אוף לא יכולה כבר - הריון ולידה

אז אני אומרת שהריון זה בריאות עם הרבה תופעות לוואי

ממי שלי, זה מה שהכי מחפרן בכל שבוע של ההריון (גם במתקדמים) שפשוט אנשים מסביב לא יכולים להבין, במיוחד הגברים.
אתמול צעקתי על בעלי - "תנסה להבין אותי, למה אתה לא יכול, אוף זה מחרפן, קשה לייייי, כבדדדדד ליייי, חםםםם ליייי" - והוא הסתכל עלי במבט של כלבלב מיואש וכל כך ריחמתי עליו שהוא צריך לסבול אותי

הריון זה לא מחלה אבל... בעקבות ההריון יכולים להיות תופעות ומחלות וזה כן נכון! ומי שחושב שהוא גיבור שייכנס להריון ואז יידבר איתנו

היי...

אני לא יודעת אם זה יעודד אותך,
אבל כל הריון- בשלושת החודשים הראשונים אני חצי בן אדם..
איזה חצי??? 1/10!!
ובהריון הנוכחי היה הרבה יותר חמור..
הייתי ממש נופלת על הספה מחוסר כוחות (אני לא מגזימה בתיאורים), מנסה להחזיק את העיניים פקוחות בשביל לשמור על הקטנים (ואיך שהם התחשבו בי.. פשוט

השליש הראשון הוא הכי קשה ובאמת מרגישים חולים כל הזמן.. אצלי זה התבטא באלרגיות ובחילות 24 /7...

תנסי באמת לדבר עם הבעלול כשאת לא בקריז שינסה להבין אולי לקרוא קצת על השבועות.. רשום שם הרהב על ההורמונים והרגישות...

מקווה שזה ישתפר לך בהמשך

שולחת לך המון חיבוקים.

באמת משפט מעצבןןןןןןןןןןן- הריון זה לא מחלה.

בשמת

אני תמיד אומרת שנכון, זה לא מחלה אבל גם לא פיקניק!!!

>

תודה חמודות..
גם לי יש אנמיה כרונית..אני מקווה שזה באמת יעבור בזמן הקרוב ואני יחזור לתפקד כמו בנאדם...תודה על התמיכה..

אני לא אוהבת את המשפט הזה....
"הריון זה לא מחלה"..
בד"כ רופאים /גברים אומרים את זה....
או נשים שאין להן הרבה תסמינים...
אני לא אומרת שזה כן, אבל זה מרגיש כמו....

בכל אופן...
אין ברירה מאמי,
בשביל הבייבי צריך לעבור גם את זה...
תאמיני לי כולנו באותה סירה. החום, הכבדות, העייפות, ההורמונים...
חשוב לנוח ולשתות הרבה!!!

אני בעד שיחה רגועה עם הבעל... תסבירי לו מה עובר עלייך, שתפי אותו...
תעברו את זה ביחד!

[
בנתיים חיבוקים וירטואליים אולי יעזרו
hug]

מבינה לליבך כי אני עברתי את הטרטימסר הראשון בצורה הכי גרועה שיש, 24 שעות ביממה של בחילות, הקאות, עייפות, צרבות, ליחה, כאבי בטן וכתוצאה מכל אלה דיכאון נפשי...
לא האמנתי שיהיה לזה סוף - וגורלי נחרץ לתשעה חודשים לפחות...
אך הנה נכנסתי לשבוע 19 היום וכבר 3 ימים לא הייתה לי בחילה ולא הקאתי, תודה לאל..
עדיין יש עייפות אך לא משכיבה ועדיין יש ליחה קשה אך לא קשה כמו בחילה...
תנוחי הרבה, כי למרות שהריון זה לא מחלה, לחלקנו זה יותר קשה ממחלה - כי אין לה טיפול חוץ מהזמן המרפא...
מקווה שיצלח מזלך והקשיים יעברו מהר...

הי

נכון ש"צרת רבים זו חצי נחמה" (או נחמת טיפשים"), אבל אצלי זה בדיוק אותו הדבר. ובעלי שיחיה מנסה להבין אבל גם די מקל ראש, למשל מספר לי ברחמים על אישתו של חבר שנמצאת בהיריון בשלב שלי בערך ומקיאה ומסכנה, הי... ומה איתי?!! אני אותו דבר אבל אני כנראה נתפסת אצלו כוונדר וומן, או סתם בכיינית. והפכתי לכזאת קוטרית שבה לי להקיא מעצמי לפעמים, אני אני מנסה להבין אותו, לא קל לחיות ככה עם פרצוף חמוץ מיבב כל הזמן. מה שיש לי לומר לך לעידוד זה שזה ההיריון השני שלי וכולם מזכירים לי שגם בהריון הראשון הקאתי הרבה והייתי מסכנה ונראה ששכחתי או הדחקתי, אחרי שאני נהנית כ"כ מהמלאך הקטן שקיבלתי. ואני באמת זוכרת שזה עבר אחרי חודשיים וחצי אולי 4. אח"כ יש עוד סימפטומים, אבל שום דבר לא משתווה לבחילות הדוחות הללו 24 שעות! תנסי לקחת כדורי ג'ינג'ר, לי יש משהו בשם ג'נג'רול של פמינה ולפעמים עוזר להעביר את הזמן בעבודה באופן קצת יותר שפוי, אפשר גם למצוץ ג'ינג'ר מיובש. יש שאומרים ששקדים עוזרים, גם לי עזר בהתחלה, עד שגיליתי שאני כנראה אלרגית. והכי חשוב כל שעה שעתיים לאכול איזו פחממה, זה גם עוזר ולשתות כל הזמן קצת (הרבה בבת אחת אני רצה להקיא). ולסיום: שימי לך ליד המיטה קצת קרקרים וביסקוויטים וחשוב לפני שאת קמה בבוקר לאכול איזה שניים ואז לשכב עוד 10 דקות ורק אז לקום: לי זה עוזר לבחילות הבוקר.

שיהיה בהצלחה

קבלי מיליון חיבוקים

תודה נשמוות..באמת עודדתן:)