סתם כי בא לי לשתף... בתהיות ליבי... - הריון ולידה

קודם אתחיל ואומר, שאני לא באה להצית אף אחת!
וזה לא קשור לשום מגזר.
אני משתפת מה אני מרגישה....

השבוע באחד הימים שנכנסתי לאחד מאתרי החדשות, קראתי, המשכתי ל״עוד באותו נושא״ וכך גלשתי וגלשתי, קראתי תגובות וכו.
תגובה אחת נחרטה במוחי, ויוצא שאני חושבת על כך מס ימים, אני אפילו לא זוכרת לאיזה נושא היא היתה, (לפעמים אפילו יש תגובות לתגובות( אבל התוכן...

משהו בסגנון: תאמיני בבורא עולם, תתפלי. ה׳ יודע יותר טוב מכולם מה טוב בשבילך.
הוא תמיד איתך. שאת יודעת שלכל דבר יש סיבה קל יותר להיתגבר על כל אסון. הוא יודע מה עושה, בכל מקום שתפני הוא איתך, כל דבר שקורה- כי כך רצה...

מצד אחד באמת קל להגיד על מה שקורה, או אם מאבדים מישהו, ה׳ רצה..

אבללל אני תוהה וחושבת, איפה הוא היה שבגיל14 קברתי את אבא שלי שהיה אז בין 43?
איפה הוא היה שקברנו את גיסי בן ה24?
איפה שקברנו את חמי בין ה49?
איפה שקברנו את ידיד שלי בן 19?
ולא לא קברנו אף אחד ממחלה, כולם מוות פתאומי!

אומרים לי, אלוהים אהב אותם לא נתן להם לסבול..
אז אם הוא אהב אותם אז למה לא השאיר אותם חיים?!?!?

כן אני עדיין מאמינה, בדרכי שלי.

יש אנשים שאומרים; ״את לא תביני, זה אורך חיים, גדלים לתוך זה. ויודעים ומאמינים שה׳ תמיד איתך, וכל מה שקורה כי הוא כך רצה, ככה גם קל יותר להיתגבר. אולי תנסי?״
אז זהו שאני כן מבינה!!!! חייתי באורך החיים של האמונה!! היינו דתיים מאוד! אז מי אתם שתחליטו ותגידי לי שאני לא מבינה?!?!?
(זה נאמר בהלויות / שבעה).

כואב....

סתם רציתי לשתף...