מתוך כתבה של nrg
http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/932/842.html"צלילי המוזיקה: מכל הקולות שהעובר שומע, יש המאמינים שלמוזיקה תפקיד חשוב במיוחד. "נראה שהמוזיקה עושה טוב לעוברים", אומר פרופ' מייזנר שמספר כי במחקר שפורסם בשנת 1995 לקחו קבוצה של פגים ובודדו אותם מקולות חיצוניים תוך שימוש באוזניות. בקרב הפגים שהשמיעו להם מוזיקה נמצא ריכוז חמצן גבוה יותר בדם, והם ישנו יותר לעומת פגים להם לא הושמעה מוזיקה. בשנת 1991 החוקר קיין השמיע מוזיקה לפגים במחלקת טיפול נמרץ פגים. בקרב הפגים שנחשפו למוזיקה עליית המשקל היומית הוכפלה והם שוחררו ממחלקת טיפול נמרץ כשלושה עד חמישה ימים לפני הפגים האחרים. ייתכן כי ניתן להסיק מכך גם על עוברים.
מחקרים נוספים מראים השפעה חיובית לטווח ארוך הרבה יותר. כך למשל חוקרים מספרים על "אפקט מוצרט". לדברי פרופ' מייזנר יש מחקרים שהראו קשר בין השמעת מוזיקה קלאסית לעובר וההתפתחות השכלית או יכולת הלמידה של הילד. כך למשל יש עבודות של החוקר רושר שטוען כי מצא עלייה ברמת המשכל בקרב ילדים שכשהיו בבטן אמם נחשפו למוזיקה קלאסית. הוא מצא בקרב סטודנטים בקולג' ובקרב תלמידי בית ספר יסודי שהושמעה להם מוזיקה כעוברים, שהשמעת המוזיקה עזרה בפיתוח יכולת השפה והיכולות המתמטיות שלהם. לפי רושר, כנראה הקולות הריתמיים של המוזיקה הקלאסית עזרו בשיפור היכולות. עם זאת, מייזנר מוסיף כי יש מחקרים לכאן ולכאן, ולא ברור עד כמה זה נכון. "גם אם זה לא יעזור", הוא מסכם, "זה בוודאי לא יזיק ולכן אולי כדאי לחשוף את העובר למוזיקה קלאסית".
יתרון נוסף במוזיקה הוא שהיא יכולה לשמש ככלי להרגיע את הילוד החדש. פרופ' מייזנר מציין מחקר שפורסם ב-1988, ובו חוקרים באירלנד השמיעו לנשים הרות את נעימת הפתיחה של סדרת הטלוויזיה "שכנים". אחרי הלידה השמיעו את הפתיח לתינוקות וראו כי קצב הלב שלהם ירד והם היו רגועים יותר. החוקרים הסיקו שהם מזהים את הנעימה מהחיים התוך רחמיים. בניסוי נוסף של אותם חוקרים שפורסם ב-1991 הם מצאו כי הזיכרון למוזיקה הספציפית נרכש בין השבועות 30-37 להיריון . במקרים שבהם לא השמיעו לתינוקות את המוזיקה המוכרת תוך 21 ימים מהלידה - הזיכרון נעלם לחלוטין.
"ייתכן שאם נרגיל עובר לנעימה מסוימת החל מהשבוע ה-24 להיריון, ובעיקר מהשבוע ה-30, הנעימה תעזור להרגיע אותם כתינוקות. אבל רק אם נקפיד לחשוף את התינוק לגירוי בימים שלאחר הלידה. אפשר אפילו לקחת את המוזיקה לבית החולים", ממליץ פרופ' מייזנר.
אז איזו מוזיקה עדיפה? "אנחנו יודעים שלפופ ולמוזיקה רועשת עוברים מגיבים באיזושהי עצבנות כמו בעיטות בבטן, ואילו למוזיקה קלאסית עוברים מגיבים מאוד ברוגע", מסבירה ד"ר רבקה יהב, ראש המרכז הקליני הבין תחומי בפקולטה למדעי רווחה ובריאות באוניברסיטת חיפה, ויו"ר פורום לקידום הפסיכולוגיה הפרה נתלית בישראל.
אבל מה עם מצב שבו האמא בעצמה מתעצבנת ממוזיקה קלאסית? לדברי ד"ר יהב לא נעשה על כך מחקר מסודר. "חשוב למצוא מכנה משותף בין האם לעובר", היא מסבירה, "כי אי אפשר לכפות על אף אחד מהם משהו שהוא לא רוצה". כך למשל מספרת ד"ר יהב על מחקר שפרסם פרופ' ברכמן ב-2001 ובמסגרתו נתן לנשים הרות להאזין לשירי ילדים. תוך רישום א.ק.ג הוא ראה כי קצב הדופק של העובר השתנה ברגע שנשים הגיבו אחרת, בהתאם לאיך שהרגישו כלפי המוזיקה.
אבל לא כולם מסכימים עם מסקנות המחקרים. "יש חברות כלכליות רבות שמשווקות מוצרים כגון מוזיקה לעובר", אומר ד"ר יוגב, "אני באופן אישי חושב שאין הוכחה מבוקרת מדעית שהדברים האלה משנים משהו אצל העובר, מלבד כל הרומנטיקה שמסביב שבהחלט תורמת לבני הזוג שמוצאים עצמם יושבים עם הידיים המשולבות שאוחזות בבטן האישה בזמן שהם מאזינים לצלילים של שופן". ".