זקוקה לתמיכה שלכן - הריון ולידה

קודם כול קבלי

הי
קודם כל

קודם כל קבלי מיליון חיבוקים.
כל הכבוד שהחלטתם להשאיר את ההריון.

אל תתני לאף אחד להתערב לכם.

ולגבי החבר- הוא עדיין ילד לכן הוא לחוץ.
שבי תדברי איתו ברצינות על הכל.

אין כמו משפחה תומכת.
י
בשמת

אני לא בדעה שבגלל הריון מתחתנים
רוב הסיכויים בעתיד שזה כושל ומתגרשים

זו החלטה לא פשוטה,
את צעירה , סביר להניח שלא רכשת השכלה עדיין או מקצוע,
גם עבודה אין לך ובקרוב יכנס לכל העסק תינוק...
אני לא בטוחה שאת מבינה את כל המכלול,
איפה תגורי? מי יממן אותך ואת הילד שלך?
מי ישמור עליו כשתרכשי מקצוע - לימודים לוקחים 3 שנים...
מי ישלם על חיתולים, מזון, ביגוד וצעצועים? שלא נדבר על המשך חייו,
ככל שהם גדלים בגיל ההוצאות עולות.
חישבי טוב על הדברים טרם את מביאה תינוק לחיים שאולי לא בשלים עדיין לקבלו,
אני לא אומרת הפלה וזהו,
אני רק אומרת שתמיכתו של בן הזוג היא חשובה מאוד ושעליך להגיע איתו לשיחה והסכמה שאתם ביחד בעסק, זה יטב עם שניכם.
שבו במקום שקט ללא התערבות, באוירה נעימה, ורגועה,
תקשיבי לצד שלו, לפחדים שלו,
תיהי קשובה ובוגרת, תסבירי לו שזה חשוב לך, ושהאהבה שלכם חשובה לך,
נסו לחשוב ביחד איך אתם מתחילים את חייכם המשותפים,
אני לא בטוחה שלעשות ילד לבד זה הפיתרון,
אבל אולי בגלל שאני אחת כזו שלא הייתה מביאה ילד לחיים שאינם יציבים כלכלית ונפשית.
ילד לא מביאים לעולם בכל מחיר, צריך גם לגדל אותו,
וזה עולה כסף, הרבה כסף....צריך זמן, סבלנות, מודעות, ידע ובגרות ....
מאחלת לך שתצליחי להגיע להבנה עם חברך
ושזו אהבת אמת

דבר ראשון כל הכבוד לך שהשארת את ההריון העובר שלך כבר עם דופק זה אומר שהוא יצור חי לכל דבר ועל תקשיבי לאנשים. החיים האלה שלך בלבד ושל בן זוגך אני ממליצה לך לשבת איתו ולדבר איתו ברכות להרגיע אותו שיבין שהכל יהיה בסדר.
הוא פשוט לחוץ קצת מכיוון שהוא לא יודע לקראת מה הוא הולך.. בהצלחה ואני מחזקת אותך ומחזיקה ממך המון כל הכבוד

מאמי גברים בעיקר בתחילת ה20 שלהם הם נורא קנאים לחופש שלהם...ולקחת אחריות קצת מוציא אותם מפרופורציה...לאט לאט הוא יתרגל לעובדה שיש לו ילד בדרך והוא חייב לקחת על זה אחריות..

גם אם לא יתחתן איתך הוא יהיה חייב לקחת על זה אחריות כי זה הילד שלו ויש חוקים במדינה הזאת שיגנו עלייך..

ואני מאושרת שההורים שלך תומכים בך זה הכי חשוב

אם את רוצה חהביא את הילד הזה לעולם, ולא משנה אם את נשואה או חד הורית, תלכי לפי הלב שלך. אם חבר שלך רוצה אותך וכרגע הוא רק נלחץ זה יבוא ממנו באיזשהו שלב.

לכי לפי מה שהלב שלך אומר במיוחד שיש לך משפחה תומכת. שלא תתחרטי אח"כ.

בהצלחה בהחלטה

אני חושבת שכמו שאמרו כאן הוא נלחץ מעצם הידיעה שהוא יהפוך אוטוטו להיות אבא.
אבל עם כל הלחץ - האחריות כאן עצומה לגדל ילד זה לא משחק צריך כוחות נפשיים צריך תמיגה כלכלית.
אני חושבת שתשבו מבלי שום לחץ מצד אף אחד ותדברו גלוי על הכל מה מלחיץ אותך מה מלחיץ אותו מה הפחדים שלך מה הפחדים שלו - מממש ממש על הכל
ואז תראי אם הוא באמת רוצה להתחתן או שזה מתוך זה שהוא לחוץ וחושב שזה הפתרון.
אני מתפללת ומקווה בשבילך שתצאי מחוזקת - תצאי עם תבונות לגבי העתיד שלך של בן זוגך ושל הילד שאוטוטו יגיע.
שתקבלו את ההחלטה הנכונה

דבר ראשון מזל טוב על ההריון

סליחה שאני מבאסת אבל אני עם אשכולית....

ראיתי את ההודעה הקודמת שלך והתלבטתי אם לכתוב את דעתי ואשכולית פשוט הוציאה לי את המילים מהמקלדת....

כדי לגדל ילד חשוב שתהיה יציבות כלכלית מסוימת וביטחון שיהיו לך משאבים לגדלו....

אני חלילה לא אומרת להפיל אבל לחשוב טוב טוב לפני שמביאים ילד לעולם כי ילד משנה הכל, כל מה שהיית רגילה לעשות עד עכשיו וצורת החיים שלך, השאיפות וסדר העדיפויות- הכל הולך להתהפך.... תחשבי עכשיו טוב טוב כי אחר כך אין דרך חזרה.....

מאחלת לך המון הצלחה בכל דרך שתבחרי!

אין ספק שהדרך שבחרת בה אינה קלה או אידיאלית ואנחנו לצערינו לא חיים בסרט הוליוודי שכל תסבוכת מסתיימת בהפי אנד.

אבל לדעתי האישית (למרות שכל עזרתי היא מילים בלבד והלוואי ויכולתי יותר מזה)עשית נכון שהחלטת לשמור את ההריון מהסיבה שאני רואה בהפסקתו רצח - אני יודעת שיש כאלו שיתנפלו עלי עכשיו אבל אני רואה את זה כך כשפועם לב ביצור וזורם בו דם מסוג שלו - ז"א לאמא יכול להיות סוג דם O- ולעובר A+ אזי מדובר בהריגת יצור וזה לא משנה אם אנחנו רואים אותו או שהוא מזערי ומוסתר בבטן.

בכל אופן ההחלטה קשה וצפי שההמשך יותר קשה ואת בעצם בחרת להתבגר מהר וכדאי שתתחילי כבר מעכשיו זה אומר:

שיקולים ותכנון מהלכים לטווח ארוך - פרנסה, לינה, טיפול בתינוק, טיפול בעצמך...
לקחת בחשבון מצבים קשים ודרך טיפול בהם- מה קורה אם יש חתונה מה קורה אם אין חתונה
סינון מתערבים - טוב - להקשיב, לא טוב - לזרוק
נחישות.

מעבר לכל זה חשוב שתדעי שאת נשארת עם ההחלטות שלך ולא "חמותך"!!! אם תהיה החלטה שלהפיל את העובר בן הזוג שלך יהיה זה או אחר אבל האובדן יהיה איתך לתמיד גם בגיל שמונים זה לא משהו שעובר.

לגבי בן הזוג שלך תעמדי מולו עם ההחלטה ותני לו פרק זמן התאוששות גם גברים נשואים נבהלים מהריון ראשון וגם שני על אחת כמה וכמה בחור בן כ- 20 לא נשוי
וכשאני אומרת פרק זמן אני מדברת על לפחות חודש חודשיים לא פחות.

הריון זו מתנה משמיים ולא מובן מאליו עייני בפורומים שכנים...
ולא ידוע לנו מה צופן לנו העתיד.

עיקר הלחץ הסביבתי בתכלס הוא כלכלי אז במקום עגלה חדשה עם נצנצים ואורות בגלגלים יהיה לתינוק שלך עגלה יד שניה - בשביל זה להרוג?

את לא ילדה בת 14 את אישה בת 20!!

ועל זה אמר דוד המלך ..."רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"...

המון בהצלחה
המון חיזוק ממני
וחיבוקים
ישר כוח על כל החלטה

את צריכה ללכת עם הלב שלך. ואם החלטת להשאיר את ההריון אז לכי עם זה עד הסוף.
בקשר לחבר שלך, אמרת שהוא מדבר איתך על חתונה בחודשים הקרובים אבל כועס עלייך שאת משאירה את ההריון.
אני גם לא חושבת שצריך להתחתן בגלל הריון ועוד משהו שאת צריכה לשאול את עצמך זה האם את רואה את עצמך חיה עם הבן אדם הזה ומביאה איתו ילדים.
שלא תביני לא נכון אני מאוד שמחה שהחלטת להשאיר את ההריון כי ילדים זה אושר שאי אפשר להסביר אותו. אני מדברת על המשך הדרך, על העתיד שלך. מה את רוצה מעבר להריון הזה? את רוצה ב-100% להיות איתו?
ועוד שאלה אחת, בן כמה החבר שלך?
בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

באהבה, ליאת.

נשמע שלבחור יש שטיפות מוח אחרות בנושא-אולי כמו שאמרת הוא באמת היה רוצה להתחתן איתך אבל אולי החברים? המשפחה? מטפטפים לו בקטנה משהו אחר-שהוא צעיר מדי...שלא ראה כלום בחיים ועוד "פנינים".
לכי לפי תחושת הבטן שלך-הבטן שתופחת מיום ליום עם עובר עם לב ו2 חדרים וראש ואצבעות....טוב נו, הבנת אותי, אני ממש נגד הפלות

אני לגמרי עם אשכולית.
להביא ילד לעולם כשאין לך איך לפרנס את שניכם נראה לי משימה קשה עד בלתי אפשרית. (לא יודעת אם החבר עובד/רכש לעצמו השכלה כלשהי?)
לגור אצל ההורים שלך עד אין קץ?? האם זה מה שרצית ודמיינת לעצמך?

והנה ווידוי קטן -
אני עצמי עברתי הפלה יזומה בתחילת שנות העשרים שלי (22~).
הייתי עם חבר שלא ממש הייתי בטוחה שהוא אהבת חיי (למעשה, הייתי בטוחה שהוא לא אהבת חיי!), הייתי בדיוק לפני התחלת התואר (כבר נרשמתי כשגיליתי על ההריון) ועבדתי במלצרות. איך אפשר להביא ילד למציאות כזאת? אולי אפשר, אבל אני מצאתי לנכון שאי אפשר.

אני לא "שולחת" אותך לעשות הפלה.
רק מבקשת ממך לחשוב על כל האספקטים והמשמעויות שבלהביא תינוק לעולם.

החשוב ביותר הוא שתהיי שלמה עם עצמך.

בהצלחה
[URL=http://www.glittergraphictext.com]

בנותת אתן שוכחות שלעובר יש כבר דופק הוא חי ויש לו נשמה אני לא תומכת בהפלות בשום שלב ובטח לא בשלב כזה..

תראי חמודה.. אני הייתי בת 20 וחצי כשנכנסתי להריון אני וחבר שלי היינו חצי שנה ביחד בקושי מכירים ההורים שלי לא הכירו אותו עדיין ואני לא הכרתי את המשפחה שלו.. הוא גם נרתע מזה בהתחלה וחשש ומה יהיה ואיך נסתדר ואיך נגדל.. נתתי לו זמן לחשוב על זה ולא עברו יומייים והוא בא הציע נישואים ועשינו חתונה מהממת .. והיום ברוך ה' אנחנו נשואים כבר שנתיים וחצי ויש לנו ילדה מקסימה בת שנתיים...
תעשי מה שאת חושבת.. ומה שעובר בליבך...

ונטלי אני ממש לא בדעה שלך שבגלל הריון לא מתחתנים..
כן לפעמיים מתחתנים בגלל הריון..ברור שלא בדעה להתחתן רק בגלל זה אבל אם אוהבים ונכנסת להריון לא תתחתני??


]

זאת דעתי והיא לא תשתנה
לפי אחוזים אנשים שמתחתנים בגלל הריון זה 80 אחוז זה כושל.
מכירה מללללללללללא כאלה מלאאאאאאא

ומכירה יותר את הבנות שמתכננות את זה
יאאלה מה קשה להיזהר מה אנחנו בנות 6

אני עם הבנות, ההריון זה הכי חשוב עכשיו והעיקר שבחרת להשאיר אותו.
בסופו של דבר שיוצאים עם ילד בידיים הכל מסתדר ונשאר רק להתאהב באושר הזה

גם אני בדעה של אשכולית!
ואני גם מסכימה עם נטלי. לא מתחתנים בגלל הריון.
יש לי המון דוגמאות לנישואין כאלה שכשלו.

אני לא חושבת שצריך להשאיר הריון בכל מחיר.
אולי זה נשמע רע אבל להביא ילד לעוני וסבל זה גם התעללות.

וחס וחלילה, אני לא רוצה להגיד לך תעשי הפלה, אני רק חושבת שצריך לחשוב טוב טוב, לפני שמחליטים החלטה כלשהי.