היה לי יום נוראי היום... :( - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אז ככה...

    נראה לי שפשוט התפרקתי נפשית הערב בשעה 20:30 בדרך הביתה מהמוקד, אבל עד שנגיע לנקודה הזאת, אני חייבת לספר לכן על כל היום המזעזע הזה, כי אני ח י י ב ת לדבר על זה לפני שאשתגע ואני מרגישה שרק איתכן בא לי... אני מזהירה מעכשיו שזה הולך להיות מפורט, אז למי שאין כוח- אני ממש אבין...

    הבוקר קמנו עם התספורות החדשות (אני חייבת לציין שכשהתעוררתי חלפתי ליד החדר שלהם, ואני תמיד מגניבה מבט, והיום חזרתי בחזרה אחורה והסתכלתי טוב, כדי לקלוט שהשיער המהמם אכן לא שם...), וגיליתי שהתספורת של איתי ממש לא טובה לו.... איתי הוא זה שתמיד סבל מהשיער, ממש בכה כבר כשסירקו אותו, ובגלל שיש לו שיער חלק, אז הספר החליט שהוא לא מקצץ אותו לגמרי, אלא משאיר לו שיער, ואת עומר סיפרו בסגנון בארט סימפסון... אז היום עומר קם לו בפאנן שלו, וכמעט לא היה צריך לגעת לו בשיער, ואיתי קם עם שני עמודי התווך ששמשון הגיבור תפס בידיו... מה זה???? זה היה נורא!!!!! כמו שני חלקים של השיער שבכלל לא קשורים אחד לשני!! ואז הייתי צריכה לשים לו איזה חומר (כי לא יכולתי להרטיב במים, הוא היה מתקרר..) ולהתחיל לסרק, והוא התחיל לבכות נורא וגם הסתכל בקנאה על עומר והלך ממש מתוסכל... אז ב 9 ורבע צלצלתי למספרה (לדעתי הייתי הטלפון הראשון) וביקשתי לעשות תיקון תספורת, ודחוף!! והייתי צריכה אצל הספר הספציפי מכל הצוות, אז אמרו שיחזרו אלי. אמרתי לעצמי שאני אקפוץ לעיר, אכנס לאיזה שיעור (כדי לעבוד על עצמי שהזזתי שריר היום..) ואז ארוץ לשוק ולספור, כי אין לי לא ירקות בבית ולא אוכל- מאז שחזרנו מאילת.. יש לי כאבי גב תחתון איומים לאחרונה, באמת, אני מרגישה כאילו מישהו חותך אותי שם כל הזמן, וזה בצירוף הכאבים בצלקת של הקיסרי גורמים לי לקשיים בשיעור, אז בעודי מסיימת אותו מבואסת ומפורקת, מצלצל האדון הספר ואומר לי לבוא ע-כ-ש-י-ו (מכירות את ה"עכשיו" הזה?...

20 תגובות
עמוד 1

  • מאמי



  • תודה

  • אוווייי
  • אוי ממייייי
    לא נעים בכלל מה שעבר עליך
    יש ימים כאלה אין ספק. ולצערנו לנו את הפריבלגיה של לוותר לעצמנו על רגשיהאשם כי הרי ברור שאנחנו אשמות בהכל וברור שמה שלא נעשה זה תמיד תהיה הבחירה השגויה.
    הרי אם היית מוותרת לאיתי כי הוא לא מרגיש טוב אז היית כועסת על עצמך שלא חינכת כראוי.
    בקיצור תתנחמי בזה שדבר אחד על בטוח את אמא מעולההההה והם אוהבים אותך כמו שאת ובאיזה מצב שלא תהיי.
    תשתדלי היום לנוח כמה שאפשר עזבי את כל הכביסות והכל קחי לך בוקר של זמן של הירגעות. אין ברירה אחרת. ויהיה בסדר

    ובכלל אם את מרגישה שאת על סף התפוצצות תתקשרי אלי נעביר את זה


  • תודה סיווני

  • אוי ממייייי
    לא נעים בכלל מה שעבר עליך
    יש ימים כאלה אין ספק. ולצערנו לנו את הפריבלגיה של לוותר לעצמנו על רגשיהאשם כי הרי ברור שאנחנו אשמות בהכל וברור שמה שלא נעשה זה תמיד תהיה הבחירה השגויה.
    הרי אם היית מוותרת לאיתי כי הוא לא מרגיש טוב אז היית כועסת על עצמך שלא חינכת כראוי.
    בקיצור תתנחמי בזה שדבר אחד על בטוח את אמא מעולההההה והם אוהבים אותך כמו שאת ובאיזה מצב שלא תהיי.
    תשתדלי היום לנוח כמה שאפשר עזבי את כל הכביסות והכל קחי לך בוקר של זמן של הירגעות. אין ברירה אחרת. ויהיה בסדר

    ובכלל אם את מרגישה שאת על סף התפוצצות תתקשרי אלי נעביר את זה


  • וואאיי מתוקה איזה יום עבר עלייך!!!
  • בהחלט נשמע שעבר עלייך יום נוראי. קבלי מלא
    בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

    שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

    באהבה, ליאת.
  • העלית לי דמעות בעיניים - אני כל כך מבינה אותך, אבל את צריכה להבין (אני הבנתי מאוד באיחור) שאת צריכה קצת לשחרר...

    אז התספורת של איתי תהיה בעוד 3 ימים...
    אז הם לא יאכלו ארוחת ערב כמו שצריך אלא טיפה ג'אנק יום אחד...
    אז איתי יהיה טיפה מלוכלך בקקי...
    וכן הלאה וכן הלאה...

    אני יודעת שזה קשה לשחרר ולפעמים יש תחושה שחייבים שיאכלו כמו שצריך, שישנו בדיוק כמו שאנחנו רוצים וכו, אבל הילדים יסתדרו ולא צריך להיות בלחץ

    יעל, אמא של 2 אפרוחים
  • אוי בובה!

    מרוב שהאתר איתי רק עכשיו הצלחתי להיכנס כדי להגיב.

    באמת עבר עליך יום קשה ביותר
  • כמובן, התכוונתי שהאתר איטי
  • לכולנו יש ימים כאלה...
    מחר פתאום תקומי בבוקר והכל יהיה מקסים ונפלא.
    אני תמיד אומרת שצריך לקחת מהימים המקסימים שבהם הכל כולך לנו חלק והילדים מתנהגים מצויין ויש לנו כוחות ומרץ קצת כח ולשים בימים הקשים האלה כדי שתהיה קצת פרופורציה...
    שולחת לך חיבוקים ונשיקות מכל הלב ליום חדש ומקסים!!!

    מירי, אמא לשלושה מדהימים!!!
  • נשמע שהיה לא קל..... אם ילד לא רוצה לאכול אל תלחמי איתו בכוח. כנראה הוא לא הרגיש טוב כל כך ואין צורך לעצבים שלך ולא שלו....

    אני מקווה שנחת והיום התחלת יום חדש.....

    תחזיקי מעמד
  • בנות..

    קודם כל- תודה על העידודים..
    באמת, הם בהחלט עושים הרגשה טובה יותר..
    אני מנסה להעלים את רגשות האשם, מקווה שזה יעבור לי..
    אולי אחה"צ אקח אותם להסתובב, אקנה להם איזו גלידה

    יעל (אמא אווזה)- נכון, באמת יש לי בעיה של שיחרור בדברים מסויימים (ועלית על זה יפה עם הקטע של הג'אנק.. אכילת שטויות במקום ארוחה מחרפנת אותי, והרבה פעמים במקום לזרום אני מתעקשת..) אבל בעניין אתמול וכל הדברים שהייתי צריכה לעשות- לא היה פה עניין של שיחרור:
    איתי היה ח י י ב לתקן את התספורת כי הוא כל היום היה עצבני מזה ובכה וזה הציק לו בעיניים. אין שום מצב להשאיר אותו ככה.
    קניות- הייתי חייבת לעשות. פשוט לא היה אוכל בבית בגלל שלא היינו בסופ"ש.
    עם הקקי- אכן לקחתי אותו מלוכלך... כן, אני אגיד את האמת שבשניה שסגרתי על הפירורים את החיתול כן היתה לי צביטונת, כי תמיד אני חושבת על עצמי בסיטואציה, אבל שם שיחררתי מיד, וכן- כשהאחות במוקד שאלה למה הוא מלוכלך התפדחתי קצת, כי זה לא נעים, אבל לא הרגתי את עצמי כדי לנקות אותו קודם.. כשאין זמן אז אין.. אח"כ הוא עשה מקלחת כמו שצריך..
    בכל מקרה- אתמול היה יום עמוס וקשה, פיזית ונפשית, ואני מנסה עכשיו להתאושש קצת..
    ג'ני- את באמת חושבת שאני אמא נהדרת אחרי כל הצעקות האלו???? לפעמים כל כך קשה לי עם זה, ומאז שנכנסתי להריון אני פשוט חסרת סבלנות.. וכל מריבה שלהם מרגיזה אותי וכל מכה שהם נותנים לי בטעות מכאיבה לי מאד ואני מיד צועקת.. זה מבאס אותי, כי כל יום אני אומרת שהיום אני אהיה איתם בכיף, וזה לא קורה....



  • שירה תודה מתוקה

  • אויייייייי מתוקה לא נעים בכלל.
    אך כאמא לתאומות אני לא אחדש לך שזה רוב הזמן המצב הסטטי בבית ובגידול הילדים .

    זה לא קל ובפרט בהריון.

    אך עם זאת יש את רגעי החסד המתוקים איתם שלשנייה לא היית מוותרת על תאומים , נכון ?

    שיהיו ימים בנחת
  • צודקת לגמרי טל. עבור הרגעים האלו זה שווה את הכל...
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה