רעיה.. - הריון ולידה

פשוש"ה.... הבנתי שבהפריה הראשונה נפל לך. האם מותר לשאול באיזה שבוע נפל לך? והאם יש סיבה לכך?

היי...
אני בת 28 הבעיה היא גם זרע וגם ביציות לא הכי....
טופלתי בכמה מקומות ועכשיו פרטי אצל פרופסור לב רן.
מקווה שזה יהיה הטיפול האחרון לכולנו !!!!
אל תתיאשי למרות כול הקושי .
גם לי יש נקודות שבירה אבל חייבים לקום על מנת לזכות במה שאנחנו כול כך
מייחלות לו.

רעיה את ממש צעירונת!!!!!!!!
מה הכוונה ביציות לא הכי? סליחה על החטטנות...
מקווה שהטפול הבא יצליח
לב רן הוא מדהים לפי מה ששמעתי

ללה- נפל ההריון בשבוע 10, לא ברורה הסיבה וגם לא מבררים כשזו רק הפלה אחת

אין לי מושג מה הכוונה בביציות הם בעצמם נראה לי לא כול כך
יודעים .
בת כמה את ? ומה הסיבה שלכם?
עצם העובדה שהשגת הריון כבר מעודדת .....
בהצלחה

אצלי הבעיה העיקרית היא FSH גבוה....
אני בת 33 וקצת....
לבעלי ברוך ה' אין בעיה...
הבן שלי נולד מהזרעה

נווווווווווווווווווווו?אז למה עברתם להפריות??!!
ודרך אגב 33 זה גם צעירונת....
בהצלחה מתוקה ובשורות טובות במהרה

מאז ההזרעה של הבן שלי עברו 4 שנים
הבעיה החמירה מאד אז התחילו ישר בהפריות.
מקווה שיהיה בסדר,
אני מרגישה שהאופטימיות אוזלת אצלי,
והמתח תופס מקום
כן אני יודעת שזה לא עוזר לטיפול אבל זה לא בשליטתי,
אני מוטרדת

רעיה ופשוש"ה, סליחה שאני מתערבת...
אני פשוט כל כך מזדהה עם מה שכתבת פשוש"ה.. כשנקלטתי בטיפול הראשון וזה נפל אמרתי שיש בנות שמגיע להן יותר. אני חושבת שאף העליתי את זה על כתב כאן: אם יש תור ו"מלאי" מוגבל, אני לא הראשונה בתור..
ואז בא רצף הטיפולים הכושלים ושקעתי בבאסה. התנתקתי מהפורום כי הרגשתי שבמקום לתמוך ולפזר אופטימיות אני זורעת עצב ודכאון ושזה "מדבק". המשכתי בטיפולים אבל התנתקתי רגשית (כמובן שבסוף כל טיפול עם קבלת המחזור שוב הייתי בוכה, אבל לא התעסקתי בזה כי לא היה בי כוח..). וחזרתי רק כשהרגשתי שהתגברתי..
בנות יקרות, אני יודעת שאתן כאן יותר מדי זמן, אבל לכל אחת הדרך שלה. ואין דרך טובה יותר ואין כזו הטובה פחות. לכל אחת קשה, אולי במקומות שונים וזה שהקושי שלהן נסתר מעינינו לא אומר שאיננו.. לכל אחת ואחד תקופות קשות שקיימות בשביל לאפשר לנו לצמוח, לעודד אותנו לעשות משהו שלא עשינו עד היום או לעשות משהו אחרת. ואפשר לומר שזו סתם קשקשת רוחנית פטטית, אבל מה עדיף? חיים בלא אמונה או חיים למען מטרה רוחנית פטטית שאולי אולי אפילו יצא ממנה משהו טוב?
יקירותי, יש כל כך הרבה סיפורים עצובים שהלב לפעמים פשוט לא מוסגל להכיל, ויש כל כך הרבה סיפורים נפלאים, אל תתנו לקושי הזה לשבור אתכן, תצמחו ותתחזקו, תעצימו את עצמכן ואת המשפחה, תסתכלו לקושי הזה בעיניים ותגידו לו שאתן לא מפחדות ממנו יותר, שבאופן מגוחך אתן מודות לו שהוא כאן כי בזכותו אתן תצליחו לעשות את מה שלא העזתן לעשות קודם.
ושוב סליחה שהתערבתי, אני מכירה אותך פשוש"ה יקירתי מעל שנה ואני מרגישה שאת שוקעת בדיוק כמו ששקעתי אני עצמי לפני חצי שנה. לכן, כוונתי היתה רק לנסות להזכיר שבכל רע יש גם טוב, ושעדיף למצוא את הטוב ולהיאחז בו ולא להעצים את הרע במתן תשומת לב מיותרת שלא מגיעה לו.
מיליון חיבוקים וסורי על המגילה...
[ u
rl=http://smiles.33b.ru/smile.150961.html]
הרכבת שלי מתעכבת, ואני נהנית מהנוף...

פאפיה אני כל כך מזדהה עם כל מה שרשמת, לא להאמין כמה נשים במצבנו חושבות על אותן דברים.

פשושה יש את הפחד הנוראי מכל שאני אפילו לא רוצה לרשום אותו, וכולנו,אפילו האמהות שחובקות כבר ילד אחד חוות אותו. וזה חלק מהתהליך הקשה שאנחנו עוברות,כל פעם לראות בטא שלילית או את הווסת שמגיע לפני הזמן, זה פשוט סיוט!
אבל אני חייבת להאמין שכל דבר בזמנו ובקרוב נהייה בהריון ל9 חודשים ארוכים ומשעממים

רציתי להתערב כבר מזמן ולא היה לי נעים,
אם לומר את האמת התחלתי כמה פעמים פעמים לרשום ומחקתי

תודה בנות,
יהיה בסדר,
אני פשוט מוטרדת כי אני יודעת שבחודשים הקרובים פחות סיכוי שאצליח לעבור טיפול כמו שצריך, יש כל מיני אילוצים מעצבנים שקשורים בעבודה ובמשפחה שבגללם לא אוכל לעשות טיפול בחודש הבא,
והחודש הזה אני עושה מעקב על הביצית הטבעית, והאמת- לא תולה הרבה תקוות בזה...
וכל האנשים ששואלים...ומייעצים....ומתפללים בשבילי......זה רק מעיק,
אם אפשר היה בלי שיידעו בכלל ובלי שיחשדו בכלל שאני בטיפולים...
צריכה לעבור תקופה לא פשוטה ואחריה אני מתפנה לעצמי ולטיפולים,
כולל דיקור סיני אם צריך או רפואה פרטית.
יהיה בסדר, זה פשוט לוקח זמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
אין לי סבלנות,
אני מוקפת נשים בהריון,
פעם זה לא הזיז לי ולא שאלתי "ומה איתי?"
היום אני מרגישה אחרת.....
פעם לא הייתי מתוחה ורגזנית, היום כל דבר מקפיץ לי את הפיוז...
דברים השתנו.
אבל יהיה בסדר,
זה רק ענן קטן ופסימי שהתיישב לי על האף ומסתיר לי את השמש
רגע אני אעשה לו פווווווווו שיזוז מפה

מבינה את המועקה מהסביבה,
אני זוכרת שאנשים שידעו עלינו שאנחנו מנסים (כי סיפרתי רק לקומץ)
כול הזמן שאלו שאלות ואמרו לי שהם מתפללים בשבילי, וזה כל כך עיצבן אותי,
אני יודעת שהם רצו רק בטובתי, והיו להם כוונות טובות, אבל עצם המחשבה שהם מתעסקים לי בנושא הכי רגיש וכאילו מחכים כבר יחד איתנו,
ושותפים לכל העסק עיצבנה אותי ברמות....

בוקר טוב!!!

זה לא להאמין איך כולנו אותו הדבר ...!
אני אישית בלי ילדים ... אבל .... העצב של כולנו אותו הדבר אילו שיש להן ואילו שאין להן.
אני אישית עברתי תקופה מאוד מאוד קשה כי כול טיפול אצלי הוא בלי קפואים.
וחוץ מהרצון להריון אני מפוצצת הורמונים כי אני מקבלת בכמות גבוהה ממש .
אז יש את כול המצבי רוח הנוראיים . וכן גם אני לפעמיים שוקעת בדיכאון ..
אבל.. אני לא מפסיקה להאמין בבורא עולם שהוא שומע את תפילותיי ...
לא מפסיקה להתפלל בדמעות ותמיד מקווה שהוא יזכה אותי לזרע בר קיימא במהרה . אז אחרי כול טיפול שנכשל אני בתקופה לא טובה אבל תמיד קמה מודה לה' ומתחילה להתחזק מחדש .
כי "ה' רופא כול בשר ומפליא לעשות "
דרך אגב שתדעו : העצבות ייכולה רק לעכב לנו והשמחה פותחת שעריי שמיים .
אוהבת את כולכן ומאחלת לנו רק טוב , אושר ושמחה אמיתית ושנזכה במהרה
לחבוק את מה שאנחנו כול כך מייחלות לו .

רעיה - את מדהימה
"הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו שכל דבר בא במקומו"

רעיה מהממת,
את מדהימה,
איזו אמונה אדוקה - כל הכבוד לך,
גם אני מאמינה שהכל בידי שמיים,
וידוע שאלוהים לא נותן לך קשיים אם לא חושב שאתה מסוגל להם, נכון?
אשכולית-
מצד אחד מאד מקל שכולם יודעים,
תאמיני לי זה או שמתפללים בשבילך או ששואלים "מה עם עוד אחד? את לא רוצה?..." - אז כבר עדיף כך נראה לי.
מצד שני, יש אנשים חסרי טקט, שיודעים, ויש להם יציאות מדי פעם בסגנון "נו מה עם הטיפולים? איך הולך? יש חדש? יש משהו?.."כל מיני כאלה
איזה שבוע את? למה לא שמת סרגל?...תאמיני לי נפרגן לך אל דאגה
הסרגל שלך ייתן לנו את האור פה במנהרה האפלה שצועדים בה

גם אני נדחפת..

בלי דמעות בעיניים בבקשה,
אל תגזימי/ו,
הכל יהיה בסדר,
לרעיה, ולכולנו,
לא שמעתי על הרבה נשים בטיפולים שנשארו בלי ילדים,
וגם אנחנו לא נישאר בידיים ריקות,
ונעשה כל מה שצריך בנות,
בלי להתפנק ובלי להתבכיין,
מותר יום אחד לבכות ולהתרסק- ביום שזה שלילי.
אבל מיד לאסוף את עצמנו עם המבט קדימה
די, הכל יסתדר,
אני מאמינה בזה בלב שלם,
מי שרוצה להיות אמא תהיה אמא בכל מחיר- ואני מתכוונת לזה. בכל מחיר.
אתן מבינות לבד, לא צריך הסברים.
פשוט, כל אחת והזמן שלה,
כל אחת והרגע שבו היא מחליטה לעלות מדרגה- להזרעה, להפריה, למה שצריך.
מחזקת אתכן ומחבקת אתכן,
בע"ה נעשה מפגש בנות הריוניות ונסגור את הפורום הזה.

פשושה כל הכבוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!