זקוקה שוב להתייעצות וחיזוק - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • היי לכולכן!!
    טוב, אז אני כבר שבוע 16, מחרתיים סקירה מוקדמת, מחכה לתשובה על השמירה, בבית בינתיים, והאמת, כמעט אף אחד לא יודע מזה שאני בהריון.
    כמעט אף אחד לא יודע שאני בהריון פרט למשפחה הקרובה (אמא שלי בלי רשותי, "דאגה לעדכן" גם כמה אנשים מהמשפחה המורחבת שממש לא רציתי שיידעו, אבל לא משנה כבר עבר)

    בכל אופן נכון שזה נשמע חריג, אבל מאחר ואני לא עובדת (גם בעבודה לא יודעים שאני בהריון רק הבוסית שלי והיא לא סיפרה- בוודאות, עמיתים לעבודה חושבים שאני בחל"ת בגלל טיפולי IVF), ואני גרה בעיר אחרת משאר חבריי, היה לי די נוח לא לספר, כי אני באמת לא פוגשת הרבה אנשים, זה לא שאני חיה במחתרת, הכוונה, שאם מישהו יראה אותי עם הבטן אני לא אסתיר, אבל מיוזמתי להרים טלפון ולהודיע- כרגע זה לא יקרה.
    רציתי לספר לחברים אחרי הסקירה המורחבת (בע"ה שבוע 22-23), ככה אני ובעלי החלטנו שהכי מתאים לנו. (שוב למרות שזה נחשב מאוחר לספר ודי חריג בעיניי אחרים- אך כך אנו רואים לנכון, כי עברנו המון סיבוכים בהריון הזה ואנחנו במצב נורא טעון רגשית-שנינו).

    בכל אופן בימים האחרונים דיברתי עם שתי חברות די טובות, ופשוט סיימתי את השיחות בהרגשה שאני שקרנית (למרות ששוב, זו החלטה שלי לחכות עם זה), כי הן שואלות איך בעבודה- ואני כאילו אומרת הכל כרגיל, או איך הטיפולים? ואני אומרת שאני בפסק זמן... והתחלתי לחשוב בימים האחרונים, האם הן ייעלבו כאשר אבוא ואספר להן שאני בהריון די מתקדם ושפוט לא רציתי לספר, או האם הן יהיו חברות טובות ויבינו שפשוט חששתי?

    אני יכולה לומר שמהמשפחה המורחבת אנשים נעלבו שלא רציתי לשתף אותם מייד עם היוודע ההריון, שבעיניי זה חוצפה, על מה הם נעלבים, אני אף פעם לא שמעתי על אף בת דודה שסיפרה שהיא בהריון לפני שבוע 14-15, אז מה הסיפור. (אמא שלי חשפה את זה עוד בשבוע 8 בלי שידעתי או אישרתי לה)

    מאחר וחיכיתי שנתיים וחצי להריון הזה, וטיפולים קשים, הריון עם סיבוכים שאף רופא לא האמין שאני אסיים את שבוע 7 בגלל דימומים קשים, קשה לי לעכל אפילו את עובדת היותי בהריון, אני מאוד מתרגשת מזה, וכך גם מאוד חרדה.

    אנא אל תשפטו אותי, אך מה אתן חושבות יש לחברים או בני משפחה רשות להעלב כך? למה לא לתמוך ולהבין כל מה שעברתי? האם יש מישהי שחיכתה כ"כ הרבה זמן לפני שסיפרה?

    תודה- דניאלה
5 תגובות
עמוד 1
  • קודם כל מזל טוב המשך הריון קל ותקין


  • תראי ממי אני לא עברתי את מה שאת עברת, לי נראה מוזר לחכות כל כך הרבה זמן
    אבל בחיים לא הייתי נפגעת ממישהו שלא סיפר לי - איש איש באמונתו יחיה והטוב בעיניו יעשה.

    את בסדר גמור, זה הפרטיות שלך והחיים שלך ואף אחד לא יכול לשפוט אותך בעניין הזה.

    הכי חשוב שימשיך קל ותקין


  • דניאלה יקירתי ,

    אני מאוד מאוד מבינה על מה את מדברת כאילו דיברת מגרוני בהריון הקודם שלי,
    יש לי בנות תאומות בנות שנתיים וצי כמעט ב"ה.

    זה גם הריון שבא מטיפולים אחרי 4 שנות נישואין ועברנו הרבה עד שראינו אותו.

    אנחנו גם לא סיפרנו לאף אחד כלומר למשפחה הקרובה עד שבוע 17 אפילו להורים של בעלי ( לאמא שלי סיפרתי מייד לאחר הדופק הייתי חייבת לא יכלתי להתאפק כי היא כ"כ ציפתה שנהיה בהריון אז לא יכלתי לתת לה לחכות כמעט חודשים) אך למשפחה של בעלי סיםרנו רק בשבוע 17 ולחברים שלא רואים אותנו סיפרנו רק בחודש 7.
    וגם לדודים דודות ביקשתי מאמא שלי שתספר רק בחודש שביעי.

    אז נכון היו חברים שנפגעו וגם דודים שאמרו מה היא פוחדת שנעשה לה עין הרע ולכן היא לא מספרת?!

    אך לא היה אכפת לי מאף אחד מי שאוהב אותי באמת שמח שמחה אמיתי בשבילי ומי שלא שיקפוץ לי סליחה על הביטוי.

    וב"ה בסופו של דבר ילדנו תאומות מתוקות
    ענבל 1234 - גם אני כמוך בהריון הקודם היינו עם תאומות ולא סיפרנו לאף אחד שייש לנו תאומות כלומר 2 עוברים עד לאחר הלידה , נכון שכולם היום ככה
  • טל-אני פשוט לא מבינה מה אכפת להם אנחנו לא נכנסות להם לתחתונים אז מה אכפת להם שישמחו בשבילנו וזהו ככה זה אנשים רעבים למידע פשוט ככה


  • וואי תודה איך הייתי צריכה לשמוע את הדברים האלה, אף אחד בסביבה שלי לא עבר את מה שאני עברתי אולי לכן הם לא מבינים למה אני מתגוננת.

    טל, מה שאמרת - ממש מה שעברתי

    "אז נכון היו חברים שנפגעו וגם דודים שאמרו מה היא פוחדת שנעשה לה עין הרע ולכן היא לא מספרת?!"

    זו בדיוק הייתה התגובה של המשפחה שלי כשכעסתי על אמא שלי, הם אמרו מה היא מפחדת שאנחנו נעשה לה עין הרע? אז עכשיו יש כאלה שפשוט לא מדברים איתי בגלל זה.. וחבל.. שלא מנסים מעט אפילו להבין כמה קשה לי.
    בכלל אני לא מבינה, מידע רפואי בדר"כ זה משהו שכל אחד שומר לעצמו, אז למה במקרה של הריון יש לכל אחד זכות ללכת ולהפיץ בלי רשות/לזעום כאשר לא משתפים אותו?

    אפרופו- לאחת מחברותיה הטובות ביותר של אמי, יש בת שהייתה בהריון, שתבינו זו חברה שכ-ל יום מדברת עם אמא שלי, הן חברות בנפש (או שכנראה לא ממש), נפגשות המון, נוסעות לטיולים, מתארחות אחת אצל השנייה בסופ"שים.... אבל מה- היא לא סיפרה לה שהבת שלה בהריון.. כשהתינוק נולד (!) רק אז, היא התקשרה לאמא שלי ואמרה לה "נולד לי נכד". אמא שלי הייתה בשוק שהיא הצליחה לא לספר לה עובדה כזו 40 שבועות....
    אז אני מניחה שלכל אחד יש את תפיסת העולם שלו לגבי מתי ואיך...
    בכל אופן אני באמת מקווה שאף לא ייקח את זה קשה מדי...
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה