די בנות, להתעודד,
רעיה חזקה,
החיים חזקים מהכל,
ונכון כרגע הכל נראה שחור וקודר אולי,
אבל כל בוקר השמש זורחת,
ועלינו לברך על הדברים הטובים בחיינו - בני הזוג, המשפחה, הבריאות שלנו,
קורת גג, אוכל, עבודה, הנאות קטנות...
כל אלו לא מובן מאליו,
וצריך להתחזק, להנות מהחיים,
במקביל לטיפולים,
השנים היפות לא יחזרו,
נכון- זה גם גונז חלומות להיות אמא צעירה וכו',
אבל מה הברירה? לשקוע בדיכאון??
להסתכל קדימה, באופטימיות ובאומץ,
בסוף כולן אמהות,
תזכרו את זה בבקשה.
ולהיות אמא זה לא להיות בהריון- זו רק תחילת הדרך.
להיות אמא זה גם לאמץ ילד או להיעזר בפונדקאית אם צריך.
סליחה שאני בוטה,
אבל חייבת לומר זאת.
נשיקות ואהבה לכולכן,
והלוואי שלכולן זה יצליח בדרך המשמינה,
אבל תזכרו תמיד שגם אם לא- לא ההריון עצמו הוא המטרה אלא הילד, ההורות, האמהות.
אוהבת מאד
