איזה סוף שבוע עברנו - עדכון - הריון ולידה

זה התחיל עם קצת כאב גרון וחום בחמישי אחה"צ - ישר רצנו לרופאה - דלקת גרון קלה בנתיים שום דבר.
ביום שישי בבוקר אכלה טיפה ויצאנו קצת ובצהריים שקד התחילה לבכות כואב לי הפה כואב לי ובקושי אכלה ושתתה וכל הזמן תפסה את הפה - כבר חשבתי שכואבת לה השן כי היא אמרה שהשיניים כואבות. בצהריים היה ממש בכי של סבל ולא יכלה להירדם והתפתלה מכאבים נתנו לה נורופן ועד נשרדמה הנשמה יצאה. בערב כשהיינו אצל אמא שלי אחותי אמרה שאולי זה באמת שן ואני כבר בסרטים שהיא לא תשתף פעולה וכו והיא הוציאה שיניים כל כך מאוחר שרק לא מזמן יצאו אמרתי איך שיניים. ובערב גם איכשהו שיחקה עם אחיין שלי אז שכחה אבל לא נגעה אפילו בשתייה ועל כל טיפה שתייה תופסת את הפה וממש בוכה מכאבים. הקטע שכל רגע הראתה מקום אחר פעם הגרון פעם הלחיים פעם הלשון בגל זה לא נראה לי השיניים למרות שהתלוננה על השיניים. כל הזמן היינו על נורופן ואקמול ואת הלילה דווקא העברנו איכשהו ובכתה תוך כדי שינה כי היו לה כאבים. ביום שבת בבוקר אותו הדבר כאבים לא נדבר כבר על אוכל אלא גם לשתות לא הולך לא עם קש ולא עם כפית ולא שום דבר. הלכנו למוקד והרופאה מראה לי בפה שלה כל הפה מלא אפטות והלחיים והלשון והגרון - אלוהים ישמור אותי. ישר נרגעתי שזה לא השיניים.
נתננה לנו איזה ספריי. הלכנו לקנות את הספריי ועוד כמה תרופות בסופר פארם הילדה כל כך רצתה אצבעות קידנר ואמרתי לה שיש בבית והיא כל כך ביקשה וממש התחננה עם האצבע והעיניים מרוב כאבים אפילו לא יכלה לדבר קניתי לה ועל הביס הראשון כאלו צרחות של כאבים וכמובן שירקה ישר. ניסיתי להכין לה כמה דברים רכים חתכתי לחם וערבבתי עם קוטג וחלב גם לא שום דבר - טוב הבנתי שלאכול לא נורא היא לא יכולה אבל שתשתה - בקושי שתתה טיפה עם כפית קש כאב לה על הלשון. לקראת ערב התחילה טיפה לשתות אחרי הרבה תחנוניםטיפה היתה לה טיפה הקלה מהנורופן שהקל לשעה בדיוק.
הבוקר יוסי לקח אותה לרופאה שלה ואכן ראתה את כל האפטות ולהמשיך בספריי. היום עוד כואב לה אבל ממש ממש טיפה פחות כבר טיפה אכלה ואחרי כל ביס מחזיקה את הפה - מסכנה הילדה כבר התעלפה מרוב רעב.
מחר אני רציתי להישאר איתה ועשו לי כאלו פרצופים אז ההורים שלי יישארו איתה מחר וביום שלישי אני - על גן אין מה לדבר בכלל כי זה מדבק מאוד.
------------------------------------------------------------------------------------------------
הספריי זה אכן SOS ובמשהו טיפה עוזר היום היא היתה אצל אמא שלי ולא רצתה לאכול כל היום אבל בצהריים אכלתה טיפה אורז וסוף סוף מצאנו עז בכבר יעבץ אצל איזו תימניה שחולבת את העז לתוחך כוסית כזאת ונותנת לילדים לשתות מכוס כדי שלא יפחדו ונותנת גם הבייתה - זה ממש מקום מוכרשמטפל בפצעי פה אפטות ומחלות הפה והתלפיים והוא בפיקוח ווטרינרי תחת השגחה של משרד החקלאות ויש להם שלוש עיזים שם ומישהי שעובדת עם יוסי מסרה שהיא מכירה אותם - שכנה שלהם ושהם באמת דוגים בריאותית לעיזים - יש להם 3 עיזים בקיצור שקד מתלהבת מהרעיון של זה וכל רגע מבקשת עוד קצת