-
אולי זה יעודד אותך קצת..אני שומעת את המשפט הזה כל יום כבר במשך שנתיים..
]
-
שני זה לא מעודד כי זה משפט מגעיל ודוחה - גם שבעלך אומר את זה לך, או כל בעל שאומר את זה לאשתו (אלא אם היא פדלאה עצלנית שלא עושה כלום כלום ורק יוצאת לבתי קפה עם חברות או מבלה במיטה כל היום כמובן)
אני אפילו לא בבית מבחירה - אם יכולתי הייתי יוצאת לעבוד
ומה קרה קשה להתאפק, להתאמץ עוד קצת טיפלה - אני בחודש תשיעי ויום אני לא מתלוננת - כלום
אני משתדלת להיות ההריונית הכי קולית שאפשר
די זה לא עקרוני כבר חודש הכל מתפורר , רבים בלי הפסקה, וכמה שאני מנסה להעביר בחיוך ולגלות הבנה זה תמיד חוזר יום למחרת.
לא מצדיקה את עצמי, לא מצדיקה אותו, שנינו אשמים באותה מידה
פשוט עצוב לי
-
אני עובדת מאמי ואני שומעת את המשפט ״ממה את עייפה מה עשית כבר״
בא לי להעיףףףף בוקססס לבן אדם הזה
אין גברים .., אני יחסוך במילים
-
סיוון מותק יש מצב שבעלך לחוץ מהלידה הקרבה ובמקום לדבר על זה הוא משדר את הלחץ שלו דרך ריבים.
את תמיד אמרת אני בעד שיחה פתוחה - למה שלא תדברו פתוח תגידי לו שהמילים שלו פוגעות בך שאת יושבת בבית שלא מבחירה שאת בחודש 9 והכל מתחיל להיות פי כמה יותר קשה.
שגם הוא ידבר ישפוך את מה שיש לו החוצה.
-
אני בהחלט מבינה אותך, ועד כמה שזה פוגע..... לצערי מכירה מקרוב את המצב.....
היתה תקופה שהוא גרם לי להרגיש שלא מגיע לי כלום ואני לא ראויה לדברים טובים..... גם אצלי זה לא מבחירה, ואפילו קצת באשמתו......
אני שולחת לך אלף חיבוקים וחיזוקים
-
מאמי עצוב לי לשמוע!!!
קיוויתי שהכל יסתדר....
-
-
לא יפה מצידו!
-
באמת לא בסדר מצידו
-
כן עשיתי את זה פעם = כנראה צריך קורס רענון
-
-
פיתוש את צודקת במאה אחוז
יעידו פה הבנות מעצותי החוזרות והנשנות שאני בעד לדבר ולשתף ולהבהיר דברים. אני בעד זוגיות פתוחה (מילולית
-
-
אני מציעה לך לא לעשות "שביתה" ולדבר לפעמים לא עוזר.
כנראה שהוא "נרדם קצת" והתרגל שאת עושה את רוב הדברים שקשורים לבית.
אני בעד לארגן לו יומיים ברציפות של הסעה לגן בבוקר ושהות עם הילדה משעה 17:00-18:00 כולל ארוחת ערב והשכבה ואת תלכי לנוח קצת אצל ההורים או סתם תקבעי אצל חברה.
אצלי בחיים בעלי לא יגיד דבר כזה אבל אני למדתי טוב מאוד שאני חייבת לקחת לעצמי את הזמן שלי ולא לצפות שבעלי יציע (לפחות לא בתדירות גבוהה) האשמה היא חלקית עלינו כי אנחנו לא מחלקות את הנטל ביומיום בינינו לבין הבעל. אני למדתי את זה די בהתחלה ובעלי מאוד עוזר לי הוא מכין ארוחת ערב פעם הוא פעם אני ומקלח אותם יחד איתי ויש ערבים שאני יוצאת להליכות...
ודרך אגב סתם משהוא שרציתי לומר- אני שונאת את צמד המילים "תעזור לי" זה מ-עצ-ב-ן הילדים הם של שנינו הבית הוא של שנינו ואנחנו כוח משותף במערך הזה ולא אחד מוביל ועושה הכול והשני "עוזר לו".... כלומר הכול עניין של גישה והרגלים...
[url=http://www.freeglittergraphics.com]
"הילד האנושי - לעיתים כה חד הבחנה יותר מאשר המבוגר המהורהר עד טמטום חושים" (מארקוס זוסאק מתוך הספר "גנבת הספרים")
-
מחר תראי לו מה זה
-
אם היתה דרך הייתי עושה את זה - הוא עובד 13 שעות ביום
ואין לי בעיה עם צמד המילים "תעזור לי"
אני מעריכה אותו מאוד על הקושי שלו בעבודה כרגע, על כל מה שעובר עליו, על המעבר והריחוק מהמשפחה (שכנראה לא הכי מזיז לו אם הוא לא טורח להיות בבית ביום שההורים שלו מגיעים
-
הבהרה - הכוונה הייתה שהעניין הוא שיתוף בבית ועם הילדים ולא שהאחד אחראי על הכול והשני נסחב אחריו... וזה לא היה בקשר ישיר למקרה הספציפי אם כי אמירה כללית...
אם הוא עובד 13 שעות ביום אז יש את ששי-שבת...
אני מבינה את העצבים שלך מאמי אבל תנסי להבליג איכשהוא לא טובים לך העצבים האלה....
[url=http://www.freeglittergraphics.com]
"הילד האנושי - לעיתים כה חד הבחנה יותר מאשר המבוגר המהורהר עד טמטום חושים" (מארקוס זוסאק מתוך הספר "גנבת הספרים")
-
לפעמים זה נדמה לי שהוא אומר את המשפט הזה כדי להרגיש טוב עם עצמו, כי הרי בחיים הוא לא יהיה מסוגל להתמודד עם כמות הדברים שאני עושה, ואני, בנוסף לזה שאני עובדת, דואגת לניקיון הבית, לכל מה שהילד צריך. בקיצור להכל. והוא?
דואג לחשבונות, הולך לעבודה (שהוא די אוהב, אגב), חוזר הביתה בסביבות 6, בטלפון עד 10 (במקרה הטוב), בלי שום לקיחת אחריות בבית. אם אני צריכה משהו, אני צריכה לבקש, הוא לא יוזם בעצמו. וברור שזה הופך אותי לנודניקית, אבל הוא יכול לקפוץ....
וגם המשפט הזה: את לא מעריכה כלום!!! מוציא אותי מדעתי. ברור שאני כן. כאילו שהוא אומר לי שהוא מעריך את מה שאני עושה, שלא לדבר על פרגון מידי פעם שזה ממש קשה לו.
בסך הכל הוא באמת מקסיםםם, ואנחנו חולים אחד על השניה
]
-
היי סיון,
כנראה שהגברים ואני לא רוצה להכליל רוצים להראות לנו תמיד שהם עובדים קשה...
ולא חלילה שאני לא עובדת אני מורה בחופש ויש לי שני ילדים שהגדול מהם מגיע באחת וכל אוגוסט אני הולכת להעביר איתם... והשבוע בעלי אומר לי הבית נראה מתחת לכל ביקורת!!! שתביני הבית בסך הכל מתוחזק אבל יש חדרים שורשים מייקאובר וזה דבר שדורש אנרגיות ואני כולה בשליש ראשון- מבשלת, כלים, כביסות ובלי עין הרע מתפעלת יום יום את הילדים... וכשהוא אומר משפט כזה ביקורתי אני מתחרפנת!!! אבל מטבעי אני דווקא אותו מעבירה, כי אני יודעת שאין לו כוונות רעות, אבל זה מעקצץ כי זה לא מגיע לי.... אני לא חייבת להיות רובוט שכל הזמן עובד ועובד....
בקיצור,
גברים, לכי תביני!!!

-
חחחחח חופית זה כאילו דיברת על בעלי
-
מצחיק! אני לא מתפלאה, זה די דומה גם אצל החברות שלי
]
-
חופית - יש יתרונות?
-
לורה איזה כיףףףף לךךךך הוא מקלח את הילד?
אה חלום שלעולם לא יתגשם
למזלי אמא גרה עכשיו קרוב וכמעט כל יום באה לקלח את להב - בימים שהיא לא באה כי בכל זאת גם לה יש חיים - אני פשוט קורעת את הגב שלי
-
סיוון - גם זה לקח זמן להרגיל אותו. בהתחלה היה עושה פרצופים ואני הייתי נכנעת עד שנמאס ודי!!!! נמאס לי! אז, למרות הפרצופים דרשתי ממנו מקלחת. והיום הוא כבר התרגל לזה.
-
רק רוצה להגיד שאם אני באמת יתעצבן ולא יעשה כלום בבית אפילו כמה ימים הוא לא ישים לב
-
יו, שירה - אני הכי שונאת את הדברים האלו. פעם היו עושות כביסה ביד והיום המכונה עושה אז על מה את בוכה?
-
לורה, די נו אל תהיי רעה....
]
-
אפרופו פרצופים שהם עושים כשמבקשים מהם משהו, להתעלם בכל הכוחחחח.
זה עובד!!!
]
-
חופית - את גדולה. הוצאת לי את המילים מהפה "יש להם נטייה כזאת, לעשות חצאי עבודות" - בעלי, גם שזורק זבל הוא אמור לשים שקיות אחרי שזרק כי אני לא יכולה זבל בתוך הפח ישירות
-
יוווו, בול אותו דבר. בעלי היקר זורק זבל כמעט כל בוקר, שזה סבבה, אבל משאיר את הפפח מחוץ לארון, מכסה פתוח, וכמובן בלי לשים שקית. למה? אלוהים יודע.
כשאני שואלת הוא עונה, אני נותן לפח להתאוורררר
]
-
חחחחח גם בעלי תמיד משאיר את הסכום חחחחח
לגבי זבל אם השקית לא תעמוד לו בדרך בדלת בכניסה לבית עם שלט ענק מעל תוציא אותי לטיול ואקדח מאיים ממול זה פשוט לא יקרה.
הוא לא יודע לשים את הגרביים והתחתונים בסל כביסה
הוא בחיים לא מפנה את המאפרה מהסיגריות שלו
גם אם יהיה על הרצפה חרא של כלב זה לא יפריע לו הוא פשוט ידלג מעל
קניות אני עושה
בית אני מנקה
כלים אני שוטפת
כביסה אני תולה
לפעמים הוא עוזר לקפל כביסה וגם זה כשאני מבקשת ויש פרצוף מלווה
אבל תכלס אני גם לא אשת חיל כי אני לא מבשלת כל כך בזמן האחרון - קשה לי חם לי ומגעיל לי לעמוד ליד הגז
-
לשים שקית בפח ? הצחקת אותי
-
האמת, כל הכבוד לו שיש לו סבלנות להשכיב לישון, כי באמת אחרי יום שלם, ולא תמיד יום קל, חשוב שיהיה לך שותף בקטע הזה.
אצלי??? לא משכיב לישון ולא נעליים. הילד יכול להיות ער עד 12 בלילה מצידו.
כשהוא עייף הוא נכנס למיטה וזהו. לא מעניין אותו כלום.
העיקר הוא אומר, אל תדאגי, שהקטנה תיוולד, אני אשכיב לישון. הוא אלוף בהבטחות.
רק שיהיו בריאים!!!!
]
-
חופית - אוי התירוצים. לפעמים הוא מביא אותה בתירוץ שנשמע הכי מפגר אבל בכדי לצאת מהעניין הוא נשמע די משוכנע מעצמו
-
אה אבל יאמר לזכותו שלפעמים הוא אומר לי תודה שאת מחנכת את הילדים שלנו הכי טוב
-
שירה - איזה פראייריות אנחנו
-
אה אל גם על החינוך מעירים לי כל הזמן
-
סיוןן - זו את שמחנכת אז אני לא מתפלאה שמעירים לך
-
פעם אחרונה שבעלי אמר לי את זה היה יום שישי האחרון, ביקשתי ממנו שעה לישון והוא סרב אז אח"כ כל הלילה הערתי אותו שיאכיל את הקטן ואני ישנתי ובמהלך ל יום שבת נתתי לו להיות גם עם הקטן וגם עם הגדול וככה הוא הבין שהאומנם אני בבית אבל הקטן קם בלילה 2 וחוזר לישון אחריי שעתיים ובמהלך היום אני עם הגדול והקטן גם אם הוא ישן עליי להיות אמא לגדול וככה הוא למד :) ומאז לא נשמע המשפט המהולל ונקווה שלא ישמע יותר
-
איי לא בכדי הומצא המשפט הידוע לכולן
"רווחהההההההההההה"
-
סיון באחד השרשורים השבוע כתבתי לך כבר שאת אשת חיל ואני מקווה שנתי מעריך, חבל שטעיתי ואין הערכה כלפי העבודה הקשה שלך- קבלו חפירה-
טוב תקשיבו- כל הבעלים שתיארתן כאן עכשיו זה - אבא שלי!!!
המפונק הזה מימי הביניים צריך שאמא שלי תעשה הכל ותגיש לו עד היד.
היא מקימה אותו מהמחשב אחרי שכל הבית מבריק, קניות ואוכל מוגש על השולחן עם כל התוסםות ו 4 סוגי סלטים וסכום והכל ואז הוא מתעצבן- שאין מפית בשולחן!!!!!
בא לי לחנוק גברים כאלה. אז מגיל ממש קטן אמרתי- לא משנה מי יהיה בעלי, הוא יכול לקפוץ ולא יהיה לו רבע ממה שאמא שלי הייתה לאבא שלי.
אני מודעת לעובדה שאני עצלנית וכשעברנו לגור ביחד הייתי אישה למופת(למרות ההבטחה) עד שהוא התרגל ואם יום אחד משהו לא היה במקום או שלא היה אוכל מוכן הוא העיר לי.
ואז נזכרתי- ההבטחה! שבוע הוא חי בדיר, ממש ככה. עד שהבין שאני רצינית.
תקשיבו חינכתי את בעלי (כמו ילד) שאין דבר כזה משרתת בבית, אני לא כל היום יעבוד סביב השעון ואמשיך לעשות הכל גם בבית. אז את ימי הנקיון קבעתי לחמישי בערב או שישי שהוא תמיד בבית, אני מגישה לו את המצעים שאני רוצה והוא מחליף בזמן שאני עושה את הגז, אני עושה אבק וכלים (הוא שונא!!) והוא שוטף את כל הבית.
זבל כולל מהשירותים, כביסות, טיטוא של הבית וטיפול מלא בכלב- זה רק הוא עושה!!!
אפילו שאני בבית עכשיו בשמירת הריון אני רב היום במיטה (מבחירה) והוא מפנק.
כמובן שלא הכל ורוד אבל תמיד כשהוא מתחיל לקטר אם לא נקי/מסודר/אוכל מוכן אני אומרת לו-
גם לך ברוך ה יש 2 ידיים, אתה מוזמן לקום.
לא יודעת איך יהיה כשהקטנים יגיעו בעז״ה, אבל לוותר ולספוג עלבונות אני לא מתכוונת.
-
הרגתןןןןןן אותי עם חצאי העבודות!!
כנראה יש להם איזה קטע עם "סיום משימות", גם בעלי ככה בחלק מהדברים...
סנג'י- יש מצב לסדרת חינוך לנתי?...
שיתחיל להזיז כמה עצמות גם בעשיית מטלות הבית ולא רק בעבודה?..
-
טוב אני לא רוצה לעצבן אתכן אבל בחודשים האחרונים בעלי הוא זה שרוחץ את עדן אלא אם כן הוא עובד עד מאוחר וזה לא קורה כל כך הרבה.
הוא מבשל בבית, הוא רוחץ כלים בעיקר בסופי השבוע כי כל השבוע הוא עובד בשתי עבודות ואני מחודש שני בבית. אז אני משתדלת מאוד שבערב כשהוא חוזר לא יהיו כלים וכביסות.
הוא שם מכונות, מעביר למייבש אבל אני זו שמקפלת.
שנינו משכיבים את עדן לישון לסירוגין.
שלא תבינו לא נכון, יש לו קטעים מאוד מעצבנים לפעמים אבל בהחלט ברי הבלגה מצידי.
הרי גם אני לא טלית שכולה תכלת
-
בהצלחה בביקור החמה בובה שיעבור מהר