חרדה^*^&)$%@##!@$&%*^??????? - הריון ולידה

וואי את מתארת בדיוק מקרה של חברה שלי
אותו סיפור אפילו ללכת לבד לאנשהוא היא מפחדת
עם הילדה מאותה הסיבה שמשהוא עלול לקראת לה( לאמא)
גם דיבורים בטלפון מים בקיצור אותם התופעות
אין לי מה לייעץ לך מאמי חוץ מזה שזה באמת הכל בראש
ואם תמצאי פתרון אשמח שתשתפי אני באמת רוצה לעזור לה...

אולי כדאי לך לפנות לייעוץ מקצועי...
אני בטוחה שיש המון דרכים ואופנים להקל עלייך... למה לך לסבול ככה?!
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

דנה ערב טוב

אז ל"צערי" או ל"שמחתי" אני מכירה את זה די מקרוב
גם חברה טובה וגם קרובת משפחה שלי
אני חס וחלילה לא יוצאת בהצהרות או משהו עליך אבל אשמח לשתף אותך
חברה שלי בפעם הראשונה זה תקף אותה אחרי הפלה טבעית (חודש שלישי),
אבל אצלה המצב היה ממש ממש קיצוני ולא מה שאת מתארת לא אכלה ולא שתתה לא תקשרה וחשבה שהיא מתחרפנת,
וקרובת משפחה שלי היו לה בידיוק את אותם התקפות שאת מתארת ,פעימות לב ,קוצר נשימה מחשבות שליליות וכו.. בידיוק כמו שאת מתארת
שנייהם נבדקו (אצל פסיכיאטר) באופן חד פעמי . המקרה שלהם נקרא o c d (או-סי-די) ואצל שניהם יש טיפול תרופתי זהה והיום החיים שלהם ניראים שמיים וארץ מהעבר
וכן החברה כבר ילדה פעמיים מאז המקרה וברוך ה' הכל מצויין אצלהם.
אם לא מטפלים ב או סי די זה יכול להחמיר עם הזמן ,
אני מקווה שאצלך זה סתם (הורמונים )

התקפי חרדה ו OCD זה לא אותו דבר.
OCD זו הפרעה שמתבטאת במחשבות טורדניות כל הזמן, מחשבות שניזונות מחרדה, והדרך כביכול להפחית את המחשבות האלה היא ע"י פעולות חוזרות (דוגמא קיצונית - כמו אלה שמכבים ומדליקים את האור המון פעמים, רוחצים ידיים 10 פעמים, מבצעים כל מיני טקסים חוזרים).
התקף חרדה זו תחושת חרדה עם סימנים פיזיים כמו דפיקות לב, לחץ בחזה, רואים שחור וההרגשה היא כאילו אתה הולך למות באותו רגע, למרות שאתה יודע שזה לא נכון. זה עובר אחרי זמן מסוים וחוזר בצורה של התקפים.
בכל מקרה, שווה לך להתייעץ עם פסיכיאטר. או שתקבלי טיפול תרופתי (אם אפשר בהריון) או טיפול התנהגותי / פסיכולוגי שיאפשר לך להתגבר על ההתקף ולצמצם את תדירות ההתקפים.
תרגישי טוב.

גם לי היה את זה כמה פעמים במהלך ההריון כשחשבתי על הלידה המתקרבת
באופן כללי אני פחדנית מאד וגם ללכת ברחוב בחושך גורם לי להתקף חרדה שכזה
(ובכלל יש כאלה יחשבו שקרה לי משהו ובגלל זה אני מתנהגת ככה- אבל ממש לא זה פשוט תוקף אותי מהפחד)

האמת שאין לי פתרון לזה- ולמזלי זה לא קורה לי לעיתים קרובות ..
אני מדברת בטלפון עם חברה, הולכת לשכב נושמת נשימות עמוקות (לפחות מנסה)
עד שזה עובר לי לבד....

אני חושבת שייעוץ פסיכולוגי יכול לעזור
אני בכיף הייתי הולכת אם היה לי כסף- לא רואה בזה שום דבר רע או מביך...

היי אני מכירה את זה מקרוב לא אני (אמא שלי)
אז התרופה היא שזה קורה לך,לא להיות לבד לצאת לסיבוב לנשום אויר צח קרוב לים.
תתחילי לחפש תחביבים שלא עשית קודם,שינוי חדש בחייך ישנה את הכול.זה נובע המון בריקנות פנימית,מחוסר שקט נפשי.לחשוב חיובי במצב של חרדה.כמה שטוב לך בחיים,כמה שאת מאושרת.להעריך את הדברים הטובים בחייך.כמובן לעשות נשימות עמוקות עמוקות ולהוציא אויר לאט לאט.את חייבת שינוי חייבת תחביב שלא עשית קודם.ולהעריך את החיים!!!!
בהצלחה.

היי

את מתארת בדיוק את מה שקורה לי !
יש לי תור לפסיכיאטר ב10.7 והוא זה שיפנה אותי לפסיכולוג שיעזור לי
אני מרגישה זוועה , יש לי התקפים לפחות פעמיים בשבוע
אני חושבת שאני ה' ישמור חולה בכל מיני דברים ( היפוכונדריה )
מזלי שאני שמה לב לעצמי ומודעת שזה להשאר בשפיות ...
אני עושה בדיקות כפייתית ואוהבת להכניס את עצמי לסרטים מיותרים
זה התחיל לי לראשונה שאשפזו אותי בבית חולים היה לי וירוס
ובאותו יום שחררו אותי ..
אני זוכרת את המחט תקועה לי ביד ואני רוצה לברוח משמה
בעלי לא הבין מה נהיה איתי וגם אני לא , רעידות , דפיקות לב מואצות ומה לא
התקף כמו זה נרגע אצלי תוך שעתיים

תקשיבי , כל עוד זה משפיע על החיים שלך ועל ההתנהלות היומיומית שלך
את צריכה מישהו מקצועי
כמוני , להודות שיש בעיה ויש לי בעיה ocd והיפוכונדריה

איזה יופי שאני מסיימת עכשיו תואר בפסיכולוגיה ויודעת במה אני מופרעת ...

תותי את רצינית?????? יו את זה לא ידעתי!!!!!!!!!!!.... איך מטפלים בחרדות כאלו????

אני חושבת שטיפול פסיכולוגי יכול לעזור.
זה משהו שאני נעזרתי בו בעבר (למשהו אחר) וכמו מיכל, לא רואה בכך משהו מביך או רע.

לפני כמה חודשים ראיתי משהי שאני מכירה בכזה בתקף (ולא ידעתי שיש לה) מה שעזר לה זה לעשות כמה נשימות עמוקות ולהתרכז במשהו אחר שיסיח את דעתה.

ועוד דבר אחד- לכל אחד יש בעיות כאלו שהוא סובל מהם. יש אנשים שכולם מכירים את הבעיות שלהם ויש אנשים שרוב האנשים לא מכירים (כמו התקפי חרדה) אל תתייחסי לעצמך כאילו את לא נורמלית בגלל זה. זה נורמלי לחלוטין. זו הבעיה שלך. תחליטי שאת מתמודדת איתה הכי טוב שאפשר. ושיהיה בהצלחה

מתוקה אני לא משתפת את זה אבל בגלל מה שאת עוברת אני יספר לך
שזו היתה התמודדות חריפה שלי למשך 3 שנים האחרונות סבלתי מזה קשות מאוד
הלכתי לטיפול פסיכולוגי וזה די עזר לי ממליצה בחום לדבר עם משהו על זה
בעיקרון זה כי עובר עליך כנראה משהו פחד או התבגרות או כל דבר כזה או אחר
שהגוף מכין את עצמו למשהו יותר גרוע זה הכל מתחיל מהראש ונגמר שם
את צריכה לשלוט על המחשבות ולא לתת להם לשלוט עליך זה קל להגיד את זה אבל מאוד קשה לעשות את זה אני כל כך מבינה אותך זה פגע לי באיכות חיים שלי בצורה
מאוד מאוד קשה עשה קושי לחיי נישואין שלי והבן שלי די סבל מזה כי הייתי איתו לרוב בבית אבל מאוד חשוב לטפל בזה להיות יותר גרוע זה לא יכול אבל חייב לטפל בזה
כדי שתוכלי לחזור לחיות חיים נורמאלים " תנסי לחשוב מחשבות חיוביות אני כל כך מבינה אותך היה לי מאוד מאוד קשה להעביר יום בלי לעבור את זה איזה כמה פעמים
תנסי לחשוב ממה את חרדה ולמה? ותאבחני את זה ותראי ותביני לבד שרוב המחשבות הן לא באמת הגיוניות וזה רק הפחד שמנסה למצוא תמיד דרך להכין את הגוף ואז
הגוף חוטף את ההתקף הזה, אפשר לחיות עם זה ועם הזמן זה עובר ונעשה לעיתים רחוקות אבל מאוד חשוב לדבר כל הזמן על מה שמפריע לך את כנראה מאוד ריגשה
אני מאחלת לך בהצלחה ועם את צריכה לדבר אשמח לעזור בכל דבר!!!!

בוקרררר

בנות בטוטל ליין , טיפול פסיכולוגי יכול לעשות נפלאות
לא משנה כמה עולה ( וזה עולה ) אבל ניתן לקבוע תור לפסיכיאטר
של קופת החולים והוא מפנה לפסיכולוג .

זה לא בושה לבקש עזרה

יהיה טוב , העיקר שנהיה אופטימיות

דנל'ה

לא מכירה מכיוון אישי,
אבל זה נשמע ממש לא נעים,
לדעתי זה עניין של זמן - וזה יעבור אבל בנתיים חייבים למצוא זמן להתמודד עם זה,
וזה שאת מודעת לבעיה זה כבר - הדרך הנכונה,
אני הייתי מציעה שתמשיכי עם הסחות הדעת,
של דיבור בטלפון או מוסיקה או טלויזיה,
אפילו שמעתי פעם שקפיצות במקום יכולות לעזור ולשחרר את המצוקה,
גם מעבר על פריטים בחדר והגייתם - עוזרת !!
לדוגמא להסתכל מסביבך ולהגיד מה את רואה: טלפון, מטבח, כיסא, שולחן...
ממש לומר את זה בקול רם...
זה אמור להחזיר אותך למציאות שהכל בסדר והכל בשליטה
"הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו שכל דבר בא במקומו"

היי מאמי, זה קרה לי אחרי הלידה של יותמי, הייתי נתקפת חרדה פתאום דופק מואץ זיעה ופחד שמשהו הולך לקרות לי זה היה מפחיד עד כדי כך שאיבדתי נשימה לפעמים וממש הייתי צריכה כדור להירגע כי שום דבר לא היה עוזר. אומנם לא הייתי בהריון. לכי לרופאה שתציע לך מה לעשות בסיטואציה שכזאת ותשתדלי כמה שיותר להיות עסוקה לא לחשוב יותר מדיי. ואים יש לך חברה קרובה פשוט תנסי להיות איתה כמה שיותר

שלום לך,
.אני מאמינה שהאדם הוא טוב מיסודו והמחשבות הטורדניות שיש לך הן סך הכל מנגנון ההגנה שלך בתור אמא. אני זוכרת שירדתי עם הבת הראשונה שלי במדרגות לבית אחרי הלידה ודמיינתי איך אני מתגלגלת איתה במדרגות ותמונות קשות עלו לי בראש החזקתי חזק במעקה ובילדה וירדתי לאט מדרגה מדרגה אז דבר ראשון נבהלתי. ואחרי כוס מים וחשיבה מעמיקה על הדבר שקרה הבנתי שזה היה רצון (אמנם חרדתי ומוקצן) להגן על היצור הקטן והחדש שלי שאיתו אני צריכה ללמוד ללכת בעולם. אז הכי חשוב שתאמיני בעצמך ובטוב שבך ואל תיבהלי מעצמך כי זה רק מעצים את החרדה.וחוץ מזה אם צריך אז לכי לפסיכולוג ותדאגי שיהיה גם אחד טוב שיעזור לך להבין איך להתמודד עם זה בעצמך.
שולחת לך אהבה ותמיכה
לימור

כמו שאת מספרת אלו התקפי חרדה, זה שונה לגמרי מ- OCD.
אני אישית סובלת מ- OCD, שזה סוג של חרדות, יותר נכון "מחשבות טורדניות כפיתיות", זה נכון שזה מאוד דומה אבל גם שונה!!!, ונכון שהמצב מחריף בהיריון בגלל כל ההורמונים אבל החרדות הן לא תוצאה של הורמונים!!!!
את חייבת טיפול פסיכיאטרי, לקבל כדורים. כן כדורים, לי הפסיכיאטרית נתנה לי כדורים שמותר ליטול בהריון!!!!, ונתנה לי טלפון של מרכז רעלים בירושלים - מוקד טלפוני שיכולים לענות לך על כל שאלה ולאשר כי את יכולה ליטול אותם בהיריון.
האמת - שאני לא נוטלת את הכדורים, לא גלל שאני מפחדת ליטול אלא בגלל שאני סתומה והפסקתי לפני ההיריון שעוד הייתי בטיפולים. אני צריכה לחזור וליטול אותם אבל עדיף קודם לקבוע תור אל הפסיכיאטרית.