-
אוי, נשמה - זה עוד מוקדם ודקה זה המון. מתחילים עם כמה שניות וכל כמה ימים מעלים בכמה שניות....
אל תלחצי. היא רק בת חודשיים וחצי....
-
מאמי אני יודעת שהרבה תינוקות לא אוהבים להרים את הראש.
אין לי כ"כ מה להגיד לך - חוץ מזה שלא תוותרי לה.
שיהיה בהצלחה.
-
מנסיון....
כולם מרימים את הראש בסוף, תני לה קצת זמן היא קטנטונת.
-
אבל מתי אמורםי בערך? מה טווח הזמן הנורמלי?
בטיפת חלב לפניי שבועיים אמרו לי שהיא לא מרימה מספיק
-
תרגילי אותה בהדרגה, כל יום כמה פעמים עד שהיא מתעצבנת.
תבואי מולה עם צעצוע מעניין, כדי שתהיה לה מוטיבציה להסתכל - אצלנו הכי אטרקטיבי היה צרור מפתחות.
חוצמזה נזכרתי שהיינו משלבים לה את הידיים תחת הגוף (לא יודעת להסביר, כמו שעושים בגן...) כדי לתת לה הגבהה.
-
עוגית,
כל מה שאמרת אני עושה
-
הבן שלי התנגד ובכה בגילה ובגיל 3 חודשים וקצת הרים לבד את הראש.....חוץ מזה נא לא להתייחס לטיפת חלב , שיעשו את החיסונים וישתקו
-
-
קחי אויר ותדעי שהכל תקין.
ותתחילי כל יום קצת.
בהתחלה ל10 שניות וזהו.
וככה תעלי בהדרגה.
לאט לאט היא תסכים.
תאמיני לי גהנום עלי אדמות עברתי עם שכיבה על הבטן עם להב - אפילו האחות בטיפת חלב שמעה את הצרחות שלה משניה על הבטן ונבהלה
-
כל עוד היא לא מכונה להיות על הבטן היא לא תרים את הראש
בכל הזדמנות תשימי אותה על הבטן תבכה לתת לה קצת לבכות
תקחי צעצוע אחד או ספר עגלה השחור לבן תשימי לה שהיא תתסתכל על הספר בזמן שהיא על הבטן
שהיא על הבטן תשירי לה ללטף אותה לנסות להרגיע אותה
ככל שהיא תיהיה יותר על הבטן היא תרים יותר את הראש
הרבה סבלנות ועבודה
-
נשמה, מה שאני עברתי עם ההרמת ראש שלהם!
הלחיצו אותי בטיפת חלב כשהם היו בני חודשיים, טוב שלא אמרו לי שיש לי ילדים מוגבלים... הייתי היסטרית, "היתעללתי" בבנים, שמתי אותם על הבטן והם פשוט צרחו, ואני התעקשתי.. בסופו של דבר הם התחילו להרים את הראש רק כשהגיע זמנם. ואיתי התחיל ממש מאוחר, בגיל שלושה חודשים פלוס. אל תדאגי, לכל ילד יש את הקצב התפתחות משלו ובסוף באמת כולם מרימים.
-
אין לי מה להוסיף
כבר אמרו לך פה את הכל
גם טיפים וגם לא להילחץ!
היא באמת עוד קטנה
הכי חשוב- התמדה!
כמה שניות ואז כמה דקות, כמובן להעסיק עם צעצוע או להיות מולה (לשכב מולה)
לא בלחץ...
בסופו של דבר כולם ירימו את הראש...
הרבה ילדים לא אוהבים להיות על הבטן- וזה לא משהו נדיר