papaya - הריון ולידה

מצטרפת

גם אני מצטרפת

כולנו מצטרפות אבל איפה הנחמדת?

גברת נחמדת ???

נעלמה......

מתגעגעות אלייך פאפאיה

יקירותיי, אני כאן...
לא נעלמתי באמת, רק הייתי צריכה להתנתק מהכל כי לא יכולתי להתמודד עם הפחד בצורה אחרת. הייתי צריכה לשכוח כמה שאפשר מהכל, אחרת הזמן לא זז והפחדים והחרדות פשוט אכלו אותי..
זה באמת עזר.. שלושה שבועות חלפו להם כאילו לא היו ושלשום התבשרנו שב"ה יש דופק ועובר אחד קטנטן שמתאים בדיוק לגילו וצף לו בנחת בתוך "גיגית" פרטית משלו..
זה באמת היה מין סף כזה שהייתי חייבת לעבור. רעדתי על הכיסא אצל הרופא ופחדתי לפתוח את העיניים. וכששמעתי שהכל בסדר עד כה, נפלה לי אבן מהלב..

תודה על התמיכה יקירותיי, תודה על ההתעניינות, על החום, האהבה, ההבנה והפירגון.. אין כמוכן!!!! הלוואי שישתחרר סוף סוף הפקק הזה כאן וכולכן תתבשרנה בבשורות טובות!!!!

איזה כיף לשמוע ממוש,
אז עכשיו את רגועה ???
"הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו שכל דבר בא במקומו"

אשכולית, יקירתי..

אני לא רגועה.. בכלל לא.. הבעיה שלי היא שאני יודעת על יותר מדי דברים שיכולים לקרות ושזה אף פעם לא יכול להיות בטוח במאה אחוז..

ה-US הראשון היה מכשול שהייתי צריכה לעבור. עכשיו, כשאני אחרי זה, אני רוצה וממש משתדלת להיות תמימה, כמו שהייתי בהריון הראשון ומרשה לעצמי להינות מכל רגע.. לא רוצה עוד לפחד... לא רוצה לפספס ולו שנייה אחת..

אפילו השתכנעתי שזו

הכל יהיה בסדר ממי,
מאחלת לך המון המון תמימות והנאה,
נסי לשים בצד את כל הידע - אני גם כמוך....ומצליחה....גם את יכולה
"הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו שכל דבר בא במקומו"