל הן בהפרש של שנתיים ותשעה חד' והן חברות נהדרות ופרטנריות למשחק.
בסיכומו של דבר זה נורא אינדיבידואלי וגם תלוי מאוד בכוחות הנפש שלך כפי שאמרו הבנות לפני.

ההבדל בין עידו ורז לבין נווה הוא בדיוק שנתיים וחצי, וכך תכננתי את זה.
אין ספק שזה לא קל אבל בתפיסה שלי אני רוצה את כל הילדים שלי, בעזרת השם, בהפרשים יחסית קטנים.
גם כדי שיהיו קרובים בגילך וכל החיים יהיו חברים ובעלי תחומי עניין פחות או יותר מדותפים בהתאם לגיל וגם, בעצת סבתא שלי, אני חושבת שנכון להביא את הילדים בתקופה מסויימת של כמה שנים, עם כל הקושי שבעניין, ואח"כ לדעת שזהו, סיימתי עם ילדים, להתפנות לגדל אותם ולהתפנות לעצמי עם הזמן.
אבל ברור שיש פה שיקול של עזרה מהמשפחה, אם יש, ומצב כלכלי, והרבה כוחות נפשיים!

אבל זה תענוג ענננננננננננננננננננננננק