אמהות לתאומים.... - הריון ולידה

מאמי, אני מהיום הראשון לבד איתם!
כשהם כאלה קטנים אז רוב הזמן הם היו במיטות שלהם, ישנו. אם קרה והם התעוררו יחד, לא הייתה לי ברירה אלא לטפל באחד ולתת לשני לחכות.
אבל זה מה יש, את אחת, יש לך רק שתי ידיים וזה לגיטימי!

לי יש תאוות , יום כבר בנות שנתיים.

אך מיום הראשון הייתי עם אמא שלי חודישים וחצי.
והאמת שאם לא היה לי אותה לא יודעת איך הייתי מסתדרת .

במיוחד עד גיל 4 חודשים אשז זה כבר יותר פשוט להאכיל .

הייתי מושיבה אותן בטרמפולינה ומושיטה לשתיהן בקבוקים.
נושא נוסף זה הגזים ,לא נראה לי שאפשר להסתדר לבד כששניהם עם גזים וצריך להרים ולהרגיע.

לי הן היו מתעוררות ביחד ומעירות אחת את השנייה כך שתמיד הייתי חייבת עזרה

לצאת מהבית זה פקוייט לבד כשהם עדיין קטנים,
אני הייתי יוצאת רק עם אמא שלי או בעלי או מישהו , אך לא לבד.

שיהיה מזל טוב ותגדלי אותם בנחת .

תאומים זאת עבודה כפולה אך אהבה כפולה ושמחה כפולה.

תהני מהם

שבת שלום

לי במהלך היום מההתחלה היתה עזרה
אחה"צ הייתי איתם לבד עד שבעלי בא, וזה לא היה פשוט..
כשהם התחילו לשבת בטרמפולינות היה יותר קל לתמרן עם ההאכלות
לפני זה הייתי מאכילה אותם אחד אחד ומתפללת שלא יהיו בלת"מים לשניהם ביחד...

בהצלחה!!!!!!!

היי מאמי
אני עוד לא התנסתי אבל אני מתכוונת להיות אצל אמא שלי לפחות חודש שישה שבועות .
ניראה לי שלא שייך אחרת להסתדר
גם מנסיון של אחיות שלי לשתיהם יש תאומים אחת הם כבר בני שלוש והיא היתה אצל אמא שלי חודשיים והשניה הם בני 10 חודשים ועד היום אמא שלי עוזרת לה המון יש לה גם כמה ילדים לפניהם

בקיצור חייבים מלא עזרה וצריך לקחת אותה אחרת לא מסתדרים

עשיתי הפרש של 30 דק
בינהם שלי בני שבועיים וחחצי


"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"

אין לי תאומים,
אבל את יכולה להתחיל לבד, ואם תרגישי שאת מאבדת שפיות תקחי עזרה...
כמובן שאם יש אמא קרוב, דודה, חברה או אחות (או חמה