אני עצובה :( - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אוווווווווף נמאס לי..... עד שהשלמתי עם זה שאנחנו צריכים להתחיל טיפולי פוריות-הזרעות.... הייתה לי מריבה עם בעלי.... הוא לא מוכן בשום אופן להתחיל עכשיו
    הוא רוצה לנסות טבעי

    דייייייייי אני לא מסוגלת יותר....

    שיר
7 תגובות
עמוד 1
  • היי שיר

    קודם כל תרגעי , הרוחות יפסקו ותראי את הדברים בצורה אחרת ...
    הוא מעוניין לנסות טבעי , תגידי לו בסדר
    ולאט לאט תשחילי לו למוח שאין מה לעשות
    וזה מה שיגרום לכם להיות הורים .
    תסבירי לו שזה לא מזיק ורק מועיל ...

    ושוב , תרגעי לא קרה כלום
    מוח של אישא זה לא מוח של גבר
    הם יותר איטיים מאיתנו

  • מאמי, לגברים קצת קשה מהנשים לקבל את העובדה הזו... כביכול "הגבריות" שלהם נפגעת כשהם נאלצים לפנות לטיפול..... חשוב להסביר לו שזה נועד בשביל מטרה משותפת... וגם אם לא צריך אז מה אכפת לנו לנסות... בכל מצב המטרה היא אחת ובסופו של דבר כולם מגיעים לאותה תחנת יעד... אז מה זה משנה אם זה נעשה ברכבת, אוטובוס או מטוס....
    הרי כשמגיעים לתחנת היעד אף אחד לא באמת מתעניין באיך הגעת אלא מה שחשוב זה שהגעת לא????!!!!!!
  • שיר, בהתחלה גם בעלי מאוד נרתע מזה, הוא נבהל ונלחץ ובעיקר פחד מהלא נודע..גברים מאוד מאוד רגישים בעניין הזה וכשהם נבהלים הם מתנתקים ובורחים, גם קשה להם לדבר על זה.. אין מה לעשות, אנחנו הנשים יותר חזקות בדברים מסויימים.. אני רק יכולה להציע לך לתת לו הרבה חיזוקים חיובים, להתמקד בלמה כן, ולהיות סבלנית... היום בעלי משחק אותה בטיפולים וזה בא לו ממש בקלות
    סליחה שחפרתי, בהצלחה!
  • אני יודעת... מצטערת, אבל פתאום יש לי נפילות כאלו של דיכאון ובכי...
    דווקא בתקופה האחרונה הרגשתי שבאמת הרפתי ואני מסוגלת לחזק גם אחרות....
    ומהנקודה הכי גבוהה אני מרגישה שאני נופלת...

    כבר דיברנו על זה, חיזקנו אחד את השני והסכמנו שהולכים על זה ביחד ופתאום הוא נסוג אחורה.... וזה גורם לי להרגיש שוב רחוקה מתמיד מה שאני כל כך מחכה לו ...

    תודה על החיזוקים, אוהבת אתכן
    שיר
  • אויש... אל תהיי עצובה...
    כמו שאורטל אמרה הם יותר איטיים מאיתנו...
    אני בטוחה שאם יירגע ותדברי איתו בהריון ותסבירי לו את החשיבות הוא יבין ויהיה איתך.... בלחץ שומדבר לא עובד...

    אני יודעת שלא קל לך אבל את חייבת לדבר איתו.
    אולי תגיעו לפשרה, תקבעו יחד מועד להתחלת הטיפולים וככה הוא ירגיש שהוא חלק מהתהליך...

    שיהיה בהצלחה!!!!

  • אל תדאגיייייייייייי!!! הוא ישחרר!!!

    גם בעלי היה עוין לטיפול של אקקלומין, הוא לא רוצה לשמוע על זה! אז בצעקה
  • soshi- צעקות לא יובילו אצלי לשום מקום טוב, תאמיני לי ניסיתי וזה מרחיק ביננו..
    על אחת כמה וכמה שהבעיה היא אצלו...ויש לו פגיעה מטורפת באגו, הוא ביקש שאכבד אותו וננסה כמה חודשים ללא שום התערבות רפואית/הורמונים....

    הבאסה הגדולה שלי היא שאני יודעת הסיכויים שלנו להיכנס להריון זה ע"י הפריה כפי שהפרופסור אמר (למרות שהוא המליץ על 3 הזרעות לפני שמתחילים עם ההפריה) אז עכשיו לא רק שלא מתחילים עם ההפריה(שכל כך רציתי כבר) גם לא ננסה הזרעות בינתיים, עד שבעלי יחליט שדי...
    אבל למרות הכל אני חושבת שאני צריכה לקחת את הדברים בפרופורציות למרות הקושי שלי כי כמו שאת אומרת אף אחד לא יכול להבין את הרצון העז הזה שלנו לילד...במיוחד בנות שאין להן ילדים בכלל...למרות שבעלי באמת ממש רוצה אני מרגישה את זה יותר מתמיד....

    אני מקווה שאעמוד בזה בלי שום התפרצויות ... כי בשורה התחתונה הזוגיות חשובה מאוד ... ואנחנו צריכים להיות הכי מאוחדים וקרובים בתהליך הזה...

    תודה, אוהבת אתכן

    שיר
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה