כמה שחשוב שיהיו רק מחשבות טובות... - הריון ולידה

זו קצת חפירה אבל אולי יש כאלה שזה רק יעזור להן..
לפני כ4 שנים..כשילדתי את הבן שלי...הגעתי לבית החולים בשלוש לפנות בוקר עם פתיחה של 3...הוא היה קצת גדול..את זה כבר ידעתי (הוא נולד 3.800) אבל הייתה אמורה להיות לידה רגילה...הכניסו אותי לחדר הלידה והפתיחה התקדמה לאט...אבל התקדמה..עד שבשעה 12 הרגשתי שאני כבר לא יכולה עם הכאבים וביקשתי אפידורל..לאחר מכן פשוט שכבתי על המיטה...אני - אישית- הרגשתי חסרת אונים...לא יכלתי להזיז את הרגלים לא יכלתי לעשות שום דבר...וכל רגע אמרתי לאמא שלי 'איך אני אמורה לדחוף?' כי פשוט לא הרגשתי כלום...זה הלחיץ אותי מאוד..אחרי כמה שעות...הרגשתי שאני כבר לאיכולה וכל שניה אמרתי לאמא שלי ולבעלי...שהלוואי וזה יהיה ניתוח קיסרי שבא לי לסיים עם זה כבר...והקיסרי הזה נתקע לי בראש ולא יצא לי מהמחשבות..חשבתי שזה הדבר הכי טוב...לקראת השעה חמש...|(זה היה ביום שישי..) התחילו לו עליות וירידות בדופק ..והייתי בפתיחה של 9...והרופא בא..ואומר שאין מה לעשות שיש מצוקה עוברית ושצריך לנתח...באותו רגע לא חשבתי על זה...אבל אחרי שילדתי והכל ועבר קצת זמן...פשוט אמרתי לעצמי שאולי חלק מהענין זה הקטע שהכנסתי לעצמי לראש שאני רוצה קיסרי...וההחלמה שלי הייתה מאוד קשה..כמעט חודש וחצי לא יכלתי לקום לבד מהמיטה...הכאבים היו מאוד קשים לי..ושוב יש כאלה שאצלן זה הולך קל יותר..גם בקיסרי..
סורי על החפירה..אבל באמת זה פשוט חשוב לא להכניס לעצמנו דברים לראש..ולא להקשיב למה שאחרים אומרים..כי כל אחד עם הסיפורים שלו וכל אחד חושב שהוא יודע הכי טוב...