כוחו של התת מודע - הריון ולידה

בנות יקרות מוקדש לכולכן :

בשבט אינדיאני קדום הגיע יום אחד נער צעיר אל סבו כשהוא להוט ונרגז וסיפר לו כי רב עם חברו הטוב והוא מאוד מאוכזב וכועס על החבר. הסב הקשיב בסבלנות לדבריו של הנער ואמר לו חרישית: "בוא ואספר לך נכדי היקר, על שני הזאבים שלי : " גם אני, בזמנים מסוימים נתמלאתי שנאה לאלה שלוקחים יותר מידי מבלי לחשוב על העוול שהם גורמים. אבל למדתי נכדי, שהשנאה והכעס מכלים את כוחותיך שלך ולאויבך אינם מזיקים כלל....

אני מרגיש, המשיך הסבא, שכאילו יש בתוכי שני זאבים. האחד זאב טוב שאינו מזיק. הוא אמיץ, מאמין בעצמו ובדרכו, חי בהרמוניה עם הסביבה ואינו נפגע כאשר פוגעים בו שלא בכוונה. הוא נלחם חזרה רק כאשר יש לכך הצדקה וגם זאת הוא עושה בדרך הנכונה ביותר.

לעומת זאת, הזאב השני...אוי! היצור הזה הוא בעל מזג סוער, כל דבר קטן מביא אותו לתסכול גדול. הוא זועם רוב הזמן, גם עם עצמו, ללא שום סיבה מוצדקת. לפעמים הכעס, והאכזבה שלו כל כך עצומים עד שהוא אפילו לא יכול לחשוב בהגיון. וזה חסר כל טעם, שהרי הכעס והתסכול שלו לא משנים דבר, להיפך הם רק מעוותים את מחשבתו ומרחיקים אותו ממה שהוא מבקש לעצמו.

לפעמים זה קשה לחיות עם שני הזאבים הללו בתוכי, כל אחד מהם מנסה בכל עת לשלוט לבדו על נפשי..."

הנכד הביט בעיני סבו בקשב רב ושאל: "מי מהם מנצח, סבא?"

הסב הזקן חייך וענה בקול שקט, "זה שאני מאכיל, מנצח."