קראתי משהוא יפה - הריון ולידה

שכל כך מדבר אליי - רק שאני עם אחת ולא שתיים ....

קראו ...

בבקשה, אל תגידו לי אחרי שלילי יש לך שני ילדים מקסימים תתנחמי.
כי אותי זה לא מנחם!
לא, מצטערת!
זה לא מפחית מהכאב, כי כשיש חור בלב והחור הולך וגדל עם כל שלילי,
קשה להסתכל על החלק השלם שבלב.
ויש אני בהחלט מודה על הנשמות הטהורות שלי.
יקח עוד יום יומיים אבל בנתיים, מותר לי לבכות ולרחם על עצמי, על כל יום שהזרקתי,
על כל יום שהתפללתי, על כל יום שציפיתי וקיויתי.
אני בהחלט ראויה.
רוצות לעודד?
חבקו אותי הבינו אותי בשתיקה.
אתן לא יודעות מה זה לרדת במעלית ולראות שכנה בהריון,
אתם לא יודעות מה זה לראות את האמא מהגן או מהכיתה בהריון
או את העגלה החדשה ובתוכה התינוקת הריחנית של חברה שהייתה עם הבת בגן, והאב הגאה צועד עימה.
או לשמוע בעבודה את החברות מדברות על הנקה (אוך כמה שהשד שלי כמהה לתינוק).
אתן לא יודעות מה זה לנסות 3.5 שנים (וזה רק בסבב הזה),
לראות את השעון מתקתק לו מהר, מהר מדי,
ואני שחלומי היה להיות אם צעירה כבר לא עונה לקריטריונים.
קמתי הבוקר עם שיר מתנגן.
לא יודעת אם מישהי מכירה את מאמי אופרת הרוק הישראלית משנות ה-80 אבל זה מה שהתנגן.

אתה שקראוך אלוהים,
שעשית שלום בשמך
לו רק עשית שלום גם בנפשי,
אתה שקראוך אלוהים,
אתה שקראוך אלוהים,
אלוהים.
לכל אחד הגורל כתוב בשמיים
ויש לו צורה של כוכב,
הכוכב שלך מאמי דפוק וחולה ועצוב כמו השכונה
ואולי צודק כבוד הרב ויש פה איזה כוונה.

תם ונגמר, נשלח!
כתבה ממש יפה ונכון ואמיתי