איך הייתן מגיבות...האם אני טועה בגישה? - הריון ולידה

חוצפניםםםםם
קשה לי להאמין שלא הייתי עונה לאנשים כאלה
שמעליבים את הילד שלי ... ולא אכפת לי מי זה יהיה.
פשוט תעני בשמה , "היא ילדה גדולה וכשתרצה להפסיק היא תפסיק עם המוצץי"
כולם חושבים שהם חכמים .
בהצלחה

גם אני בגישה שלך.
נויה לא מוותרת על המוצץ גם בלילה והרבה פעמים גם באמצע היום.
אני לא נלחמת איתה עכשיו, לא מרגיש לי הזמן..
ניסיתי את הגישה של "את לא צריכה מוצץ" "את ילדה גדולה"
פשוט לא הלך! בדיוק ההיפך. היא התעקשה עליו עוד יותר.
החלטתי לרדת מהעקשנות, לתת לה עוד קצת זמן ואז לנסות לגמול ממנו.
כרגע הוא לא מפריע לי, לפחות לא כמו שהוא מפריע לאחרים! [/

[

בוקר טוב....

טוב, זה שאנשים במחוזותינו מתעסקים בדברים לא להם- אנחנו יודעות מזמן..
עכשיו השאלה מה עושים עם זה..
אותי באופן אישי זה מרגיז, וכשצריך לענות- אני עונה!
בעניין להב- אני בדעה שאת יודעת הכי טוב מכולם מה הזמן המתאים לגמול אותה מהמוצץ, ואם את חשה שזה לא הזמן (והבאת נימוקים משכנעים ביותר..

לאנשים יש נטיה להתערב בכל דבר.. אבל לא תמיד זה מכוונות רעות.
אני מבינה אותך ואני לגמרי איתך, לכל דבר יש את הזמן שלו. אני חשבתי שהמוצץ יהיה לנצח. בגיל שלוש הצענו לה שאם היא תוציא אותו, בכל פעם שהיא תלך לישון, בבוקר תבוא "שולה" ותיתן לה מתנה.. זה מבוסס על הסיפור מלאך הקסם של דנה, ילדה שלא הלכה לישון במיטה שלה אלא רק עם ההורים.. (השולה זה סתם המצאה שלנו.. אילה רצתה שם למלאך

אני בגישה שכל אחד יחנך את הילדים שלו

והתשובות שאני באופן חופשי נותנת במעט עוקצנות זה:

"תן/י לי לחנך את הילדה שלי כמו שאני מבינה ואת/ה תחנך את הילדים שלך".

"אם יש לך הערות לגבי התנהגות של הבת שלי בבקשה לא לפנות אליה, תפנה/י אלי ותאיר את תשומת ליבי אני אמא שלה ואני אטפל בזה כמו שאני מבינה".

לחמתי אמרתי לא פעם

"את את הילדים שלך חינכת?! עכשיו תורי אל תתערבי".

בלי לריב פשוט לקבוע עובדות.

ואם היא תבוא בגישה שהיא רק רוצה לעזור...
"את תעזרי בזה שתבואי אלי תגידי לי את דעתך, ואני אטפל בזה".

ולדעתי האישית ילדה בגיל 3 עדין צריכה את המוצץ במיוחד בכל השינויים שהיא עוברת ועוד תעבור בע"ה בלידה של אחותה הקטנה,זה מרגיע אותם בשעת לחץ, ואת עם האנסטנקט האמהי שלך תדעי מתי לשחרר ומתי לעצור.
דוק

או סיוון - כמה שאת צודקת. אני עוברת את אותו הדבר בנוגע לחיתולים. אוריאל עוד לא מוכן להיגמל - הוא פוחד מהסיר. אז מה? להכריח אותו? לא!!! לפי טיפת חלב יש לתת לו את הזמן ולפי ההרגשה הפנימית שלי גם הוא עדיין לא מוכן. אבל...... כולם לוחצים עליי. נו? אוריאל כבר גדול? מתי גמילה? מתי סיר? מתי אני אכסח אתכם? חלאס

מעצבןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
אנשים בלי טאקט!!!!!!!!!!!!
אני מאוד מקווה שאת עונה להם,לאנשים האלו.שלא יתערבו לך בחינוך של הבת שלך! זו את שאחראית עליו!
המוצץ זה הנחמה שלה כרגע,ולדעתי אין לך מקום להוריד לה אותו במיוחד לא לפני הלידה ועוד עם כל השינויים שעברתם...
הכל יהיה בסדר בובה!!!

סיוון תיהיי חזקה שאלו יהיו הצרות שלך

את אמא שלה ועם הרגשה של אמא אף פעם לא מתווכחים

וחץ מזה החמודה עוברת הרבה שינויים עכשיו והיא צריכה את המוצץ הוא חשוב בשבילה כרגע זה משהו בטוח ומוכר בשבילה

לא הבנתי באיזו גישה מדובר?
אם הכוונה היא לכך שזה מעצבן - אז ברור שאת צודקת! זה באמת מעצבן ואי אפשר לטעות בזה...

אבל לדעתי לא צריך לעשות מזה סיפור גדול ולקחת את זה ככה...
תמיד לאנשים יהיה מה להגיד ותמיד יהיו אנשים שיתערבו ויחשבו שהם יודעים הכי טוב...
בטח שיותר טוב ממך...
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

אז היא עם מוצץ, סו וואט!!!!
אז כל אחד נגמל מתי ש"הזמן שלו הגיע להיגמל"

רק שתדעי שבגנים בקיבוץ-מתחילים לגמול ממומץ את מי שמכור קשות רק במעבר לגנון. ואחרי חודשיים של הסתגלות שזה אומר גיל 3+ ולפעמים יש ילדים בני שלוש וחצי שרק מתחילים את הגמילה מהמוצץ

אני אומרת-עזבו את הילדה בשקט. היא שומעת את כל העקיצות וההערות גם ככה-למה מה חושבים שילדים חרשים? אטומים לסביבה????

לכי עם ההרגשה הפנימית שלך

אני כל כך מבינה אותך. אנשים נוטים לשאול שאלות ולהתערב בכל עניין לא להם, זו המנטליות!!! מעצבן במיוחד כשההערות נאמרות לפני הילד, כאילו שהוא לא מבין. הכי חשוב לא להתעצבן, באמת, זה לא קשה. וגם זה מה שאני משדרת לו, שיגידו וישאלו מה שרוצים, לא ביג דיל, העיקר הוא מה שאנחנו רוצים ומחליטים

מסכימה עם כולן
אין לי מה להוסיף בעצם...

את אמא שלה, את יודעת יותר מכולם
יותר מכל האנשים שהפכו להיות מומחים בין רגע...
זה לא מצב רגיל, היא בתהליכי מעבר דירה, מעבר גן, עוד מעט אחות קטנה- זה לא פשוט ולא קל....
והמוצץ זה הבטחון שלה- זה המגן שלה....

ואם אמרת שאת בעצמך אומרת לה לתת לך את המוצץ (בלי משחקים, אלא הסברים)
זה הכי טוב!

בקיצור- תמשיכי כך- ותעירי לאלה שמעירים....
"זה לא תפקידכם- אז תודה!"

אני פשוט מסננת!!!
אני אמא שלו ואני מחליטה מה לעשות!!!
אצלי זה היה בכיוון ההפוך..שאני כביכול עושה נזק לילד בזה שאני גומלת אותו בגיל שנה ו8 חודשים וזה הוא בלי מוצץ בכלל וזה שהוא עדיין יונק והוא כמעט בן שלוש (אני בכלל אמא מתעללת במצב הזה חחח מכריחה אותו בכוח לינוק חחח) יש עוד מלא דברים...למה הוא לא בגן לפני גיל שנה ולמה הוא לא ראה טלווזיה עד גיל שנתיים (כי זה מאוד מפתח חחח למרות שזה לא היה מבחירה פשוט כי לא היה ולא היינו צריכים ) ועוד מלא מלא דברים ...אה וגם למה אני עדיין מרימה אותו לידיים והוא עדיין משתמש בטיולון (מה אני אעשה שהוא פינוקים והוא אוהב שאמא מרימה אותו לידיים אחרי הגן) ועוד מלא מלא למה ואיך וכמה...ובכל איך ילדה בת 20+ צעירונת מבינה משהו באמהות? מזל שיש לי את היכולת לסנן ברוב המקרים ולהסביר אם יש למי ...

מאיה.

אני מבינה אותך, ממש מעצבן כשמעירים הערות וחושבים שיודעים יותר
טוב ממך מה טוב לילד שלך

התשובה שלי פשוטה. שימי ז** . נקודה.
הילדה תבין לבד מתי לגמול את עצמה.
טל בן 4 חודש הבא ב"ה ועדיין חולה על מוצצים ...
שחר פחות לשמחתי ...אבל עדיין מחפשים מוצצים בבית.
תני לה זמן..היא לא תעלה לכיתה א' עם מוצץ הרי

תראו, כולכן יריתם כאן הרגתן שחטתן כבר את כל מי שהעיר לה או לכן.
פעם לא היה דבר כזה גמילה לטווח ארוך.גמלו וזהו.
אם תבוא אליי אמא טרייה ותעיר לי חחח אתן באמת רוצות לדעת מה
תהיה התגובה שלי?... עם כל הכבוד

מצטרפים ל

072-2514353 מספר ישיר אליי ללא המתנה

לדעתי את צודקת 100 אחוז (את יודעת שכשאני חושבת שלא - אני אומרת לך
"הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו שכל דבר בא במקומו"