בעקבות ימי הזכרון - התמודדות עם שאלות על מוות - הריון ולידה

תראי, אני לא מומחית ולא פסיכולוגית כמובן ואין לי הצע לתת לך איך אפשר להניא אותו מהמחשבות על מוות...

אבל אני כן יכולה להגיד שרוב הילדים מתמודדים עם זה, לי אין ילדים עדיין (בע"ה)
אבל אני זוכרת את בני דודים שלי שהגיעו אלינו קטנים ושאלו על מוות, וכל מיני דברים, ואת צודקת, זה היה ביום הזכרון, כנראה זה מה שמדליק אותם...

בעקבות יום הזכרון גם הבן שלי דיבר רבות על מוות, מלחמות וכאלה..
ובמיוחד שסבא של בעלי נפטר בערב יום הזכרון, אז זה רק הוסיף..

זה הוסיף על העצב והכל אבל זה הראה לבן שלי שיש אנשים שמתים מזקנה, כי פשוט היו כבר ממש מבוגרים,
ויש אנשים שמתים במלחמות.
מצד שני בעלי היה חייל ונלחם ואח שלי חייל כרגע, והוא רואה שלא כל החיילים מתים..

ביום השואה גם, הם למדו בגן שהיו גרמנים רעים, ושזה לא אומר שהגרמנים של היום הם גם רעים!
חייבים ללמד אותם שיש אנשים רעים בעולם. היתה תקופה שהוא חשב שכל מי שהוא גוי הוא רע,
אבל אנחנו מנסים להחדיר שרוע זה עניין של בחירה, יש גוי שהוא רע ויש גוי שהוא טוב,
ולא עלינו- יש יהודי שהוא רע ויש יהודי שהוא טוב! כל אחד בוחר לעצמו אם להיות טוב או רע! (הוא קורא לזה צדיק או רשע..)

אני חושבת שצריך תמיד לשמוע מהם המון, על הפחדים שלהם והכל, ולנסות להרגיע חששות.

אצלנו עוד לא הגיע החשש מלמות, הוא דיבר על זה הרבה, אפילו אמר שהוא יודע שכשמתים אז "מחביאים" את הגוף באדמה.
אבל לא נראה שהוא הפנים את המשמעות שכשמתים אז לא נמצאים בעולם, עם אנשים אהובים וכו'..
האמת- כשזה יגיע, כנראה שזה יהיה לי גם קשה להסביר.
אבל אנחנו מתפללים כל יום שה' ישמור על החיילים, וירפא את החולים..
ולפעמים לקב"ה יש את החשבונות שלו, ולא תמיד אנחנו מבינים אותם!
"וזכני לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים,
אוהבי ה', יראי אלוקים.
אנשי אמת זרע קודש, בה' דבקים..
ומאירים את העולם בתורה ומעשים טובים,
ובכל מלאכת עבודת הבורא..."

אני הסברתי שהמדבקה מסמנת שצריך לזכור את החיילים שלנו . נקודה.
לא הוספתי ...את אלה שמתו....
ובזה זה נגמר !!
כל מי ששאל ת הילדה שלי מזה יום הזיכרון או מזה המדבקה,
היא ענתה שזה כדי שנזכור את החיילים שלנו, את כולם....
בכל נושא בחיים אני מנסה לא לספר את הרע אלא רק את החלק הטוב,
יש דברים שילדים לא יכולים לשאת, זה גדול עליהם.
עכשיו כשהוא כבר מבין ומפחד,
הייתי מנסה כמוך להעביר נושא ולהדחיק, לספר רק דברים טובים,
ולציין שזה יום לכל החיילים ששומרים עלינו,
לגבי הדגים - נכון שאם מוציאים אותם מהמים הם ימותו,
לכן אנחנו לא עושים את זה.
פשוט להסביר לו כמו לילד בוגר,
לגבי אנשים - תסבירי אולי שרק מי שבמלחמה מת,
והיום אין מלחמות אז אין לו סיבה לחשוש....
מקווה שהוא יתגבר על זה - חמודי

אויש מתוק!!!!
אני גם נמנעתי מהקטע של המוות... הוא שאל למה עומדים בצפירה
אז הסברתי לו שבשביל לזכור את כל החיילים שנלחמו והגנו על ארץ ישראל
אבל עומר גדול יותר, ואני מניחה שגם בגן פירטו להם יותר
חחח הרגע נזכרתי בעצמי כילדה בגן שאמרו לנו שהגרמנים הרגו את היהודים ובגלל שאמא שלי מדברת גרמנית חשבתי שאולי היא תרצה להרוג אותי כי אני יהודייה
לאמא שלי יש בבטן גור
וכשיגדל נשחק בכדור
גם אם יצא מקומט וקירח,
אנו נאהב אותו עד הירח!!!!!

אויש, נורא ואיום. אוריאל עוד לא הגיע לשלב אבל מקווה שיעבור יותר חלק כי אנ י בעצמי גרועה בכל מה שקשור לעניין הזה..... לא יודעת להתמודד עם מוות ולא יודעת איך לנחם ולעודד כשלמישהו נפטר מישהו קרוב (דוד של בעלי לפני שבוע

תודה רבה רבה לכן, על תשומת הלב והעצות הטובות.
התקשרתי היום גם לדודה של בעלי - היא פסיכולוגית קלינית.
דבר ראשון, היא הציעה שנדבר עם הגננת, ושאולי הגננת תדבר עם הילדים ותנסה להרגיע אותם.
באשר לנו - היא אמרה לי שנמשיך להגיד לו שאנחנו שומרים עליו, ושכלום לרא יקרה לו, להראות לו שאני הייתי בצבא, וגם אבא וסבא וסבתא והדודה (אולי גם אמא שלו - חא יודעת..) והנה - כולנו כאן (טפו טפו טפו 55555555555)

לורה - אני ממש מזדהה עם מה שכתבת - אני אדם מאוד חרדתי, ולכן, בכל פעם שהוא רק מזכיר את הנושא, אני אחר כך דופקת על כל העצים בבית ויורקת לכל עבר..

סיוון - הצחקת אותי כל כך - צחקתי בקול רם כשקראתי מה שכתבת
[URL=http://www.glittergraphictext.com]