לא מאושרת שלמה .. - הריון ולידה

קודם כול אני שולחת המון

הקשר היה בסדר..
פה ושם היה ויכוחים אבל בכללי היא בסדר.

נטלי

מאמי דבר ראשון שיהיה בשעה טובה - שיהיה לך הריון קל ותקין ותסימי את ההריון עם אוצר.

בעלך ממש לא בסדר במקום להיות לצידך ולתמוך הוא בורח.
יכול להיות שהוא לא יודע אך מתמודדים עם אישה בהריון וכל השינויים שחלים בהריון.
תני לו את הזמן שלו תני לו להתגעגע ואני מתפללת ומקווה בשביל הילד והזוגיות שלכם שהוא ישתנה ויהיה בסדקר

וואו זה נשמע נוראי
איך זה התחיל? ככה פשוט יום אחד הלכת לאמא שלך וניתקתם קשר?
היתה מריבה גדולה משהו שהוביל לזה?
תראי זה לא חדש שלבעל יש דכאון בהריון של אשתו ואולי זה שווה בדיקה.
יש לך קשר עם אמא שלו המשפחה שלו מישהו?
איזה טענות הוא בא אליך מה הוא טוען?
איזה שבוע את?

מקווה בשבילכם שיסתדר ובמהרה כי נשמע מקרה לא נעים בכלל

ולגבי החתימות - יש פה את דוגמנית מעצבת הפנים של הבית - נטלי סויסה - תפני אליה בפייסבוק "נטלי ודניאל סויסה" - תגידי לה שאת מהפורום ורוצה חתימה

סליחה על השאלה - למה את אצל הורייך ולא בביתכם המשותף?

זה באמת מוזר

דוק

אני לא מגלה כזאת הבנה, סלחו לי.
דכאון או לא, כל מה שהוא עובר לא מצדיק לעולם התנהגות כזאת!!

קודם כל שיהיה בשעה טובה על ההריון

היי שוב,
תודה לכם על כל התמיכה והעידוד.

אז ככה בשבילנו (מגזר דתי) זה הרבה זמן 5 חודשים וגם שאנו לא צעירים..
אני עזבתי את הבית בגלל שהוא לא הפסיק לפגוע בי ולא יכולתי לסבול אותו כבר..
אמר לי שהוא מתבייש בי ,ואמר יותר נכון שאל הוא אני יתן לו לראות את הילד וזה עוד שחיינו ביחד.
באותו השבוע הייתי צריכה להגיע למיון בגלל ההריון והוא אמר לי שהיה פדיחה לשבת איתך שם את קטנה רזה לעומת נשים בהריון אחרים

מאד נפגעתי ,כאב לי מאד.הרגשתי שלא אכפת לו ממני ומהריון לכן החלטתי לעזוב..לקחתי כמה דברים וברחתי ממנו.

אולי גם אני אשמה מזה שאני לבד עכשיו ,לא התמודדתי איתו ברחתי.ברחתי כי הייתי מאד חלשה ,לא הרגשתי טוב הייתי בשמירה של ההריון ..פחדתי.
האם זה לא סיבה מוצדקת לעזוב??
הייתי צריכה להשאר בכל זאת??

הוא כל הזמן פוגע בי.טענות,כל הזמן אני לא בסדר.
משתלט עליי ,רוצה שאני יעשה תמיד כרצונו להקשיב לו ואם אני לא מסכימה אז מתחיל וויכוח.

אני לא יודעת מה לעשות ח'ברה..

אני אוהבת אותו מאד,אבל קשה לי איתו..קשה לי להתמודד איתו עכשיו כי מצבי רגיש.



מה לעשות?
לשים במקום ראשון את ההריון או את בעלי??
שניהם חשובים לי מאד..
נטלי

אני חושבת שעם כל החולשה שלך וכל הקושי את חייבת לעמוד על הרגליים ולחזור הביתה
וכמובן לנהל איתו שיחה רציניתי לגבי התחושות של שניכם וכמובן לגבי הקשר שלכם !!!!
אין דבר כזה מבחינתי לעזור את הבית רק באמת במצבים מסוכנים חס ושלום.

סליחה שאני כזאת נוקשה אך אני לא מצדיקה שום הסבא לעזוב את הבית של שני בני הזוג .

יש בעיות לא נעים לא נחמד- יושבים מדברים לא בורחים לשום מקום.
בהצלחה יקירתי

משהו לא מסתדר לי...לא הבנתי...את בשבוע 7 וכבר חודש בבית הורייך.
הגעת לבית הורייך אחרי שהיית במיון ובעלך פגע בך...היית בשבוע 3 בדרך כלל לא יודעים על ההריון בשבוע הזה...
ובמגזר החרדי לא מתחילים לנסות לפני החתונה...ואם את בשבוע שביעי אז בעצם לקח לך 3 חודשים שזה לא הרבה...
מה אני אגיד???
תרגישי טוב

אני לא מצדיקה את הבעל בשום אופן אבל חושבת שיש מקום לנסות לנהל שיחה בוגרת ולראות איך פותרים את הדברים...

בכל זאת את בהריון...
כמובן שההריון במקום הראשון אבל תנסי להתעלות על עצמך להסתכל פנימה ולהבין מה לא בסדר, כמובן שגם לבדוק עם עצמך מה מפריע לך אצת בעלך ולגשת לדבר איתו.

מאחלת לך בהצלחה מכל הלב... בהחלט מצב לא נעים בלשון המעטה

נשמע מצב נורא!

אבל אני לא חושבת שאת צריכה לבחור בין בעלך לבין ההריון. לדעתי אתם צריכים יעוץ זוגי דחוף ואתם חייבים לשקם את הקשר בינכם. הולך להיות לכל ילד!!!!

בכל אופן, מלא בהצלחה!!!

בס"ד

מאמי שלי קודם כל בשעה טובה ושיעבור בקלות ובידיים מלאות בע"ה
גם אני אשה חרדית (בעלי לא ) בע"ה יחזור בתשובה , אבל נשמה שלי שיש
בעיה כזו כמו שיש לבעלך (בעיה ריגשית לדעתי ) קחי אותו לרב שהוא 1. או הרב שלו
2 . או שאם אין לו רב תעשו לכם רב ותצאי מן הספק ......... בע"ה
אני מקווה שיהיה לכם שלום בית אמיתי ושבעלך יפצה אותך על כל מה שאת עוברת עכשיו , וכן גברים הם כמו ילדים קטנים לפעמים רק צריכים הדרכה נכונה
ועוד דבר ברוך ה ' בן פורת יוסף 5 חודשים גם שלא צעירים לא קשור דתי חילוני
זה לא הרבה (אין קשר לדת) ובעלך צריך לשמוח שאת רזה בדרך כלל הבעיה שלהם זה שאשה משמינה או שמנה ממתי התחילו לרדת על הרזות פה הצחקת אותי :)

http://pregnancy.baby-gaga.com/]

את שואלת את מי את צריכה לשים במקום הראשון - את עצמך!
לבדוק האם את מסוגלת לחיות עם האיש הזה ללא פחד בפתיחות ואהבה, ייעוץ זוגי זה רעיון מצוין או ללכת אל הרב שלכם, זה בדיוק מסוג הדברים שאפשר ורצוי לפתור לפני הלידה ולהחליט פנייך לאן, לאחר הלידה היחס לא יהיה שונה מהיום, אבל בגלל שתזדקקי להרבה יותר תמיכה - היאוש יכול להתעצם בהרבה.
אם יש אהבה ובעיקר אם יש רצון מצד שניכם - יש עוד על מה לעבוד, אם אין - עדיף לסיים עם זה עכשיו...

נשמע נורא לעבור את ההריון לבד, ואל תחמירי עם עצמך אם עזבת אותו אז הייתה לך סיבהה טובה לעשות זאת. לא בהריון ולא בכלל גבר לא צריך לעשות קטנה את האישה שלו, מבחינתו את מלכה לעומת כל השאר. אז מאמי מאחלת לך שתגיעו לנחלה וב"ה שהוא יקבל שכל ויבין שאת אשתו וב"ה תלדי את ילדכם המשותף.
בהצלחה והמשך הריון קל ותקין

ברור שבמקום הראשון זה לא הוא ולא ההריון - אלא את !!!
אם הנישואים והקשר חשובים לך (איתו) - ואת רוצה לשקם,
איזרי אומץ, חישבי על מה את רוצה לומר...ותזמי שיחה רצינית איתו ב4 עניים,
ולא בבית ההורים.
את יכולה להעזר ברב אם זוהי דרכך (ואת מהמגזר החרדי) - אני לא בעד, אבל אני גם לא דתיה אז אולי אני פשוט לא מבינה בזה.
נשמע לי שבעלך איש קשה, אבל שאת אישה נבונה וחכמה,
ההריון שלכם הוא מתנת אל, קסם גדול, משהו שאי אפשר לזלזל בו,
יכול להיות שהיה לו קשה עם החולשה שלך - והוא רגיל שהאישה בבית היא דמות חזקה, לא נורא...בחיים מתרגלים גם לדברים שונים ממה שראינו בבית...
והוא צריך להודות על כך שיש לו אישה כמוך ולא לזלזל !!!
תזמי שיחה מתוקה שלי - ואל תיהי עצובה,
אם את מרגישה שאת לא יכולה לבד, זה בסדר לקחת מישהו נוסף איתך שיעזור לו לראות את הדברים באור חיובי....
"הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו שכל דבר בא במקומו"