עזרה! אני על גבול הייאוש! - הריון ולידה

מותק

תודה

ראשית אני מציעה להתייעץ עם שרון המקסימה

נגה, ניסיתי את זה.
ת'אמת, לא היה לי מספיק כוח לההחזיק אותה .

אוי מותק...
ליבי יוצא אלייך!!

שולי אם אני לא טועה פיתוש רשמה פה משהו דומה על הבן שלה לפני כחצי שנה..
אני חושבת שזה שלב שהיא צריכה לעבור
אצלנו -זה בדיוק כמו שאת מתארת אבל
יאיר מצליח לחזור לאיזון רק בעזרת המוצץ.
תביני- המציצה משחררת כימיקלים בגוף שעוזרים להירגע.
ובהחלט כשנכנסים למצב של סחרור ורגילים להירגע רק עם מוצץ אז יש קושי רב יותר לחזור לאיזון. ואז מצב של סחרור הוא נוראי ומוביל לתחושת חוסר שליטה גם שלה וגם שלכם... טוב, עד כאן לא חידשתי לך..
אבל אולי את צריכה להחליף את ההתמכרות שלה למשהו אחר - למשל בקבוק מים חדש מיוחד בשבילה או כן איזשהי ישיבה צמודה אליה ולהחזיק לה את היד או את שתי הידיים לנסות לחבק אותה חזק כדי להחזיר לה את הגבולות את השייכות.אפשר תוך כדי זה להגיד לה - אני כאן כדי לעזור לך להריגע... אני לא אלך עד שתירגעי וכו'. הקטע הוא להתמיד עם משהו אחד במשך לפחות שבוע. אם אתם כל הזמן מחליפים טקטיקה זה מבלבל ומקשה עליה עוד יותר כי היא לא יודעת למה לצפות..
זו דעתי בטח לשרון תהיינה עצות מקצועיות יותר

אגב, לסופר נני יש תכנית רדיו מצויינת כל שישי בין 10 ל- 12 בצהריים... אפשר להתקשר אליה או לשלוח פקס וכו' היא נותנת שם עיצות מדהימות! אני נהנית להקשיב לה בין הבישולים...

שילגי, את צודקת.. זה באמת מזכיר את שילה בהתקפי העצבים הנוראיים שלו..
שילה בהתאם לעובדה שהוא בן גם היה שובר דברים, בועט, זורק דברים, טורק דלתות.. לא רק צורח!!
ואני שוברת את הראש ומנסה להזכר מה מבין כל הפתרונות שניסינו בסוף עבד!

אולי זה ישמע לך מפגר אבל אני הייתי מחזירה לה את המוצץ
יש מצב שהיא מקנאה למיכל ואיתן
אל תשכחי שבגלל שאיתן קטן ויש לו מוצץ (יש לו? ) אולי זה מקנה לה ביטחון שלה חסר.
תציעי לה אולי זה יעזור לא נורא את הגמילה של המוצץ שוב היא תצליח להתגבר כשהתקופה הזאת תעבור והיא תהיה שלמה יותר עם הגמילה

יכול להיות שהגמילה מהמוצץ והבקבוק שבאו ביחד גרמו למשהו שלא עשה לה טוב

אני הייתי מחזירה את המוצץ

בהצלחה

****
אינבוקס הפייסבוק שלי : [email protected]
****
האל חשב וחשב, איך אוכל להשביח את האישה? איך אוכל לגרום לה להיות עוד יותר טובה?
בדק האל -הוסיף לה חולשה לילדים מתוקים,
הוסיף לה כוח לוותר לאחרים.
הוסיף לה את היכולת להמשיך גם כשרע,
הוסיף לה את האומץ לבלוע צעקה,
הוסיף לה חשיבה עמוקה ועין חדה,
הוסיף לה רגש למחר ורגש למשפחתה,
הוסיף לה אהבה ויהי מה,
וכשסיים מלאכתו

קרא לה - אמא !!!

*****
**
**
**
*****
www.2all.co.il/web/Sites/2007-8

קודם כל מלא

לאף אחד אי מוצץ.
רק היא הייתה עם מוצץ...
והיא לא נותנת אפילו רמז לזה שהיא רוצה אותו חזרה.
להחזיר?
מפחיד אותי שאני אשאר בסוף גם עם היסטריות וגם עם מוצץ. גמילה בפעם שניה תיהיה קשה יותר לא?
אבל אם זה מה שצריך, אני אחזיר לה.

פרחי באך - מחר אני קונה

פרחי באך בטוח לכולם, החל מנשים בהריון דרך פיציים ועד לזקנים.

בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

באהבה, ליאת.

אולי היא מנסה להשיג תשומת לב?

תנסי כשהיא צורחת לשים אותה באיזה שהיא פינה בבית ולהגיד לה - "כאן את יכולה לצרוח ולבכות כמה שאת רוצה. אני לא מבינה אותך כשאת צורחת/אני לא יכולה לעזור לך במה שאת רוצה.כשתסיימי לבכות תבואי ונשחק."

תתעלמי ממנה כשהיא צורחת ותני לה תשומת לב חיובית כשהיא נרגעת.

יעל, אמא של 2 אפרוחים

וואי מאמי...אין לי מושד מה להגיד לך
רק לחבק אותך

אבל לי פתרון של החזרת מוצץ..סליחה כן...לא נראה
רסקיו נשמע יותר

לדן לדוגמא גם לפעמים יש "קריזות"...לא ברמות שאת מתארת, אבל קריזות משלנו...האמת..אני מתעלמת או מנסה לפחות...אומרת לו את המשפט שקצת בכי עושה עיניים יפות ומפתח את הראות ומתעלמת ברגע שהוא רואה שזה לא עושה אליי רושם הוא מייד מפסיק אבל זה לא כמו המקרים שלך של ממש קריז

אני יכולה לומר לך שעברתי אירועים ממש דומים למה שאת מתארת עם עילאי

אני גם לא הייתי מחזירה מוצץ נראה גם שלא נראה לי שזה קשור למוצץ

נראה לי שהיא גם מתחילה להרגיש את הנוכחות של איתן בבית
אני היתי לוקחת גם את מה שלינברי רשמה

תנסי אולי למצוא לה זמן שהוא רק שלה לא משהו שיהיה חד פעמי אלה לנסות לפחות כמה פעמים בשבוע
תכיני אותה יום לפני תגידי לה מחר אמא לוקחת רק אותך איתה לאן בא לך ללכת ... מה את רוצה לעשות.. תנסי למצוא משהו שהיא אוהבת אולי לתת לה בחירה סרט או גימבורי אולי ללכת לאכול ביחד פיצה

יש להם פעמים שהם חוזרים לבדוק גבולות כנראה זה הזמן שלה שהיא בודקת את הגבולות בבית איתכם ...

אם את רואה שהדברים לא עוזרים תפני לרופא המשפחה ותתיעצי איתו

קודם כל קבלי מלא מלא

לאמא שלי יש בבטן גור
וכשיגדל נשחק בכדור
גם אם יצא מקומט וקירח,
אנו נאהב אותו עד הירח!!!!!

גם אנחנו עברנו בדיוק את מה שאת מתארת (ועדיין עוברים, בתדירות ובעוצמה נמוכה יותר. תודה לאל!)
אצלנו זה לא בגלל גמילה ממוצץ, כי הוא מעולם לא השתמש במוצץ, ולא בגלל אח חדש (לא ילדתי לאחרונה

תודה, בנות.

שולי ממי קבלי

גם שירז הייתה צועקת כל פעם שהיא לא קיבלה משהו, אז לאחר קריאת מספר מאמרים התחלתי לשים אותה בעונש (במקום שאין בו שום דבר, הכוונה לצעצועים או משהו אחר שהיא יכולה להתעסק איתו). דקה אחת לכל שנה, כלומר 4 דקות, כי היא עוד מעט בת 4. זה היה מאוד קשה, אבל היא למדה שלא לצעוק ואם היא צועקת, היא עומדת בעונש. לא מזמן יצא לי לצפות בפרק של סופר נני וזה בדיוק מה שהיא הציע לאמא לעשות. מכיוון שהילדים משתעממים מהר מאוד, הם לא אוהבים לעמוד במקום שאין בו שום תעסוקה. במקרה שלנו זה עזר

ליבי איתך יקירה ואת לא לבד בסיפור

וואו באמת נשמע שמשהו עובר עליה:( אולי תקחי אותה לטיפול רגשי? יש דבר כזה
אני יודעת מהפנימייה של הילדים יכול להיות שזה יעזור לה יותר להתבטא ופחות לצעוק


אהוד
עידן
אני :)
יום נישואים

ווואוו ממש מצב קשה מה שאת עוברת איתה שולחת לך המוני

תמי, היא ישנה בגן.
בבית בשישי שבת בדרך כלל בזמן האחרון לא מצליחה להשכיב אותה, אבל בגן כן.
היו כמה ימים שהגננות סיפרו לי שהיא הייתה עצובה וישבה בצד בכתה אמא-אבא. אבל זה עבר לה.
חוץ מזה שום דבר מיוחד

פינת מחשבה גם בלילה? כאילו להוציא אותה מהחדר בלילה לפינת מחשבה?
אנחנו בדרך כלל ביום לא משתמשים בפינת מחשבה אלא פשוט מרחיקים ממרכז העניינים. (לשתיהן)
נגיד אם עכשיו כולם משחקים בחדר ומישהי עוברת את הגבול, אני אומרת שלא נעים לנו לשחק איתה ומבקשת שתצא מהחדר.
בדרך כלל זה עובד (חוץ מההתקפים המדוברים, כמובן)
זה לא טוב?

יש מנורת לילה. חשבתי אולי מפחדת ממשהו בחדר, ניסיתי לשאול אותה בכל מיני דרכים. לא מצאתי משהו. והיא יודעת לבטא את רגש הפחד במילים.
אין שום דבר חדש בחדר.
חשבתי אולי השעון עושה רעש - העפתי את השעון.

yulime, אני מנסה באמת לתת לה הרבה יחס. יוצאת מוקדם יותר מהעבודה, עושה איתה דברים מיוחדים, כמה שניתן מ****ה לה זמן לבד...

ושיטת העונש של מספר הדקות כמספר השנים עובד טוב. אצלינו בדרך כלל הבעיה נפתרת הרבה לפני שהדקות עוברות.
אבל זה במצב רגיל, סתם כשאחת מהן משתוללת או לא מקשיבה.
במצב של היסטריה זה לא עובד.

עדי, מה זה טיפול רגשי? למי עושים? איפה מוצאים?
אולי זה רק במרכזים כאלו מיוחדים לילדים?

אוףףף, אני באמת מקוה שזה רק תקופה של בחינת גבולות וצריך רק לעבור את זה....

תקופה לא קלה

וואווווווו

תשמעי, גם הבת שלי לפעמים מתחרפנת....וכן, עם קריזות וצרחות וכאפות.....אבל אני מיישרת אותה יפה מאד.

לא עם מקלחת, אצלי זה כאילו אני מוציאה אותה מהבית - פותחת את הדלת ואומרת לה - את רוצה לצעוק? את רוצה לצאת החוצה מהבית? שלום, להתראות. פה לא צועקים
מייל:[email protected]
מסנג'ר: [email protected]