אהבה אמיתית! - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • עברו כמעט שלושה חודשים מאז שחיי השתנו לגמרי.
    ציפיתי לשינוי, ידעתי שמרגע שהם יופיעו החיים שלי יהיו אחרים.
    רק עכשיו אני יכולה להגיד שהשינוי הזה היה נורא קשה לי. עייפות שלא נגמרת,צרכות, בכי והמון לבד.
    בהתחלה חשבתי שרע לי בגלל שהכל חדש ולא מוכר, כשהייתי ניגשת למיטות שלהם הרגשתי אהבה, אבל לא את האהבה העצומה הזו שכולם כותבים ומדברים עליה. בלילות ממש שנאתי את עצמי ואותם (וזה נשמע נורא, אני יודעת) אותם, על זה שהם לא נותנים לי לישון ואת עצמי על זה שככה אני מרגישה כלפיהם. חשבתי שיש לי דכאון אחרי לידה ואפילו שקלתי לפנות לגורם מקצועי.
    הייתי בוכה ימים שלמים וזה שהייתי כל היום לבד רק הכניס אותי עמוק יותר לתוך החור השחור הזה שלא ראיתי איך יוצאים ממנו.
    ספרתי דקות ושניות עד שבעלי יחזור מהעבודה ויעזור לי איתם קצת, אבל כשהוא היה מגיע לא קיבלתי שום עזרה... הוא לא הבין מה אני מתלוננת, הרי כל היום אני בבית ולא עושה כלום לטענתו.
    והעובדה ששלחו אותי למליון רופאים וזה שאיתי פלט בלי הפסקה והייתי איתו במליון בדיקות ממש לא תרמה להרגשה הגם ככה מגעילה שהייתה לי.
    אבל, עם הזמן למדתי להכיר אותם יותר ופתאום הם התחילו לזהות אותי ולחייך אליי ולרצות להיות איתי ולא משנה מי נמצא לידם, רק כשהם מוצאים אותי עם העיניים הם מחייכים וזה נתן לי כ"כ הרבה כוחות וכ"כ הרבה אושר...
    ופתאום מצאתי את עצמי מתגעגעת אליהם אחרי לילה שלם שהם ישנו ולא הייתי צריכה לקום אליהם. וכ"כ כיף לי לחבק אותם עכשיו, ולנשק ולראות את החיוך הזה כתגובה לכל מגע שלי.
    עכשיו אני יכולה להגיד בשיא הכנות שאני מאושרת ומאוהבת בהם.
    אז נכון, לקח לי זמן, אבל עכשיו אני יודעת אהבה אמיתית, מה היא!
    על ידי Viki2406 02/06/2011  20:59:23
13 תגובות
עמוד 1
  • איזה יופי אני שמחה שהגעת לרגע זה , ואני חושבת שמה שחווית זה טבעי ולגיטימי בפרט שאת לידה ראשונה עם תאומים , שניים זה לא קל , גם אני אמא לתאומות מתוקות וגם לי השלושה חודשים הראשונים היו קשיםםםםםםםםםםםםםם

    בפרט הקימה בלילות והמצב של העייפות הסטטי שהייתי שרויה בו לא גרמה לי לנחת שמחה ואהבה.

    רק רציתי קצת לישון ולאגור כוחות .

    אגב זאת תגובה מאוד טבעית של הגוף כאשר מגיעים למצבי עייםות קשים אזיי קשה לשמוח, להתרגש וכו ההיפך זה גורם לעצבים ולחצים ומה לא.

    אני יכולה לומר שההרגשה השתנתה לי בגיל שלושה חודשים כאשר הן התחילו לישון 5 שעות רצופות בלילה, אז ממש הוקל כי היו לי יותר כוחות ומן הסתם גם ההרגשה שלי השתנתה ונהייתה יותר חיובית אוהבת ושמחה.

    שמחה שהגעת למקום הזה ולזמן הזה.

    עכשיו תתחילי להנות מהם
    על ידי טל 35 02/06/2011  20:59:23
  • מתוקה שלי אני מאחלת לך שכל החיים תדעי אושר
    במיוחד אושר של אהבות אמיתיות ;) - ומגיע לך!

    ובעלך צריך להיות יום אחד - הגזמתי - שעה אחת איתם ולהבין מה זה וכמה כוחות את צריכה. אולי הוא ירגיע קצת
    אתם חייבים לסדר את העניינים ולהבהיר את המצב בניכם

    על ידי שירררה 02/06/2011  20:59:23
  • אני ממש מעריכה אותך שאת ככה נפתחת בפנינו...
    אני בטוחה שהיה קשה לך לכתוב את מה שכתבת
    ואני ממש שמחה לשמוע את התפנית האדירה שקרתה ואת מאוהבת- אהבה אמיתית...


    על ידי michali_pa 02/06/2011  20:59:23
  • כל הכבוד לך שהחזקת מעמד!!!!
    כל כך שמחה שהגעת ליום הזה בו התאהבת בעבודה איתם.


    איזה יופי לשמוע שגם אחרי קושי כזה ענק וגדול יש בסוף הפי אנד.
    על ידי מיטל פרל 02/06/2011  20:59:23
  • גאה בך~


    על ידי במבוש 02/06/2011  20:59:23

  • ויקי

    על ידי שירן 136 02/06/2011  20:59:23
  • כל הכבוד על גילוי הלב
    לא בושה להודות שלא תמיד יש את ההתקשרות וההתחברות הזאת בין אם לילד
    עם הזמן זה מגיע וזה לא יעלם לעולם !

    אני עדיין לא בהיריון ועדיין לא אימא
    אבל אני מבינה ללבך

    שתמיד תהיי מאושרת

    על ידי תותיי2011 02/06/2011  20:59:23
  • מאמוש!!!!!!!

    על ידי meytal030 02/06/2011  20:59:23
  • שמחה בשבילך שזה קרה...
    עברתי את אותו סיוט בשלושת החודשים הראשונים...
    יש כמובן משברים בהמשך,
    אבל מתמודדים איתם אחרת ובצורה טובה יותר, כי הילד כבר מגיב אלייך, מראה לך חיבה ואהבה... ולא רק יצור שדורש: אוכל, גזים, שינה, חיתול, מקלחת וכו'...

    בהצלחה ושהאהבה רק תגדל!!

    על ידי יעליאור2 02/06/2011  20:59:23

  • על ידי Viki2406 02/06/2011  20:59:23

  • ויקי - אין לך מושג כמה היה דומה אצלי.
    הייתי ממש בחרדה מכל פיפס שקרה לה - דלקת בעין שסחבה מהלידה, פליטות רבות....
    על ידי nicole25 02/06/2011  20:59:23
  • נשממי:
    1. הקטע שמתאהבים ישר אחרי הלידה - רוב הבנות לא חוות את זה!!! לוקח זמן עד שמתאהבים. לי גם לקח כמה חודשים. גם אני עברתי טראומה ובכי וכאבים וחיכיתי לבעלי שיחזור מהעבודה
    2. גם בעלי לא הבין על מה הרעש. הרי הייתי בבית כל היום? אז? מה קשה לי? כל הגברים אותו הדבר
    על ידי laura R 02/06/2011  20:59:23
  • איזה יופי מאמי... לגיטימי שהרגשת ככה בהתחלה כמו שאמרת חייך השתנו מקצה אחד לקצה שני לפעמים לוקח קצת יותר זמן להתרגל לשינויים וזה בסדר


    על ידי inbal1234 02/06/2011  20:59:23
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה


קישורים שימושיים
קהילה
כללי