אני מתחרפנת כמה הצגות בבוקר - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • לאחרונה בבוקר יש לנו מלא בעיות עם שקד בללכת לגן
    אני אקדים את זה קצת ואספר שהמשפחתון שהיא הולכת אליו רחוק מהבית שלנו כ - 10 דק' הליכה - לא נורא ומתחילת השנה מצאנו כזה סידור שאבא שלי שעבד בר"ג יצא טיפה יותר מאוחר ולקח אותנו כל בוקר ואז פיטרו אותו וחודשיים הוא היה בבית ואחרי חודשיים מצא משהו אחר גם בר"ג תבינו אבא שלי בן 61, אבל היה צריך לצאת קודם מהבית אז ככה שאין לו זמן לקחת את שקד ואני אמרתי אני אקח אותה ברגל.
    בד"כ אמא שלי מגיעה בבוקר ואם שקד עושה לי פוזות בלעשות קוקו או לשים נעליים אמא שלי מצליחה בלי שום בעייה
    אני הולכת עם אמא שלי ושקד ביחד ובערך באמצע הדרך אני תופסת מונית מהדרך וממשיכה לעבודה ואמא שלי ממשיכה עם שקד למשפחתון. יש בקרים ששקד בוכה אמא אמא ונרגעת אחרי חצי דקה שהיא המשפחתון יש גם בקרים שיש טיפה בעיות אבל איכשהו עובר היא מדברת עם יוסי חצי דרך ואיכשהו עובר.
    יוסי יוצא מוקדם לעבודה מתחיל בשבע ויוצא בעשרים לשבע ועכשיו בקושי יש להם עבודה ואין שעות נוספות והמשכורת ברצפה גם ככה אז הוא לא יכול לאחר. אתמול היו מלא הצגות של לא רוצה ללכת ורוצה אבא - היא מאוד קשורה אליו ואיכשהו הצלחנו להגיע וכמובן שאחהצ הענשנו אותה ואמרנו שאין גינה וככה היה היא היתה בבית, וכמה שיחות נפש ומוטיבציה שאנחנו עושים לה את מבטיחה להיות טובה גם אני ויוסי ואמא שלי והמטפלת במשפחתון הבוקר הכל היה טוב ויפה אמרה יפה ביי ליוסי בלי בכי ועוד שיחקה במשהו עד שבאנו לצאת וכשבאנו לצאת מתחיל קונצרט חדש וממש צריך לגרור אותה בכוח לדלת. טוב קצת אמא שלי מרימה אותה וליא לא נעים מאמא שלי כי היא סובלת שנים מהגב ופתאום יכולה להיתפס ולשכב כמה שבועות טובים ואני לא יכולה להרים אותה בקיצור מתחילים ללכת וזו צועקת כמו משוגעת אבא אבא ולא מוכנה ללכת ומקפלת את הבירכיים ואני ואמא שלי כל אחת תופסת אותה ביד אחת וגוררות אותה על המדרכה קצת על הברכיים וקצת על התחת וכל הבגדים שחורים מגיעים לקצה הרחוב שזה לא מעט יש שם מכולת רואה אותי בעל המכולת ואותה ככה צורחת ואומר לי שהבגדים שלה ייקרעו ואני אומרת לו מה אני ייעשה היא לא רוצה ללכת הוא אומר לה בואי אני אתן לך סוכריה ותהיה ילדה טובה - נותן לה סוכריה על מקל וממש קונה אותה ואיכשהו חצי נרגעת ואני רוצה לקבור את עצמי באדמה מה אני מסכנה שצריכים לתת לי סוכריה ועוד יותר מסכנה שאין לי בגדים שהיא יוצאת מהבית עם בגדים מלוכלכים
    איכשהו באמצע הדרך עזבתי אותה וטיפה נרגעה ואיך שאמא שלי הכניסה אותה למשפחתון וסיפרה למטפלת איזה בלאגן התקשרתי אליה בוכה והיא בעצמה אמרה לי כואב לי על אמא שלך איך נראתה כזאת חיוורת מהבלאגן של שקד
    בקיצור אני מה זה בוכה והראש מתפוצץ לי איכשהו סגרתי עם המטפלת שנביא אותה בעגלה ושק דווקא מוכנה לזה ואם זה יום שאמא שלי מחזירה אותה לרוב היא חוזרת במונית שירות כי הדרך קצת קשה נשאיר את העגלה אצלה והיא תוציא החוצה לחצר ויוסי יעבור לקחת כשהוא חוזר.
    ננסה את זה למשך כמה ימים ואני מקווה שיעזור.
    היא גם הסכימה לקבל אותה לפני שבע כשיוסי ככה הוא ייקח אותה עם האוטו ולא אני אצטרך להילחם בה.
    סליחה על הוארך ותודה למי שקראה עד לכאן
    אני רוצה עזרה מה אני עוד יכולה לעשות
    המסנג'ר שלי: [email protected]

22 תגובות
עמוד 1
  • קודם כל תפסיקי להגיד על הבת שלך שהיא ילדה רעה
  • נשמע שהבקרים מאוד קשים....
    מסכימה עם נגה, היא לא ילדה רעה, היא פשוט נשמעת לי מבולבלת! נשמע שכל בוקר מישהו אחר לוקח אותה, לפעמים אבא לפעמים אמא, לפעמים סבתא ולפעמים סבא, זה נורא מבלבל ומתסכל ילד קטן שהוא לא יודע למה לצפות.
    אין צורך לעשות לה שיחות עומק לגבי ההליכה לגן, ככה היא מבינה גם שזה קלף מיקוח בידיה וילדים בגיל הזה יודעים לנגן טוב על הנקודות האלה, שוב, ממש לא מתוך רוע!! אלא פשוט מתוך צורך (לא ממש מודע) לתשומת לב....
    תסבירי לה כל ערב לפני השינה במשפט פשוט וקצר: מחר אמא/אבא/..לוקח אותך לגן ברגל/בעגלה/במונית שירות. בלי יותר מידי הסברים ושכנועים להתנהג יפה.

    עוד עצה קטנה....אם אמא שלך לוקחת אותה אין טעם שגם את תלווי אותם חלק מהדרך ואז פתאום (בראייה של שקד) תעלי על מונית, או שאמא שלך לוקחת אותה ואת נפרדת ממנה בבית, או שאת לוקחת אותה..זה נראה לי יעשה לה קצת סדר בבלגן. לפי דעתי בכל אופן...והרעיון עם העגלה נשמע לי מצויין

    הילדים האהובים שלי, שחר נולדה ב-6.2.2007 אורי נולד ב-31.5.2009
  • טוב, אני מאוד מסכימה עם קודמותיי..
    כשקראתי- "איזו ילדה רעה.." אמרתי לעצמי- הלוואי שהיא לא מדברת על שקד!!
    נכון, אני לא שם ואני לא רואה את הסבל שאת עוברת..
    אבל אני מאמינה שהייתי בסיטואציות דומות, ואפילו יותר, והרבה יותר גרועות.
    ואני מכירה את התחושה הזו שאת מתחילה את היום עם כ"כ הרבה כעס ותסכול ובא לך להרוג מישהו, בגלל ילד/ה קטנ/ה!!!!!

    א-ב-ל- הילדה מתוסכלת בעצמה, ונראה לי שאתם עסוקים קצת בעצמכם בשביל לראות את זה (כמו כולנו..)
    תנסו ללכת איתה בדרכים חיוביות ולא בעונשים ובשיחות מוטיבציה.
    לתת לה פרס קטן אם היא מצליחה להיפרד בבוקר יפה. היתה לנו תקופה שהבאתי להם שלוק בסוף היום אם בבוקר הם אמרו שלום יפה..
    מה זה שלוק? לא עולה הרבה..
    אפשר וופל, או סוכריה.
    תאמיני לי שהשיניים שלה יעברו את זה בשלום! הנפש יותר חשובה מהשיניים.
    אפשר לתת לה שקית של עוגיות לדרך או לפתיחה של הבוקר.

    תנסו תמיד להגיד לה מראש- עכשיו יוצאים.. אמא חייבת ללכת לעבודה ואי אפשר להשאר בבית! פשוט אי אפשר!!
    או לצאת באמת.. תוך שניה היא תהיה אחרייך!
    בלי מקום לשאלות, בלי וויכוחים..
    תגידו לה מראש מה הולך להיות, אבל בלי שאלת "טוב?" בסוף..

    אהה, ותשתדלי לשמור על איפוק, לא להתעצבן.. לא לכעוס!! לעשות את הכל למען החינוך!!
    להגיד לעצמך בראש שאת עושה את זה למען החינוך.
    אל תכנסי לזה רגשי מידי.
    זה קשה..
    אבל כשמצליחים לפעול מבחוץ לאירוע, ולא מהמקום הרגשי והכועס, מצליחים לא לאבד את העשתונות!!
    אני איבדתי את העשתונות (עם עצמי, מרוב כעס..) כמה פעמים והרגשתי כ"כ רעעעע אח"כ!!
    לא הצלחתי לתפקד כל היום,
    ועכשיו אני בד"כ אומרת לעצמי- בסדר.. קשה לו/לה.. אבל יעבור!! והוא יתגבר!
    זה שלב בחיים שהוא צריך לעבור ולאט לאט הוא יתגבר!
    וקבלי-


  • תשמעי מותק הכותרת שלך ממש עצבנה אותי
    בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

    שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

    באהבה, ליאת.
  • וואוו, כמה שזה נשמע לי מוכר..

    אני מאוד מאוד ממליצה לך לקרוא את המאמר הזה:
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1941758&r=1

    ולספר לך שגם לי היתה תקופה קשה עם יותם בבקרים.
    קודם כל - הקדמתי לו את שעת ההשכבה בחצי שעה, כך שלא יקום עייף בבוקר.
    ובמקום להלחם בו בבקרים גייסתי אותו לטובתי: סיפרתי לו שאני צריכה להגיע בכל בוקר בזמן לעבודה וביקשתי ממנו לעזור לי להגיע בזמן.
    ואני בכל ערב מזכירה לו שמחר בבוקר הוא צריך לעזור לי להגיע בזמן לעבודה. ובבוקר אחרי ההתעוררות והשוקו אני אומרת לו" יאללא אתה העוזר שלי ואתה עוזר לי להגיע בזמן לעבודה וכו'.."
    והוא מאוד משתף פעולה. הוא מתלבש לבד, הוא לא עושה הצגות ולא בעיות.בקיצור את תראי אותו ולא תאמיני. המון סבלנות, לתת לשקד הרבה כבוד , לא להלחם בה אלא לגייס אותה לטובתך - ותראי שתחוללי פלאים! בחיי!

    בקיצור המאמר הזה מאוד מומלץ
  • הכותרת שלך העבירה בי צמרמורת!
  • אני בשוק מהתגובה שלך "איזה ילדה רעה "
    מתוקה הבקרים שלך עוד טובים לעומת הבקרים שלי ומה שאני עוברת עם ליאבי בוקר בוקר אבל בחיים לא חשבתי להגיד עליו ילד רע
    הוא בודק גבולות כל בוקר מחדש .וזה מתסכל כל יום אבל צריך להבין אותו
    אני אספר לך על אחד מיני רבים של הבוקר ,לוקח לי לקחת אותו לגן 40 דקות שהמרחק ברגל לגן זה 10 דקות ובאוטו שני דקות !!! עד שהוא מחליט לצאת מהבית זה לא לפני שהוא בורח ומסתדר לי בכל פינה בבית ,בינתיים אני לוקחת את איתי במנשא ורצה אחריו בכל הבית והוא נועל את הדלת כניסה שכבר יצאנו מהדלת אז לרדת במדרגות אני גרה קומה ראשונה לוקח לו עוד 10 דקות הוא פשוט יושב וקורא לי שאני שוב יעלה כי אני עוזבת אותו לבד שירד ואז אני עולה נותנת לו יד ואנחנו יורדים ,אח"כ יש לנו פרחים ויש עצים בחוץ צריך להריח /לקטוף או לעשות פיפי עליהם ושתביני עבר כבר משהו 20 דקות ועדיין לא הגעתי לאוטו בחנייה שסוף סוף אנחנו באוטו אז הוא מתיישב בכיסא ונוסעים בדיוק שני דקות ומגיעים לגן וכל הדרך לא רוצה גן להוציא אותו זה גם זמן כי הוא בורח לצד השני בתוך האוטו אז אני מוצאת את עצמי רצה מצד לצד מבחוץ כדי לתפוס אותו יצאנו מהאוטו הוצאתי את איתי נכנסנו לגן ואז מתחיל היסטריה של הבכי של עוד 5 דקות שהוא לא רוצה גן
    שתביני כל זה קורה רק איתי שבעלי מכניס אותו הוא לא מצייץ !!! כל בוקר אני איתם לבד ומתמודדת איתו
    תראי אני לא אומרת שהילד שלי הוא הכי קשה אבל זה הילד שלי וכל יום אני מחפשת פיתרונות .. אז מה שיעבוד אצלנו שאם הוא מתנהג יפה בדרך וחוזר יפה מהגן הוא מקבל גלידה /חטיף /פרס /מדבקה ובינתיים יש ימים ויש ימים
    רק תיהיה חזקה ותדעי לא להישבר מולה ודרך אגב כי כבר מתחילה להבין בכל השינויים אצלך שהבטן יותר גדולה ואת כבר לא יכולה להרים אותה וכדומה

  • מצטרפת לבנות - גם אני כועסת ומזועזעת מהכותרת!

    אני מבינה שקשה לך בבקרים, אני מבינה שאת הולכת לעבודה עם המון כעס ועצבים, יחד עם זאת אני ממליצה לך לנסות להבין מאיפה בא הקושי שלה, מה הגורמים לו ואיך אתם כהורים יכולים לעזור.
    מקווה ששנה הבאה רשמתם אותה למקום קרוב יותר הביתה.
    גם אני לא מבינה למה הורייך נכנסים לתמונה כל בוקר נשמע שאת כ"כ לחוצה מהבוקר שזה בהחלט עובר אליה.

    שיחות מוטיבציה בשעות אחה"צ אחרי מה שהיה בבוקר ואחרי שנ"צ (בה רואים רוב הילדים בגיל זה מעבר מיום ליום) לא אפקטיביות, גם לא עונשים שניתנים בכזה הפרש של זמן, צריך לפעול בכאן ובעכשיו אחרת המילים שלך נכנסות מצד אחד ויוצאות מהצד השני.
    אפשר לנסות להדביק מדבקה כל יום כשהיא יוצאת מוכנה בזמן מהבית, אפשר ורצוי בהחלט לתת לה משהו לאכול בדרך, אפשר להציע לה לקחת משהו שהיא אוהבת מהבית, אי אפשר בשום פנים ואופן להגדיר אותה כילדה רעה - לא כלפיה (ההתנהגות שלה לא נעימה, לא הילדה כולה רעה), לא כלפיי סבא-סבתא, לא כלפיי המטפלת במשפחתון, את בהריון - אם תכניסי לה עכשיו שהיא רעה - היא תהיה כזו, היא תחפש למצוא את הדרך לתשומת לב בדרכים שליליות.
    את כועסת עליה גם על דברים שלא תלויים בה כמו שאתן לא יכולות להרים אותה ובעל המכולת שרוצה לצ'פר אותה כי הוא מרחם עליה.

    טוב, אחרי שהעברתי את הרוע אליך
  • כולן ענו יפה אין לי מה להוסיף
    אבל יקירתי בצורה בהולה להחליף כותרת - זה מחריד
    פעם אחת חמתי אמרה על להב ילדה רעה - זה הדיר שינה מעיני במשך שבוע


  • הבנות נתנו לך אחלה עיצות!!!
    חייבת לציין שקראתי את ההודעה שלך לפני שעתיים ודי כעסתי בגלל הכותרת
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • מסכימה מאד עם כל הבנות, בעיקר עם נוגע
    מייל:[email protected]
    מסנג'ר: [email protected]
  • אני מסכימה עם העצות שנתנו לך

    רציתי לתת לך בכל זאת


  • אני לא נחרדת מהכותרת (כי ברור לי למה התכוונת - "למה שקד מתנהגת בצורה כזאת שמחרפנת אותי") ולכולנו ברור את זה, אבל לא כדאי שתגידי את זה ליד שקד כי לה זה עלול להיות לא ברור. עדיף בכללי להשתמש בביטויים כמו "את מתנהגת לא יפה" או "את מתנהגת יפה".

    בקשר לבוקר אני מסכימה מילה במילה למה שנגה אמרה. אין אופציות! עכשיו הולכים לגן, אז עכשיו הולכים. לא רוצה? ביי ביי.
    את רוצה את אבא? סורי, אבא בעבודה מקסימום אפשר שתתקשרי אליו.

    וגם את יכולה להבטיח לה איזה צ'ופר אם היא תלך לגן יפה (צ'ופרים תמיד עובדים על יונתן לפחות
  • היי ,
    מעבר לכל מה שכתבו לך, ועם חלק מהדברים אני מסכימה - חשוב לי לומר לך דבר נוסף:
    לדברים כאלו (במיוחד לדברים כאלו) יש מן נטייה כזו, להפוך להיות 'נבואה שמגשימה את עצמה'.
    אם תאמרי לה, לעצמך, ולכל סביבתך את המנטרה "ילדה רעה" - הרי שזו תהפוך להיות מציאות חייכם...
    כי את פשוט כבר לא תצפי ממנה להתנהג אחרת, או להיות "ילדה טובה" - ולכן לא תראי ולא תהיי ערה להתנהגויות "טובות" שלה.
    ובואי נודה על האמת: יש לה בהחלט כאלו, ודי הרבה...
    לא כי אני מכירה את שקד או מנסה "לשכנע" אותך לראות אותה באור אחר ממה שאת רואה אותה כרגע, אלא פשוט, משום שאני אינני מכירה אף ילד בן 3 שהוא כה חד-צדדי, חד-ערכי, מסוג "רע", או מסוג "טוב". כל ילד, ובעצם - כל אדם, מחביא בתוכו רבדים שונים ומגוונים של התנהגויות, שפעמים יכולות להתפרש ע"י הסביבה כ"רעות", ופעמים כ"טובות".
    וזה כל היופי והייחודיות שבהיותנו בני אדם.
    פקחי את עינייך לראות את ההתנהגויות ה"טובות" הרבות מספור של שקד.
    הוציאי את ההתנהגויות האלו אל ה"אור" - דברי עליהן, דוני בהן איתה ועם הסביבה (הורייך, הגננת, המטפלת, בעלך...) והן יהפכו להיות חלק שגרתי בחייכם, ובהדרגה ידחקו את ההתנהגויות ה"רעות".


    שרון.
  • תקשיבי,
    אני מבינה שאת לא באמת מתכוונת ששקד ילדה רעה ואת פשוט עייפה מהבלאגנים שלה,
    אבל - אם את אומרת שילדה שלך רעה, וגם אם את רק חושבת את זה ואפילו לא מתכוונת באמת,
    זה מה שאת מקבלת, ילדה שמתנהגת בצורה לא טובה.

    ואת יודעת מה, כמו שאישה אחת חכמה שאני מכירה אמרה:
    אין ילדים רעים,
    התנהגות של ילדים היא באשמתינו ובאחריותינו.
    לטובה ולרעה

    ותמיד תזכרי את זה!
  • לפעמים, כשיש לי עצבים
    "...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."
  • קודם קבלי המון
  • מאמי אני עם נגה... אל תגידו לה שהיא ילדה רעה בסוף היא תאמץ את ההתנהגות הזו..
    גם עידן לא תמיד רוצה ללכת לגן אפשר להיות אסטרטיבית אבל לא לגרור את הילדה כי זה משפיל ולא נעים
    אהוד
    עידן
    אני :)
    יום נישואים
  • סורי סורי סורי שככה התבטאתי הרגשתי רע עם עצמי והנה שניתי את הכותרת פשוט הייתי חייתי חייבת לפרוק אזז תודה רבה מקרב לב לכולכן!!!!!!
  • קודם כל אני שמחה שאת לוקחת בצורה חיובית את השרשור הזה. חששתי שתיפגעי
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • אני שמחה ששינית את הכותרת, אני גם הייתי דיי מזועזעת...
    לקורן שלי גם קשה מאוד להיפרד ממני בבקרים, אני תמיד כל בוקר לפני
    שיוצאים לגן אני מספרת לו בדיוק את סדר היום
    הוא יודע בדיוק מה הולך לקרות ושאני אחזור מההעבודה ואקח אותו.
    יש ספר של מיכל דליות- " אין ילדים רעים " - ממליצה לך בחום.

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה