סקר על ביישנות - הריון ולידה

תמיד הייתי נורא ביישנית!!!
גם מול בעלי הייתי מתביישת להתפשט.

ליד בעלי אין לי בעיה. ליד אחרים יש לי בעיה. לאחר הלידה היו לי מס' פעמים שהתפשטתי ליד אמא שלי כי היא היתה כבר בחדר לידה וראתה הכל אבל אחרי זה אין סיכוי. גם ליד אוריאל לא התפשטתי בחיים. אולי פעם אחת.

זו לא הבושה זה לפי דעתי לא נאה להתפשט ליד אחרים חוץ מבעלי. ככה חונכתי.

אצלי זה מאד תלוי.
ליד אמא- אין לי בעיה עם כלום. אני מתלבשת לידה בלי בעיה. אפילו ערום מלא.
לפני החתונה אף פעם לא יצא לי להיות לידה בערום, אבל ביום של המקווה היא באה איתי. חשבתי שהיא תשאר בחוץ, אבל אז ממש לפני הטבילה ביקשתי ממנה להכנס.
לקראת הלידה אין לי בעיה. היא כבר ראתה אותי בכל המצבים.
אחרי שהיה לי את ההתקף וקיבלתי את הכוויות היא היתה עוזרת לי להתקלח- אז שוב היא ראתה אותי בערום.

בעל- ברור שהוא רואה אותי בערום

בעקרון אני ביישנית בגוף שלי מטבעי. אני חושבת שזה בא לי בגלל שאני בחורה מלאה...
בגיל צעיר לא הייתי יכולה להתפשט מול אמא שלי או חברות שלי- והייתי עוברת לחדר..
יותר מכך- אם היו מתפשטים מולי, הייתי כולי נבוכה ולא יודעת לאן להתסכל....

כשהתבגרתי, יכולתי להחליף בגדים עליוניים (מכנסיים וחולצה) ולא יותר מכך...

עכשיו- הדבר הכי הכי שאני יכולה להגיע אליו הוא להוריד חזיה אבל עם הגוף הפוך מהחברה או מאמא שלי!
אני מתביישתתתתתתת- לא רוצה שיראו לי את הציצקל'ך!
(כשהייתי בבית החולים, הרופא ששם לי את ההולטר ראה לי הציצים, כי הייתי בלי חזייה- איזה פדיחות רציתי למות והתחלתי לצחוק בטירוף והפרעתי לו.... עד עכשיו זה מפדח אותי כשאני חושבת על זה...)

מול בעלי- יכולה להיות ערומה, אבל לא יותר מידי זמן
תמיד אני אשים יד על החזה או על למטה....לסירוגין...

כולם אומרים לי שאחרי הלידה, אחרי שכולם יסתכלו לי שם למטה ומלעלה ,אני כבר לא אתפדח מכלום!
נחיה ונראה

רק ליד בעלי אני מתלבשת וגיסות שלי לאחר הלידה אין לי מושג איך אני ירגיש

אני ביישנית סופר רק בעלי ראה אותי ערומה לידו אין לי בכלל בעיה ליד אנשים אחרים אין מצב
בלידה אני מפחדת שאני אתבייש מאמא שלי אבל עדיין אני לא מוותרת עליה בלידה

ליד בעלי אין לי בעיה גם לרקוד ערומה

אני מתביישת... ליד כל אחד... גם ליד אמא שלי...
אבל לומדים לחיות עם זה....

מרב- את מתביישת גם ליד בעלך??
ולגבי הלידה- אף פעם לא היית אצל קוסמטיקאית??? גניקולוג???

ולכולן- כל מי שהניקה- למי שמתביישת- איך הסתדרתן עם ההנקה?

אני ליד אמא שלי או אחיות שלי - ממש לא מתבישת עם בערום מלא.
ליד בעלי - אני לא ממש לא מתבישת אבל מעדיפה להסתובב או ללכת לחדר אחר שאני מתלבשת שאני מחליפה בגדים ונשארת עם חזיה ותחתון אז אין לי בעיה.
ליד חברות או אנשים זרים - אני יהיה רק עם חזיה ותחתון.

אני חושבת שלמטה לא כזה מפריע לי כמו הלמעלה....
וזאת הסיבה:
מכייוון שאני לא רואה את זה- כי הבטן מפריעה לי
זה כאילו לא קיים....

פעם כשהייתי הולכת לגניקולוג הייתי מביאה איתי חצאית...ואז הוא היה בודק אותי והיתי מרגישה בנוח...
מאז שהבטן שלי גדולה וכשהייתי בבית החולים באישפוז ועשו לי אולטראסונד בטני ופתאום הוא רצה גם וגנילי,
הורדתי את המכנסיים עד החצי (בעודי שוכבת על המיטה), זה היה ממש בזריז, לא היה אכפת לי כלכך... העיקר שיבדוק שהכל בסדר.....

בקיצור- אני מתביישת יותר בציצים מאשר בפושפוש....

ליד אמא שלי וליד בעלי לא מתביישת בכלל

ביישנית !!!

אני לא ממש ביישנית..
ברור שמבעלי אני לא מתביישת..
גם מאמא שלי לא..
יש חברות שאין לי בעיה להתלבש לידם ..

אחרי הלידה קצת לא נעים לי להתלבש ליד אחרים בגלל הבטן...

ויסמין בקשר להנקה...
אני בהתחלה הייתי מניקה רק בבית או אם יצאנו לאנשהו אז בחדר הנקה..
אבל אחרי זה זה נהיה מסורבל התחלתי להניק אותה בכל מקום אם היינו בבית קפה או במסעדה..שמתי חיתול בד והנקתי בלי בעיה...מי שרוצה שלא יסתכל..


]

מבעלי- אין לי בושה בכלל בכלום (כמובן חוץ מהזמן שאני נידה)
ליד הילדים- בנים עד גיל שנתיים ואחר כך חוסר צניעות!!!
אמא שלי, בחדר לידה אין בעיה וגם כשאני מניקה אין לי בעיה איתה ועם האחיות שלי אבל לא בעירום מלא.
חברות- ממש לא!!!

מירי, אמא לשלושה מדהימים!!!

ליד אמא שלי ובעלי ואחותי , אין לי בעיה אך ליד חברות ואחרים לא מרגיש לי נוח