אני כל כך מפחדת - הריון ולידה

אין אישה בעולם שלא עוברת את זה, הכי עדינה ושברירית (ויש לי הרבהההה חברות כאלה) והן עברו את זה כמו תותחיות ואני בטוחה שגם את תעברי את זה כמו גדולה!

איזה מאמי

מאמי גם אני פחדתי מוות מהלידה אבל זה מגיע אין מה לעשות...

[

כמוני כמוך

ברור שתפחדי. זה טבעי. את יודעת מה זה רק מסיפורים, עדיין לא חווית את זה! זה בסדר לפחד. אבל עוד כמה שבועות, כשתהיה כבר שבוע 39-40 את תראי שזה ישתנה כי תיהי כבר כל כך עייפה מהריון שלידה פתאום לא תראה לך כל כך מפחידה

אני לא יודעת מה להגיד, אני יכולה לחבק

תדברי לעצמך ותגידי - שכמו שכולן עוברות את זה גם את תעברי את זה...
לדעתי מאוד חשוב ללכת צעד אחר צעד ולא להסתכל על כל התהליך כחבילה שלמה,
פשוט תזרמי עם מה שיקרה...
יבואו צירים - תתמודדי איתם...
ירדו המים - תתמודדי עם זה (נסיעה לבית חולים וכה)
יכאב לך - תתמודדי עם הלבטים של לקחת אפידורל (לגבי זה דרך אגב...גם אני נורא פחדתי- אבל כשכאב לי מאוד שכחתי מהפחד ורק רציתי משהו שיעביר את הכאב
"הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו שכל דבר בא במקומו"

פחד מלידה הוא פחד טבעי ביותר יחד עם זאת - אם יש תחושה שהחשש הזה משתלט על החיים, מאוד נוכח בכל רגע - אולי כדאי לשקול פנייה למטפל מקצועי כדי לעזור להרגע, זה יכול להיות מישהו שמטפל בדמיון מודרך או מדיטציה או דולה או פסיכולוג או גופני - רפלקסולוגיה/שיאצו/דיקור ואפשר גם לקחת פעמיים שלוש 4 ביום 4 טיפות רסקיו רמדי תחת הלשון- בכל מקרה כדאי להגדיר מראש את מטרת הפנייה ושזה יהיה לך מקום שיוכל להכיל לקבל ולאפשר לך להרגע

בדיוק בגלל זה אני לא קראתי סיפורי לידה בהריון הראשון.
עשיתי קורס וגמרנו..........
ושכחתי הכל חחחח

תראי אני בחורה מאמינה.
ואני מאמינה שאם נבחרנו ללדת אז יש בנו את הכוח.
הכי הרבה קחי אפידורל.

בהצלחה מתוקה.

בשמת

טלי,

אני בדיוק באותו מצב כמוך.. ככל שמתקרב הפחד מתגבר
יש חלומות, חרדות מחשבות מה יהיה, איך יהיה, יכאב, כמה זמן
ואני משגעת את בעלי..
אני לא חושבת שיש דרך להתמודד עם זה חוץ מזה שכולן עוברות את זה..
צריך לקחת אוויר ולקוות לטוב.. שתהיה לידה קלה ומהירה בידיים מלאות ב"ה...

חמודות שכמותכן..

אני מאוד מפחדת וחושבת על זה אבל אני מנסה להרגיע את עצמי שיש אפידוראל ואני לא ארגיש... מתי שאני אבחר לקחת הכאב יגמר .
כמובן שאי אפשר לדעת מראש איך יתנהלו הדברים אבל נוח לי יותר לחשוב ככה ולהרגיע את עצמי.

זה רגש וחששות טיביעים גם גיסתי בילד השישי
עדיין חששה ופחדה מהלידה למרות שהיא ילדה את כולם טבעי
ותוך חצי שעה ממש כמו תרנגולת מטילה ביצים

אני חושבת שאין מישהי שבהריון בפעם הראשונה שלא עוברת את זה
כולן מפחדות, זה הפחד מהלא נודע

עד שלא נעבור את זה לא נדע מה זה!
אנחנו שומעות סיפורים- חלקם טובים חלקם פחות
אבל אסור לנו לשכוח שכל אחת והגוף שלה, כל אחת והיום שלה , הבית חולים, הצוות שלה והגורל שלה...
אי אפשר לדעת מה יהיה אצלך ומה יהיה אצלי....
בגלל זה מה שצריך לעשות זה לקוות לטוב
לחשוב מחשבות חיוביות
ולעבור את זה בשלום....

אותי הרגיע קורס ההכנה ללידה (אני ממליצה לך לעבור)- שאלתי את כל השאלות, הלכתי לעשות סיור בחדר לידה
וזה הוריד ממני את הפחד....
ברור שיש את הפחד והלחץ של איך יהיה, אבל עכשיו אני בגישה של-
"למה לפחד עכשיו? חכי לזה שזה יבוא ותראי מה זה..."

טלי, מיכל, מירב, שירה, ענבל וכל ההריוניות שאולי שכחתי-

יש משהו שאני חייבת לומר לכן על לידה (וילדתי לפני חודש, אני זוכרת)
לידה היא דבר נפלא!
לידה היא חוויה נהדרת!

כמובן שצריך לבוא עם מוכנות ללידה. מוכנות נפשית. אם תאמרו לעצמכן כל הזמן- בטח יכאב לי מאד- יכאב לכן מאד.
אבל אני רוצה לספר לכן משהו על לידה-
לידה זה לא כואב! אפילו לא טיפה! !

אתן יודעות למה- כי כאב הוא דרך של הגוף לסמן לנו שקורה משהו רע- שצריך טיפול. לידה היא דבר טוב. בלידה כשיש ציר צריך להתפלל שיבוא ציר חזק יותר. זה סוג של שיגעון. צריך כוויכול לבקש את הכאב- אבל זה לא באמת כאב. זה כאב טוב. זה משהו אחר לגמרי.

זה באמת רק עניין של גישה. הלידה שלי נמשכה 14 שעות, מתוכן 6 שעות בחדר לידה, בלי אפידורל, חתכו אותי והיו הרבה תפרים- ובכל אופן אני מדברת כך. אתן יודעות למה- כי הכל עניין של גישה. אל תתנו לאף אחד להפחיד אתכן!

לי מאד עזר לקרוא את הספר של אילנה שמש "ללדת בבית" למרות שאני באופן אישי לא התחברתי לרעיון של לידה בבית- הספר עזר לי מאד.
חוץ מזה יש באתר שלה כמה סיפורי לידה ששווה לקרוא.
http://www.birthathome.co.il/home-he.htm

ושתהיה לכולכן לידה טובה ומוצלחת!