בטח כבר שאלו מיליון פעם אז עוד פעם אחת... - הריון ולידה

בננות....

אני באמת בהתלבטות רצינית בנושא...
וזה נושא מביך אבל אני מרגישה בנוח איתכן אז.....

אני כבר אמרתי פעם שאצלנו במערכת יחסים אני הגבר מבחינת ההתנהגות אני לא רומנטיקנית חסרת תקנה ולפעמים רומנטיקה עושה לי בחילה..
בעלי כפרה עליו מתתת מת מתתתת על רומנטיקה, אוהב לפנק ולתת מכל הלב אין לי תלונות בכלל

כשניסינו להיכנס להריון בגלל חוסר השימוש בגלולות היה הרבה יותר חשק... והיה ממש כיף בעלי ממש נהנה, היו תקופות שלא יכולתי להפסיק לחשוב על סקס (האמת אני מתגעגעת)

אחרי ההפלה שעברנו עם ההריון הראשון בשבוע 9 היה לי מאוד קשה ואפילו דיי נכנסתי לדיכאון.. כבר לא היה אכפת לי מכלום ומבחינתי סקס התחיל להיות דיי מיותר...

אחר כך נכנסנו להריון ובהתחלה עוד היינו שוכבים.. ברמה סבירה לא מספיק כמו שהוא רצה... כשהייתי בטוחה יותר בהריון ככה חודש שלישי אז אמרתי לעצמי שאני צריכה לספק אותו אין ברירה וגם אם לא רציתי לעשות בכל זאת...
לאט לאט זה התמעט.. ככל שעשיתי את זה בלי חשק זה כבר התחיל להגעיל אותי.. ברמה של דמעות אבל ממש...
ואחר כך שזה התחיל גם לכאוב (כנראה בגלל הרגישות) אז הפסקתי בכלל
ברור לי שהוא מתוסכל בטירוף ולפעמים הוא מצליח לשמור על פאסון אבל הוא ממש עושה לי לא נעים כל פעם הוא מתנהג כמו ילד קטן ואני יודעת שזה בגלל זה.. הוא מושלם והוא תומך ואוהב והכל אבל יש לו את הקטעים שזה משתלט עליו.. הוא אפילו שאל אותי אם נשכב עוד לפני הלידה אבל אני לא יכולה להביא את עצמי למצב של לשכב איתו...

אני כבר ממש בבעיה ואני לא יודעת מה לעשות :(
מבאס אותי שאני ככה גורמת לו לסבול