על סף בכי - הריון ולידה

דבר ראשון, בלי ייאוש...

וואוו בר,
אני לא רוצה לייאש אותך אבל 5 חודשים זה ממש כלום, אפילו מאוד נורמלי,
את יודעת שהסיכוי להיכנס להריון כל חודש הוא רק 30% בערך,
קצת סבלנות והכל יהיה בסדר,
את יכולה לנסות ולבדוק מתי הביוץ לפי מעקב זקיקים או מחשבון ביוץ או ערכות ביוץ ואז לתזמן טוב יותר.
אני יודעת שזה מתסכל אבל התסכול לא עוזר בכלל בכלל...
בהצלחה

בר מקסימה, אסור לך להתייאש.
כמו שהבנות אמרו כבר, לוקח זמן עד שנקלטים.

תנצלי את התקופה הזו שאין לך ילדים עבור הזוגיות עם בעלך. אני בטוחה שבקרוב תזכי לביקור ה.
אל תחשבי מחשבות שליליות כל עוד אין לך על מה!! זה לא בריא ובטח בגלל זה גם איחר לך ה.
בקיצור, סבלנות ויהיה בסדר

שושי, צופי ויסמין היקרות תודה על העידוד :)
לשאלתך שושי היו לי 2 הפלות אחת לפני 11 שנה והשנייה לפני 10 שנים הראשונה הייתה הפלה טבעית שטענו הרופאים שהייתה מחוץ לרחם (אגב זאת הייתה הפעם הראשונה שקיימתי יחסי מין). ההפלה השנייה אחריה הייתה יזומה נכנסתי להיריון עם גלולות - פיספסתי גלולה באותו החודש.
תודה בנות על העידוד, אבל בגלל שבעבר נקלטתי כל כך מהר אני מבוהלת מאוד מקווה שאתן יכולות להבין שציפיתי שמייד זה יקרה ואיו ספק שלקחתי את הנושא הזה כמובן מאליו. היום אני מרגישה שמישהו מנסה לחנך אותי מלמעלה שזאת מתנה ואני הרי מסכימה איתו לגמריי ומצפה לה ברצון עז מאוד.

בר

מתוקה כמו שכתבו לך.. לחץ לא מוסיף בכלל והוא רק גורע!!
אני קיבלתי אחרי איחור של שבוע, שהייתי יותר מבטוחה שזהו נקלטתי.
כנראה שזה לא הזמן אבל אין לך מה לדאוג בע"ה את תחבקי בקרוב מאוד מאוד תינוק או תינוקת מקסימים!!! אני מאמינה!
שהייתי אצל רופא הנשים הוא אמר דבר ראשון, תהיי רגועה, תחשבי חיובי ותנסי להינות מיחסי המין בלי לחשוב על הריון, ככה בע"ה תצליחי.
אני כמובן אבדוק את השיטה אבל אין לך סיבה להתייאש, באמת 5 חודשים זה יחסית כלום מבחינת הזמן - והזמן שלך יבוא!

תודה בנות. באמת מתחילה להבין שאין לי יכולת לשלוט בזה. עדיין מצוברחת מאוד שאני עושה מאמצים רבים וזה לא קורה לי. כנראה זה לא הזמן שלי, כנראה שאני לחוצה. אני אמשיך לעשות בדיקות ואנסה להירגע מקווה שהכל יהיה תקין, אבל אני גם מקווה שאולי אמצע משהו שיוכל להסביר לי למה 5 חודשים אני לא נכנסת בעיקר שחודש מתוכו תיזמנתי יחסי מין עם הורמון אביטרול שמזרז את הביוץ. מקווה לטוב מתוך כל המצוקה הזאת.
תודה על הכל לללל.

בר

לאאאא, את לא מתייאשת באמת שחמישה חודשים זה נורמלי...
לחץ גורם לעיכוב המחזור...
תהיי רגועה, את תיכנסי להיריון כמו כולם , אין שום סיבה בעולם שלא
ואל תשכחי שהיום הראשון של המחזור הוא היום הראשון של ההיריון

לילוש זה נורא נכון כשמו כן הוא : מחזור.
תודה על התמיכה. אני בהחלט לא מתייאשת, אבל אני מדוכאת שחבל על הזמן לא בא לי לראות חברים שיש להם ילדים ולא בא לי לראות ילדים (הגרוע הוא שאני עובדת עם ילדים - ככה שהם מול עייני כל הזמן מזכירים לי את מה שאני הכי הכי רוצה והטוב הוא שאני אוהבת ילדים).אני כבר לא יודעת אם כדאי להיפגש או לא. משתדלת שלא לקנא - וגם אני לא רוצה את מה שיש להם אני רוצה תינוק משלי, ולכן זאת לא ממש קינאה.
אני מקווה שמצבי הנפשי ישתפר בקרוב ושאולי אני אהיה קצת יותר אופטימית ממש שאני עכשיו.
תודה מתוקה :)

בר

הי בר
תמיד היום יומיים הראשונים של המחזור הם הכי קשים, אני מכירה את זה היטב, אבל לאט לאט הבאסה חולפת והאופטימיות מחליפה אותה.. אל תדאגי, את תקלטי בטוח, מתי שזה יצטרך לקרות. תסמכי על הקדוש ברוך הוא שהוא יודע מה טוב בשבילך, ומתי כל דבר צריך לבוא בחיים.. יהיה בסדר, את תראי!!!!! 

זה ממש נכון היום יומיים הראשונים קשים, אבל האופטימיות שבה קצת. למרות שלי קשה להאמין למה לא מצליח כבר חמישה חודשים ופיתאום יצליח מה שונה????
במה זה תלוי ???? זה משגע אותי

בר

הבנתי שזה תלוי בהמון המון דברים ובעיקר במזל.. הזרע והביצית צריכים להיפגש במקום הנכון ובזמן הנכון.. לפעמים זה לא קורה כי באותו חודש הזרע לא הצליח למצוא את הביצית, או שהביצית לא היתה מספיק טובה, או שהתזמון היה לא נכון ועוד מלא מלא סיבות נפשיות, רוחניות ופסיכולוגיות שאנחנו לא מבינים...
את צריכה להסתכל על זה כמו על מציאת בן זוג, אני בטוחה שלקח לך זמן עד שמצאת את בעלך... כל אחד והזמן שלו..
אני אתן לך מספר דוגמאות: שתי חברות שלי נקלטו אחת אחרי כמעט שנה ואחת אחרי חצי שנה. חברה אחרת נקלטה בחודש הראשון לנסיון.. אנחנו כבר מנסים למעלה משנה וחצי ( וכל הבדיקות תקינות!!!)..
סליחה על החפירה, אבל תנשמי עמוק, תרגעי כמה שאפשר ותני לזמן לעשות את שלו..
מאחלת לך המון הצלחה ותסמכי על אבינו שבשמים..