איזה עצבים!!! - הריון ולידה

עוברים על כוחותינו ימים לא קלים בכלל.
בגלל המצב הכלכלי בעלי ואני נאלצים לעזוב את הבית שלנו (מושכר כן) ולעבור לבית הוריי למשך תקופה של שנה. אין לנו הרבה ברירות, עוד מעט לא אוכל לשלם שכ"ד, חשבונות, אוכל ואת החזרת ההלוואות שכבר לקחנו..
אחד הדברים הכי עצובים זה שאני מחפשת (בבהילות) בית חדש לכלב שלי היפה, שאותו אני מגדלת בשנתיים האחרונות, מאז היה גור בן שבועיים.
אבל עזבו הכל אני חושבת לטובת הכלב (שיהיה לו בית שיטפלו בו) וכמובן אני חושבת על הבייבי שבדרך. עוד מס' חודשים הוא יגיע לעולם ב"ה וארצה שיהיה לי מה לתת לו.
עם כל מה שאני עוברת בשבועיים האחרוניים (בכי וכאב על הפרידה הקרבה מהכלב+ לחזור לגור עם ההורים+חיפוש עבודה+לחץ מהבנק), אמא שלי עיצבנה אותי ברמות שהתחלתי לרעוד ולבכות מעצבים.
הגברת החליטה להפיץ את עיניין ההריון שלי למשפחה הרחוקה. ז"א בנות דודות שלה ובנות דודות שלי שאני בכלל לא בקשר, לא אוהבת, לא מספטת ולא קשורה אליהם, הלכה וסיפרה "לינוי בהריון". אני רק בחודש 3 (בהתחלה) וחברים שהכי קרובים אליי עדיין לא יודעים... אני באמת רוצה להבין? זה ההריון שלה? הולכת ומספרת למוכרות בחנות בקניון כאילו אני מכירה אותן בכלל..
אתמול צרחתי עליה שתסתום את הפה הגדול שייש לה. אני לא רציתי לספר לאף אחד (עדיין, הרי זה לא שאוכל להסתיר זאת לנצח, כי מתי שהוא הבטן תצא).
זהו! את האמון בה היא איבדה. היא תהייה האחרונה לדעת דברים עליי (למרות שאגור שם). והכי עצוב היא לא מודה בטעות, לא ביקשה סליחה ואמרה לאחותי "נו אז מה??זאת כולה XXX, אפשר לחשוב".. אפשר לחשוב???

איזה עצבים עם האשה הזאת!
[url=http://pitapata.com]