חייבת לשפוך... - הריון ולידה

גם אני לא הנקתי! מה יש? למי שרע לו שיקפוץ!!! גם ככה אוריאל דבק בתחת שלי (מתה עליו) אז אם הייתי מניקה אותו הוא היה נכנס חזרה לבטן מרוב דיבקיות!!!!!

גם אמא שלי לקחה קשה את העובדה שאני לא אניק,
אבל הסיפור שלי היה אחר, פשוט לא הצלחתי אבל מאוד רציתי

אני האחרונה שאטיף.. אבל כמו שאומרים Never say never
לדעתי כמו שלא נכון להגיד אני בחיים לא יקח אפידורל בלידה (ואז תוך 10 דק' מרגע שהגעת לחדר לידה המרדים עוזב בריצה את כל עיסוקיו ומגיע אליך

בדיוק אתמול דיברתי על זה עם יועצת הנקה
היא אומרת שבד"כ ההורים או החמים מנסים לשכנע את האישה להניק
ואם זה בשבילה סיוטטטטטטטטטט אז שתרד מזה,
עדיף לתת בקבוק ולחייך את הילד מאשר לבכות ולהתכווץ לו

חחחחח....

נטלי

תעשי מה שטוב לך, לא יקגרה כלום אם לא תניקי, אני גדלתי בלי הנקה והכל טוב איתי ...

חייבת לציין שאני מאוווווודדדדדד נהנית להניק את תמר... מציעה לך להשאר עם ראש פתוח בנושא...

אפשר לשאול למה החלטת באופן כזה נחרץ שאת לא מניקה? סתם מסקרן אותי

ואללה את האמת לא בא לי להתעסק עם זה

לפחות תנסי

חחחחחח



]

היה לי גם סיפור כזה עם אמא שלי.
אני אמרתי שאני לא רוצה להניק כי יש לי שניים וזה נראה לי בלתי אפשרי (מה שהוכח כנכון) אמא שלי לקחה את זה ממש קשה, וניסתה שלכנע אותי בכל דרך. בסופו של דבר ניסיתי להניק משהו כמו שישה ימים שנראו לי כמו סיוט שלא נגמר וויתרתי.
אבל אני עדיין נזכרת בהרגשה הזו כשהתינוק תופס את הפטמה, זו הרגשה מדהימה... פשוט להניק שניים זה בלתי אפשרי לדעתי. הייתי מנסה במקומך!
בהצלחה בכל מקרה.

היי מתוקה...

נראה לי שיסקלו אותי באבנים, אבל בכל זאת..
אני גם לא הינקתי. בכלל. לא ניסיתי אפילו.
לא מתחברת לעניין ההנקה, סורי. זה מגעיל אותי אפילו.
שהחזה שלי משמש בתור כלי האכלה, אני מרגישה כמו איזו פרה שחולבים אותה, כל הנשיות נעלמת בעיני... שוב- זו דעתי ב ל ב ד.
ולכן לא הינקתי. ואמרתי מלכתחילה לרופא שאני לא מעוניינת ואני רוצה מרשם לכדורים.
זה שנולדו לי תאומים סתם לכמה אחיות קרציות את הפה (כי כמו שנאמר- קשה עד בלתי אפשרי להניק שניים ביחד), אבל לאלו שהוא לא נסתם אני סתמתי..
ובמשפחה כמובן שמכבדים ולא אומרים לי כלום- כי יודעים שלא כדאי להתערב לי יותר מדי...

היי טלטולי היקרה ,
אני ניסיתי להניק אך אחרי חודש כבר התפרקתי ולא יכולתי יותר
ניסיתי ונילחמתי אבל זה ממש עשה אותי ממורמרת
יועצת ההנקה אמרה לי דבר אחד נכון , היא אמרה לי "אם הנקה הופכת את חווית ההורות בשבילך לטראומה ולסיוט אז אין שום סיבה שתניקי, כהורה בפעם הראשונה את צריכה להיות מאושרת ולא מדוכאת אז אין לך צורך להיות אצלי ולקבל ממני ייעוץ" ,
וואלה זה היה בשבילי הכל באותו יום הפסקתי וברוך ה' הבן שלי גדל יפה והכל בסדר גמור טפו טפו טפו
אז אני במקומך אפילו לא עונה לחמה כי בעלך כבר עשה את העבודה "המלוכלכת" בשבילך
בהצלחה

אבל בשביל זה ה' ברא לנו ציצי, כדי להניק תינוק ולא רק כדי "להניק" בעל

נטלי- מתגובתך האחרונה המשפט הראשון שאני מסכימה איתו הוא שאנו לא חיים בפרה- היסטוריה...
כי אולי לגישתך, אלוהים ברא לנו ציצי כדי להניק, אך יש נשים שלא רוצות או לא מסוגלות
ואולי לגישתך, אלוהים ברא לנו רגליים בשביל ללכת, אך בה 90% מהפעמים אנחנו מעדיפים שלא ללכת ובוחרים בכלי רכב בשביל לנוע ממקום למקום, או כאלו שלא נדע שלא יכולים ללכת
ואולי לגישתך, אלוהים ברא לנו רחם בשביל ללדת, אבל יש נשים שאינן יכולות ללדת או שבוחרות שלא ללדת ומאמצות ילדים במקום

ויש עוד כהנה וכהנה דוגמאות, לא חסר..
אני לא חיה בגישה שהגוף שלי הוא כלי שנועד לספק צורך של אחרים, לא צורך של האכלה ובטח ובטח לא את המורך של בן זוגי... בטח ובטח בתור אחת שחיה בתקופתינו אנו..

אני חושבת שעניינים אלו הם סובייקטיבים ביותר, ודבר שנראה נכון לאחת יכול להיראות לשניה כשגוי לחלוטין..
בקיצור, אסיים במשפט השני והאחרון איתו אני מסכימה בתגובתך- שכל אחת תחליט לפי נוחותה ורצונה, והעיקר שיהיה במזל..

בואי נסכים לא להכניס לי לפה גישות שלא כתבתי לגביהן את דעתי, כמו רגליים, רחם ושות'...

ברגע שכל אחת הופכת לאמא, חלק מהגוף שלנו נועד לספק, זמנית את הצורך הבסיסי ביותר של הילד שלנו: מזון.
ה' ברא לנו רחם כדי ללדת, לגישתי, מי שלא רוצה ללדת זכותה לא ללדת

אחלה. מכבדת את גישתך. לא מסכימה איתה. לגיטימי לחשוב אחרת בעניין של הנקה, ולא רק באופן שתומך בה.
ומעבר לזה- ממש לא הכנסתי לך מילים לפה. המטרה בדוגמאות הנוספות היתה להעביר נקודה מסויימת, צורת מחשבה מסויימת ולכן נזהרתי בלשוני וכתבתי "ואולי, לפי גישתך"... שימי לב..

שמתי לב ל"אולי..."

סורי שזו התחושה שקיבלת,
זו ממש לא היתה הכוונה
וכיוון שאנחנו משוחחות בפורום, אין לי אמצעי אחר להביע את כוונתי אלא דרך המילים, לכן כתבתי את ה-"אולי", כדי ש"יעשה את העבודה". אם בכל זאת קיבלת את הרושם הלא נכון- קבלי את התנצלותי.

זה בסדר מאמי

אני מעריצה אותך!
אני הרגשתי תמיד בדיוק כמו כמו שיעליאור מתארת: זה מגעיל אותי. לא אוהבת לראות אחרות וכל המחשבה על זה ממש מרתיעה אותי.
אלא שאני בניגוד אלייך לא הייתי כל כך אמיצה ולא העזתי להגיד את זה בצורה כ"כ נחרצת. הלחץ של הסביבה עשה את שלו ועברו עלי אחרי הלידה שבועיים איומים!!
שבועיים של נסיונות הנקה מאולצים, גודש, דלקות מחרידות. זוועה.
"ביליתי" עוד שבוע בשאיבות והרגשתי איום. כאילו שואבים ממני את כל הזהות שלי ולא נשאר ממני כלום.

אחרי המון בכי ועם המון תמיכה מבעלי- הפסקתי. ותאמיני לי שהבת שלי מחוברת אלי בטירוף.

בקיצור- תעשי מה שטוב לך! וכל הכבוד לך!
אני לא מאמינה באמהות שכרוכה בויתור על הזהות העצמית. זה חייב ללכת ביחד!

מיכל

מיכלי,
אני כל כך זוכרת את התחושה הזאת של לא להעיז להגיד מה אני חושבת בנידון..
כשהקטנים שלי נולדו, לא אמרתי את הסיבה האמיתית לכך שאינני מניקה- שאני פשוט לא אוהבת ולא מתחברת. התביישתי וממש פחדתי מהתגובות, ובגלל שהמשפחה שלי לא התערבה יותר מדי- היה לי קל בעניין, ולאחיות בבית החולים פשוט אמרתי שאני לא אוכל להניק שניים, וזה היה המזל שלי.. שהיו לי שניים וככה הפיות נסגרו.. (אחת האחיות היתה כל כך ברוטלית ו-וולגרית, שזה היה נורא..)
עם הזמן, במהלך שלוש השנים שלי (עוד מעט..) עם הקטנים, עברתי כמה דברים שחישלו אותי ולימדו אותי לא להתבייש בדעותיי, ולהגיד בדיוק מה שאני חושבת, גם אם לכמה אנשים זה לא עושה טוב באוזן.. מותר לחשוב אחרת, לא כולם צריכים ללכת בשטנץ המקובל. ואם זה מה שטוב לי ולא פוגע באף אחד זולתי- דייני..

המון הצלחה לכולן, במה שרק תבחרנה...

אני בעד - שכל אחד יעשה מה שטוב לו
"הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו שכל דבר בא במקומו"

אני מתה על הנקה, מחוברת לזה ברמות קשות...
אבל לצערי אחרי 4.5 חודשים נפסק לי החלב (היינו סטודנטים אני ובעלי וזה תבע את המחיר-הכבד של לנסות לתמרן גם וגם...).
ואז או או ........כמה ביקורות חטפתי,כמה מבטים,שאני מעיזה לתת מטרנה בפומבי..או שבכלל העזתי להפסיק ולהניק...
אני זוכרת,שכבר מההתחלה שילבתי וממש התביישתי לתת מטרנה בפומבי..
היום,הייתי עושה זאת בלי-בושה,עם ביטחון ועם למישהי ישנה בעיה עם זה,אז שיבושם לה..
אני חשה שישנה ממש גישה-חתרנית בארץ בעד הנקה.

בע"ה,בפעם-הבאה אני מאחלת לעצמי חוויה-מתקנת,להנות,עד שארגיש מסופקת (כמו כעת,שאני חשה מאוד בשלה לגן וזה קרה רק לאחרונה).

אבל לחלוטין לא-אשפוט אף-אחת..גם אם אניק עד גיל שנה+..
כי לי אישית יהיו חיים-קלים יותר עם ילד-שני...לא-יהיו לימודים,כל-הציוד,ביטחון בטיפול וכו'...זה גם מה שטוב בהורות,שעם כל ילד יש לך תיקוות-חדשות..

אני מכירה מישהי,שממש לא חשבה על עצמה בהקשר של הנקה והיא מניקה עד גיל שנה ו-4 כעת את ילדתה..כי החלב פשוט זורם בשפע,למרות ההתחלה-הקשה..היא פשוט ניסתה והגיעה למסקנה,שזה עושה לה פרקטית חיים יותר קלים (פחות תחזוק-בקבוקים וכו').
אני מודה שאני יותר לוקחת את זה ריגשית/רומנטית בזהות-הנשית אימהית שלי...
אז המשבר שלי היה יותר קשה...

כל אחת תעשה מה שמתאים לה ...
אני יושבת וכותבת לך כשאיתמר כמעט בן שלוש מחובר לי לציצי ....בדיוק הוא רץ לראות איזו תוכנית בטלוויזיה אז יש לי שניה...
הכרתי נשים שכל ההתעסקות עם ההנקה ממש מגעילה אותן ואני יכולה להבין אותן ,כי פשוט אנחנו שונות.אותי מגעילים חיתולים ונורא רציתי לגמול כבר בגיל שנה ואפילו לגדל את הילד שלי ללא חיתולים...אבל הסיבה תסתכל עליי כמו על משוגעת...תכלס עכשיו כבר לא אכפת לי ,כי עכשיו אני הרבה יותר בטוחה באמהות שלי, מה שלא היה לי בחודשים הראשונים אחרי הלידה וגם בהריון...פחדתי ...שאני אהיה אמא גרועה ולא אדע איך לגדל את הילד שלי...מה שבטוח ידעתי שאני ארצה להניק ואעשה הכל בשביל זה...גם אם זה יהיה נורא קשה...היום אני יודעת שאם לא הייתי בבית שנה יכול להיות שגם הילד שלי היה טועם מטרנה, ויכול להיות שגם אני ,אם הייתי צריכה לחזור לעבודה אחרי 4 חודשים הייתי מפסיקה להניק (או פשוט היה נגמר לי החלב) אין לדעת מה יקרה ומה יהיה ....שאף אחת לא תרגיש רגשות אשם בגלל מה שהן ומה שהן מרגישות גם אם זה לא מקובל על הסביבה ...כל אחת תחליט מה שטוב לגוף שלה ...זה בסדר להיות גם "אגויסטיות" גם כלפי הילדים שלנו...לא צריכים לוותר על הזהות או על הכל למענם ,כי לפעמים הם צריכים לראות שאנחנו גם דואגות לעצמינו....אז גברת טלטולי תרימי את הראש ותודיעי לעולם בגאווה שאת לא תניקי כי ככה החלטת ותכלס זה הגוף שלך ואת מחליטה מה לעשות איתו גם אם הוא נועד להנקה וללידה ולעוד המון דברים ...גם שיער בבית השחי נועד למשהו וגם ברגליים וגם שפם חחח

בעלך תומך בך-תעשי מה שנכון לגבייך
בהצלחה

אני רוצה רק להוסיף שנהנית מאוד אפילו להניק
שנה ו10
מספיק עד לילד הבא ב״ה חחח