שאלה לאמהות סטודנטיות (גם לשעבר) - הריון ולידה

אני לא עברתי את זה, אבל נראה לי מאוד קשה
אני סיימתי את התואר בחודש 9 ממש לפני לידה למזלי, והיה לי קשה
ואם התינוק הראשון לא היה לי זמן לנשום במשך כמה חודשים טובים
אבל... זה תלוי באופי התינוק, אם את מניקה או לא
אני מכירה כאלה שעשו, אני אישית לא היתי מסוגלת
You're my heart, you're my soul

תודה על התגובה...
זה שזה קשה זה ברור לי.. אני לא חושבת שזה יהיה קל בכלל אבל מאמינה שזה יהיה שווה את הקושי.
סתם מכיוון שאני מאמינה שאנחנו ממש לא היחידים שחושבים על זה או שיעשו/ עשו את זה הייתי שמחה לשמוע מניסיונן של אחרות..

אני יודעת שיש פה כמה בנות שלמדו/ לומדות עם ילדים
אני מאמינה שמחר יגיבו לך
You're my heart, you're my soul

אני בהריון עם הילד הגדול שלי הייתי לקראת סוף הלימודים ,נשאר לי משהו כמו 3 חודשיים ואני ממש שמחה שככה יצא כי ההתחלה הייתה ממש קשה לי ושילבתי בין עבודה לבין לימודים

בהריון הקודם, בחודש תשיעי, החלטתי להירשם לתואר שני...
הייתי מלאה בחששות ודי בטוחה שזה ממש לא הזמן, הרי אני לא יודעת בכלל איך מסתדרים עם תינוק, אז תינוק ולימודים נשמע בכלל בעייתי...

בכל מקרה, החלטתי לזרום... זה גם ככה היה תואר קצרצר של שנה קלנדרית
לא היה פשוט אבל בכלל לא נורא, ולמרות שתוך כדי גם חיפשתי עבודה - לא מצאתי
אז יצא שרק למדתי וטיפלתי בתינוקי שלי
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

אוחחח, כתבתי תשובה ארוכה והיא נמחקה לי...

היי ,
אז ככה, למדתי בעצם בשלוש תקופות "גדולות":
התקופה הראשונה הייתה כשעוד לא היו לי ילדים בכלל - במדרשה לאמנות, שיקום בעזרת אמנות חזותית.
התקופה השניה כשכבר הייתי אם לשניים, בשנה השלישית הייתי בהריון עם השלישי - תואר ראשון.
התקופה השלישית כשכבר הייתי אם לשלושה, הקטן בן שנה בלבד - תואר שני.
התארים הראשון והשני תובעניים ביותר (ראשון בפסיכולוגיה, ושני בפסיכותרפיה - תואר משולב בישראל ובאנגליה) ודרשו המון המון היעדרויות מהבית ושעות של הסתגרות עם חומר לימודי מורכב בעברית ובאנגלית.
ובכל זאת, מעולם לא מצאתי את עצמי "מצטערת" על צעד הלימודים, לא בעבר ובטח ובטח שלא כעת.
כמו שפיתוש כתבה לך, לעתים זה נראה כבלתי אפשרי (בתקופות מבחנים והגשת עבודות סוף סמס', אצלי התואר השני כלל גם כתיבת תיזה, אז בכלל לא ניתן היה להבחין בקיומי בתקופת הלחץ של עיבוד הנתונים וכתיבת הספרות לתיזה...), אבל הכל תלוי בגישה.
צריך לשנות את המוד בראש, ולהבין ששום דבר לא יכול להיות ממש מושלם בתקופת אימהות שמשולבת בסטודנטיאליות.
יהיו ויתורים פה וגם שם - ודי הרבה.
ברגע שתביני שהויתורים הם חלק מהעניין - אני מאמינה שתוכלי להתחיל למצוא את עצמך גם נהנית פה ושם מכל העניין...

והכי חשוב: ב-ה-צ-ל-ח-ה!

זה קשה מאד......
מייל:[email protected]
מסנג'ר: [email protected]

זה אפשרי בהחלט.
אני לא יודעת מה בעלך עושה, אבל בעלי מרוויח טוב, וזה בהחלט עוזר. מצד שני- הוא מגיע רק בסופ"שים- וזה פחות עוזר :))
דבר נוסף חשוב זה עזרה מההורים. היום למשל- ההורים שלי מוציאים את ליאור מהגן פעמיים בשבוע עד שאני חוזרת וזאת עזרה ענקית, אם לא היתה ברירה הייתי מוצאת מישהי בתשלום, אבל זה בהחלט היה מכביד.

וכמו שאמרו לך- יש וויתורים. מכל הכיוונים: כלכלית- חופשות ומותרות, עד השנה, כשכבר לא היתה לי שום ברירה, וויתרתי על כל הקורסים שהיו אחה"צ ובערב למרות שהיו כמה מעולים. ויתרים על שעות שינה, ויש גם ויתורים מבחינת הטוטאליות עם הילד- לא להיות איתו כמו שהיית רוצה..

אני, אישית לא רואה שום מסלול חיים אחר שהייתי בוחרת. לא מוותרת בשום אופן על הלימודים ובטח ובטח שלא על ילדים.
(מסיימת תואר שני ומתכוונת ללמוד לאורך כל חיי, מתי שרק יתאפשר לי..)

מיכל

תודה על התשובות.. אני רואה שזה בהחלט אפשרי אפילו שקצת קשה.. אבל אני גם מאמינה שאלו קשיים שניתן להתגבר עליהם..
אני (בתקווה- אם אכנס בטווח הזמנים שאני רוצה להריון) אלד בסוף השנה הראשונה של התואר השני. מה שאומר שתשאר רק שנה אחת לי ובעלי לסיים ללמוד (שנינו לומדים כרגע) הוא יסיים תואר ראשון ואני את השני באותה השנה. כלומר זו בסך הכל שנה אחת של קצת הידוק חגורות אבל אני מאמינה ומקווה שזה יהיה בסדר..

בנות כבר ענו לך תשובות מעולות

נגעת בנקודה כואבת