אז מה לעשות?? - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אנסה לכתוב כמה שיותר פרטים כדי לתת תמונה ברורה יותר
    הכרתי בחורה מאוד נחמדה לפני כמעט שנתיים. הבת הבכורה שלה וזיויי וזהר שלי היו באותו מעון, התחברנו מאוד, אני ביקרתי בביתה והיא בביתי.
    נהפכנו לממש חברות טובות -טלפונים 80 פעם ביום, לפני שילדתי את דניאל הייתי אצלה חצי יום מבלה כי היה לה תינוק פג והיא נמנעה מלצאת איתו החוצה.
    הרקע שלה מאוד קשה-לידת פג בשבוע 29 ועברה ניתוח מאוד מסובך בסוף הלידה בגלל דימום בחלל הבטן שבסופו של דבר הותיר אותה ללא רחם בגיל 29...תמכתי בה לאורך כללללל הדרך
    נפשית-חיזקתי את רוחה כמה שניתן, דירבנתי אותה ללכת לפסיכולוגית ולא להסתפק בחברות, ללכת ללמוד משהו בשביל לעשות עם עצמה משהו-היא מובטלת מעל 3 שנים.
    לפני כ4 חודשים קבענו לעדות יחד הליכה בערבים ובאמת, במשך חודש ימים הלכנו יום יום, והיה ניפלא חוץ מהעובדה שהיא מעשנת כרונית כבר 15 שנה ובקושי יכלה לזוז, אבל בגלל שזה היה מבחינתי הרע במיעוטו, לא ייחסתי לזה חשיבות.
    --------------------------------------------------------------------------------------------------------
    אנחנו לא מדברות כבר שבועיים.
    הכל התחיל-כך נדמה לי כשבעלי טס בפעם השנייה לשבוע נוסף לאפריקה.
    הוא טס למוסקבה ל7 ימים בתחילת מאי-חזר לשבוע ושוב טס לשבוע לדרום אפריקה-וההורים שלי באותם התאריכים היו בחו"ל!! ככה שהייתי ל-ב-ד עם הבנים שלנו+הלימודים שלי על הראש+סבתא בת 86 וסבא בן 87 שמרקישים מאוווד לא טוב ואני נשארתי לדאוג להם(הם ההורים של אבא שלי), בקיצור חברה שלי התקשרה אלי בתחילת שבוע השני שבעלי טס לאפריקה. סיפרה שהבת שלה עם חום והיא תיסע לקופ"ח וכנראה תזמין אמבולנס כי החום לא יורד לה מהלילה ו.....אני לא צלצלתי אליה במשך שבוע ימים-כמו בדר"כ וגם היא לא התקשרה אלי בכלל
    לא ישנתי בתקופה ההיא לילות שלמים כי דניאלי שלי היה חולה וממש הייתי זומבי
    הבנתי שמשהו לא כשורה כשצלצלתי אליה מיד כשבעלי חזר-היא ניתקה לי 3 פעמים את הנייד ואת הטל הביתי, לא וויתרתי, צלצלתי שוב והיא ענתה, דיברה בכוח...כאילו ממש התאמצה לדבר...ומאז לא התקשרה. אני צלצלתי שוב אחרי שבוע ימים והיא הייתה נורא יבשה-משתוקקת לסיים את השיחה

    והאמת ש:
    -נמאס לי שתמיד אבל תמיד מדברים על הבעיות שלה
    -קשה רק לה בחיים
    -כל אפצ'י קטן של הילדים שלה היא הופכת לבלון ותמיד זה :"אוי!!! כמעט התעלפתי, כמעט מתתי, כמעט הלב שלי נעצר"
    -האמבולס שם מבקר לפחות פעם בשבוע ואשכרה על כל אפצ'י!!!
    -הייתה לה שפעת-התחננתי בפניה שתטפל בעצמה, נתתי לה טריליון שיטות סבתא ובסוף היה לה סינוסיטיס. אז היא מספרת לי שכשהיא קינחה את האף בשרותים היא כמעט התעלפה ומזל שבעלה תפס אותה כי בטח הייתה מקבלת מכה בראש ומתה
    דיייייייייי, נמאס לי מהדרמה הזאת!!!!
    יש לה בת בת 5 ובן 2!! אין מצב לדבר איתה דקה בטלפון כשהיא איתם לבד-למה אני מצליחה לשמור על שפיות עם שלושת הבנים שלי ולצלצל לשאול לשלומה???

    היא כועסת עלי, מאוד
    מתעלמת ממני, אני כמו אוויר בשבילה
    והאמת? טוב לי. טוב לי בלי הטלפונים האלה כל היום, בלי ההיסטריה חסרת תוכן הזאת...לחברה בטח הייתי מייעצת לברר יחסים על כוס קפה-האמת שבעלי מופתע ממני "את הכי ישרה והכי דוגרית-ואת לא מבררת יחסים איתה?"
    ואני מרגישה שלא בא לי. כאילו זאת אנרגייה מבוזבזת לסרק


13 תגובות
עמוד 1
  • תאמת שאני ממש,אבל ממש מבינה אותך.
    וכמובן שצריך ללבן את הדברים, ולדבר ובלה, בלה, בלה.
    אבל אם את מרגישה הקלה, ואין לך צורך ממשי אז אולי לא כדאי?!
  • אני קראתי עד הסוף?
    אני אמורה לקבל משהו?
    אני הייתי משאירה את זה ככה.

    ועוברת לגור בנשר- ליד סיון.
    בשמת
  • בשמת חוץ מכפה לפנים לא תקבלי ממני מאומה, יא קרועה אחת



  • אם קשה לך להשאיר את זה ככה אז תלבני איתה את העניינים - בשבילך.

    אבל אם את שלמה עם הריחוק, אז עזבי. עדיף לך כך.
    אני בטוחה שלא חסר לך דרמה בחיים שלך ועדיף לא להכניס את הראש למיטה חולה. את לא לשכת הסעד!

  • גם אני קראתי עד הסוף!

    האמת? אני שונאתתתתת חברות כאלו!!!

    אם את לא מרגישה שחסר לך משהו, אז אח תתקשרי ואל תדברי!
    מבטיחה לך שעוד שבועים היא זאת שתחפס אותך!!!
    היא רואה שאת מתקשרת אליה ומחפשת קשר איתה.
    ברגע שהיא תראה שאין שוב תגובה ממך, היא ישר תתקשר.

    ולגהי המעבר דירה, עזבי בואי תעברי לאשדוד וזהו


  • גם אני קרעתי עד הסוף
    אני רוצה שתבואו לאילתתתתתתתתתתתתתת

    אהמ.......תאכלס
    וואלה יופי כמה פעמיים תורידי את הראש?
    סליחה?
    אל תתקשרי אליה
    היא רוצה שהיא תתקשר וגם הייתי אומרת לה
    על מי את עושה פוזות, רוח לא עליי
    לא כל היום סביבך, גם לי יש חיים

  • האמת אניה? דפדפי!
    התקשרת, ניסית וכו-היא לא מעונינת אז עזבי
    אם היא חברה אמיתית כשהיא תרגע מהרחמים העצמיים שלה היא תדע למצוא את דרכה אלייך...ואם לא...אז כנראה שזו לא היתה באמת חברות ואז ממילא את לא רוצה אותה לידך

  • אם הוקל לך מהניתוק עימה, אז אין מה להתאמץ לחדש הקשר.
  • קראתי עד הסוף ואני עם בשמת...
    בואי לגור לידי ליד ליאת וליד סיון בנשר

    מצטרפים ל YES

    072-2514350 מספר ישיר אליי ללא המתנה
  • הפרמטר-היחיד שנותר אצלי: זהו המישור-החברתי,הילדים ביחד באותו-הגן+בטח נפגשים בגינה-השכונתית,בלאגן-טעון מאוד..

    לגביך-אניה יקירתי,את,האישה,האם,הרעיה..את במקום-הראשון..קשר-חברי הוא הדדי! אם הוא לא-מצמיח אותך,להעיף ולמדר!
    בעלי תמיד מזכיר לי לחיות מתוך שלימות-פנימית ואם מישהי פוגעת בי, אז אני לוקחת כמה צעדים-אחורנית,לא-שולחת מיילים וכו'..שתתגעגע לדבשששששש-ממני,אבל סביר להניח,שהסדקים-באימון יעשו את שלהם ולא-אהיה בקשר-עמוק או אף לא בכלל, מודה!

    מאז שאני אם,הזמן שלי יקרררררררררררררררררררררר


  • &^%%$%&^$

  • הייתה לי חברה כזאת,וניתקתי איתה את הקשר ...
    אני מאמינה שחברים אמורים לעשות לנו טוב ,אני במקום בחיים היום שמי שלא עושה לי טוב (מהחברים) לא נמצא בחיי .....אני לא צריכה אנרגיות רעות ,יש לי ילדים ובעל ועבודה וחיים על הראש ....אין לי בעיה לתמוך ,לשמוע לעזור כמה שצריך אבל מי שמכביד עליי אני לא צריכה ....



  • לפי מה שאת מתארת הבחורה לא נמצאת ב-'קו הבריאות' הנפשי/רגשי.
    היא עברה חוויה לא קלה,ומאד קשה לה להתמודד איתה...
    את עזרת לה 'לסחוב' את הכל עד עכשיו,תמכת בה וייעצת לה...אבל בתכלס',אין לך מספיק כוחות להתמודד עם זה בעצמך.
    החיים שלך גדושים ומספקים לך מספיק התמודדויות גם בלעדיה.
    לנהל משפחה זה לא קל. בטח לא בתנאים שאת תיארת...
    הכוחות הנפשיים לא עומדים לך.לכן את מרגישה הקלה...
    את צריכה לחשוב עם עצמך מה יותר חשוב וטוב לך,אם את מוכנה להקריב את עצמך למען החברות איתה,או שבריאות הנפש שלך קודמת לזה...
    כי לא עושה רושם שאת במצב להתמודד איתה היום...
    וסליחה שחפרתי....אני אוהבת לנתח.....
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה