תראי, החיים במדינה הזאת יקרים מאוד. שכר מינימום הוא 3850 ש"ח.
רק ההוצאות החודשיות של חיתולים, מטרנה, תרופות...
מעון שעולה 2000 ש"ח גן עיריה וצהרון 1600 ש"ח
ושכר דירה/משכנתא 3000 ש"ח מינימום
רכב ודלק (למי שעוד יכול להרשות לעצמו...)
מה נשאר?
אנחנו צריכים להתבייש??? המדינה צריכה להתבייש שזה השכר מינימום, על תנאי העבודה הקשים עבור נשים עם ילדים ועוד...
וסתם דוגמא למה שסטנלי פישר עשה עם המשכנתא...מה שיקרה זה רק ה"עשירים" יוכלו לקנות דירות כי ההון ההחלתי צריך להיות גבוה...
בקיצור עם הנתונים הקשים האלו צריך להתמודד!!
מי שיכולה לקבל עזרה, זה טוב, השאלה היא עד מתי???
ההוצאות על ילדים לא יורדות, למרות שזה נשמע ככה...
לשאלתך, מהצד של ההורים שלי, חוץ מארוחות שישי שאנחנו אצלם וזה באמת עוזר, אין להם לתת.
ההורים של בעלי עוזרים לנו פה ושםן. בהתחלה היה לי ממש קשה עם זה אבל הבנתי שהם עוזרים גם לשתי האחיות של בעלי (שמצבן טוב יותר משלנו) אז אני כבר פחות מרגישה לא נעים.
לצערי, השיקול הכלכלי בעדיפות ראשונה (יש לי שני בנים) ואני לא מרגישה כישלון, אני מרגישה פספוס גדול שלא נולדתי עשירה
