-
אה כן ואני ממש ממש ממש ממששששששששששש לא מוכנה ללדת כרגע - ההתקשויות מוזמנות ללכת לעוד 4.5 שבועות לפחות
-
אוי ואבוי!! איזה מזעזע!!!
מה זה הסיפור הזה?? נורא!
תאונת דרכים זה אחת הטראומות הכי קשות.שיש...
ב"ה שלא קרה כלום
ואת תשמרי על עצמך - אל תיקחי ללב ואל תתרגשי
שלא תעשי לנו הפתעות עכשיו...
"..ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם.
באים הנה דרככם, אך לא מכם.
חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם.
כי לא לכם הגיגיהם..."
מתוך "על הילדים"/חליל ג'ובראן
-
-
-
כמה פתחת עליהם - הכל מתגמד אחרי דבר כזה
אלוהים ישמור
מה זה מלמד? כמה צריך להעריך את החיים!!!!!!!!
-
האמת אורטל עדיף שאני אסתום במה שאני חושבת
וכן בהחלט הכי חשוב זה הבריאות
-
קודם כול, איזה נס משמיים! ב"ה 5555 טפו טפו טפו!!! שהכול נגמר כמו שזה נגמר!
זו אכן טראומה ויקח לחמתך זמן לצאת מזה זה עוד טרי.
לגבי ההתקשויות לי היו התקשויות משבוע 20 בערך ומשבוע 36 צירים כל לילה (ברקסטונים ממש ממש חזקים) כל פעם חשבתי שאני בלידה אבל סחבתי עד שבוע 39++ וילדתי 20 דקות מהרגע שהגענו לבי"ח
[url=http://www.freeglittergraphics.com]
"הילד האנושי - לעיתים כה חד הבחנה יותר מאשר המבוגר המהורהר עד טמטום חושים" (מארקוס זוסאק מתוך הספר "גנבת הספרים")
-
ואי, איזה סיוט
-
מה נסגר עם המשפחה שלכם
-
איזה מפחיד
מזל שלא קרה להם כלום
-
תודה לאל שהם בסדר
-
מאמי, קודם כל את, לפני הכל, שתי הרבה מים ותנוחי!
איזה נס! אני פשוט בהלם!
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."
-
אני מסכימה עם שיר,
כדאי לבדוק את עניין איבוד הכרה
-
אני לא מציעה הצעות. אמרתי לבעלי שאני בשוק ששחררו אותם כל כך מהר ולא עשו לחמי בדיקות מקיפות על אובדן ההכרה והוא התעצבן עלי.
אז אני סותמת
-
איזה פחדדדדדדדדדד
מזתומרת ככה סתם איבד את ההכרה? הוא חולה במשהו ?
-
למה בעלך התעצבן? זה בסך הכל לטובתו של חמך
-
שמה אני מתווכחת על מה שאני לא מבינה בו ושהוא כבר יעשה את הבדיקות דרך הרופא משפחה בהמשך.
אבל למה לא לדרוש במיידי משהו שאח"כ עלול לקחת חודשיים שלושה?
אז התשובה היתה שהרופאים המליצו לו לא לנהוג בינתיים.
והוא איבד הכרה פעם אחת בבית - שלחו אותו לבדיקה והיתה שביתה עד שהגיע התור (חודשיים חיכה לו) - הנה מה שקרה מיד אחרי.
-
אוי ואבוי!!!
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!