האמת המכוערת והמציאותית - הריון ולידה

אני איתך לחלוטין!!!!
לדעתי קורס הכנה ללידה כשמו כן הוא - צריך להכין לכל דבר
ומי שלא בנויה לזה שלא תלך לזה מלכתחילה, שתעטוף את עצמה צמר גפן - תדמיין לידה כמו בסרטים שהתינוק יוצא לבן נקי וברור בלידה טבעית ללא אפידורל - 2 לחיצות בחוץ בלי תפרים.

אני חושבת שכל אחת יודעת שאסונות קורים בחיים,
ונשים בהריון זה עם מאוד רגיש וגם ככה יש לא מעט חששות לגבי מצבו של העובר.
לדעתי חבל שהתערבת, לפעמים צריך את האמת כמו שהיא ולפעמים צריך לייפות,
הכל תלוי בסיטאציה.
אני חושבת שמדריכה עשתה בשכל שניסתה להעביר את המסר בצורה עדינה.

זו דעתי

אני לא יודעת!!
גם ככה הקורס היה לי מלחיץ עם כל התיאורים והכל בפעם הראשונה..
אז אני לא בטוחה שהייתי רוצה לשמוע ממש שיש מקרי מוות מזה.
חוצמזה שהמצב הזה שחבל הטבור נכרך סביב הצוואר הוא מצב שכיח מאוד!!
לרוב זה גורם "רק" מצוקה עוברית או בעיות נשימה (כמו שהיה אצלנו.. לשילה)
ולא לנזקים חמורים יותר..

אני בכלל חושבת שעם כל מכשירי האולטרסאונד החדישים חייבים לראות דבר כזה ולבדוק את זה לפני הלידה!!
לא הגיוני לי שלא רואים באולטרסאונד כזה דבר!
ו"פתאום" מגלים שהעובר במצוקה!!

זה בעניין חבל הטבור..
אבל אני חושבת שכל אישה גם יודעת שלידה זה נס!!
ומי שעבר את זה מרגיש כל כולו שהוא עבר נס..
נכון, יש אסונות בלידה.. ולא על זה היא תדבר כל הקורס!!
אסונות קורים לא עלינו.. בגלל חבל הטבור, בגלל שאיפת מיים, בגלל תהליך לידה לא תקין.
יש אינסוף סיבות לאסונות שרק מגדילות את העודה שלידה זה נס גלוי..
ואי אפשר כל הזמן לחפש ולדבר עליהם..
הקורס, וגם אנחנו משתדלים להתמקד באמת בטוב!!
זה לא לעטוף את עצמך בצמר גפן, זה להתמקד בחיובי ובמטרה האמיתי שלשמה באת.
על אסונות את יכולה לקרוא כל היום באינטרנט, זה עושה לך טוב?
את מרגישה שאת יודעת יותר?!
לי לא...

בכל מקרה- שיהיה בהצלחה בקורס!!

את צודקת. אני חושבת שהכנה גם לחלקים הלא נעימים היא הכרחית - כי כמו שסיון אמרה סביר להניח שבלידה לא הכל יהיה 100% כי כמעט ואין דברים כאלו, בטח לא בלידה ראשונה. זה בערך כמו לראות לידה בסרט הוליוודי - התינוק יוצא נקי, יפהפה ובן חודשיים בערך

פיתוש דווקא שתדעי לך
שאת שאר הדברים היא העבירה בצורה מאד מרגיעה
גם את הצירים, צירי לחץ והלחיצות
באמת- אמרה שזה כואב אבל עובר וחייכה כל הזמן- היא באמת הרגיעה

אבל הייתי רוצה גם לשמוע מציאות.....

כמו שהיא אמרה- שלידה 2 הכל יוצא יותר בקלות-
וזה מה זה לא נכון
לא לכל אישה זה ככה

נכון כי הדבר היחידי שנשים לפני לידה ל-א-! צריכות זה לחץ..

חחחחחחחחחחחחחחחחחח ליהי חודשיים במצב הטוב
ראיתי פעם סרט נשבעת לך הביאו שם ילד בן שנה- כזה הזוייייייייייי

אם היו עושים בקורס הכנה ללידה
הכנה לכל התרחישים האפשריים -
היית צריכה להתחיל את הקורס בתחילת ההריון.
אצל כל אחת הלידה זה משהו אחר
וכל לידה אצל כל אישה היא אחרת.
ואני מאמינה שכן צריך לייפות את המציאות
כי כשאת באה ללדת ואת מפוצצת מכאבים - כאבי תופת
שאת מרגישה שמישהו פותח לך את הגוף מבפנים
אז זה מאוד יעזור אם תחשבי חיובי ותחשבי על כמה שהתינוק זקוק לך ולכוחות שלך על מנת לצאת החוצה
וזה מאוד לא יעזור אם באותו רגע תחשבי: "אוי אולי חבל הטבור נכרך לו סביב הצוואר"...מה זה יעזור באותו רגע? הרי אם חס וחלילה זה המצב - את- כיולדת לא יכולה לעשות כלום! לכן תתרכזי רק במה שיש לך השפעה עליו- נשימות, לחיצות, ומחשבות חיוביות.
אנחנו לו מטומטמות ולא חיות בלה לה לנד - כל אחת שמעה סיפורים על לידות שהתסבכו ותינוקות - שאלוהים ישמור- לא שרדו.
ובכל זאת לכל אחת יש את הזכות לחשוב שבלידה שלה הכל יהיה בסדר - יש ברירה אחרת טובה יותר??
בקיצור אני טוענת שלמחשבות יש כוח - אז עדיף מחשבות טובות.
"..ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם.
באים הנה דרככם, אך לא מכם.
חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם.
כי לא לכם הגיגיהם..."

מתוך "על הילדים"/חליל ג'ובראן

שילגי
אני מסכימה איתך! נכון שכל מה שאנחנו לא צריכות זה עוד לחץ...
ב"זכות" הפורום פה אני יודעת על הרבה יותר דברים מפחידים
מאשר שאר הבנות שם -זה בטוח.

אבל עצם העובדה שאותה אישה שאלה- אם זה לא מסוכן
אז כנראה שהיא לא יודעת...
ואם היא לא יודעת- אז התשובה צריכה להיות אמיתית.
פיתוש- אנחנו עושים את זה בבית חולים קפלן.

שילגי אני לא חושבת שצריך לספר על הכללללללללללל
אבל אם מישהי שואלת אז צריך לתת תשובה כנה

טוב, יפתח נולד עם חבל הטבור כרוך פעמיים סביב הצוואר.
תודה לאל שלא הייתי מודעת באותו רגע לכל התרחישים האפשריים
כי לא נלחצתי.
המיילדת שחררה את זה וזהו.
וזה מה שקורה ב-90% מהמקרים.
כשיש מצוקה עוברית (בדרך כלל בגלל כריכה של חבל הטבור)
רואים את זה לאורך הלידה בירידות דופק ועוד כל מיני דברים
ואז הרבה פעמים מובילים את הלידה לקיסרי חירום.
בקצור- יש דברים שהצוות הרפואי יודע איך להתמודד איתם
וזה לא יעזור אם את כיולדת תריצי את כל התרחישים (הנוראיים והמפחידים) שיש לך בראש.
"..ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם.
באים הנה דרככם, אך לא מכם.
חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם.
כי לא לכם הגיגיהם..."

מתוך "על הילדים"/חליל ג'ובראן

הבעיה בקורסים האלה היא שיש כמה זוגות וכל זוג רואה את הדברים בצורה שונה אז המדריכה מנסה להתאים אז התכנים לכולם ולא תמיד זה מצליח כי את למשל מרגישה פספוס....

אני לא יודעת מה הפתרון אבל אני חושבת שזכותך לשאול כל דבר שעולה על דעתך כי הקורס הזה צריך להכין אותך בצורה הטובה ביותר.

אני חושבת שאת צודקת
הן לא חייבות לספר הכללללל
אבל אם שואלים אז שיענו תשובה כנה...
מה לעשות אסונות קורים
לנו י' אותך נתן
"רָנִּי וְשִׂמְחִי, בַּת-צִיּוֹן כִּי הִנְנִי-בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ, נְאֻם-יְהוָה"