אלימות בגיל הזה??????? - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • כל השבוע וסופ"ש נתנאל היה בבית כי היה חולה
10 תגובות
עמוד 1
  • ברוכה הבאה למועדון!
    55555
  • קודם כל !!!!! בשום פנים ואופן אסור להרביץ או לתת מכה על היד - כך אתן מראות לו באלימות מטפלים באלימות!!!!!
    דבר שני - לפעמים ילדים בנשיכות מבאים רגשות והעיקר חיבה - כך הוא מראה שהוא אוהב אותך.

    חשוב מאוד להראות לו שזה לא נעים לך - מותר לך לכעוס אליו אבל לא לצעוק!!אם הוא ממשיך בשלו תגידי - זה לא נעים לי .עשית לאמא כואב ותורידי אותו המידיים או תושבי קצת רחוק ממך שיבין שנעלבת...בטח הוא יתחיל לבכות ולבקש ידיים -אבל אל תוותרי תגידי - לא !!!אמא כועסת כי עשית לי כואב!!!!!תקחי ממנו "ספייס" לאיזה 5-7 דקות (אני יודעת שזה כואב לראות אותם בוכים -אבל אין ברירה)
    אחרי 5-7 דקות תחזירי אליו תשבי מולו ו תגידי - לאמא היה מאוד כואב והיתי כל כך עצובה -אל תעשה את זה יותר...ותני לו חיבוק נשיקה

    אין מה לעשות - זה למידה בשבילם וגם בשבילנו....אבל בסופו של דבר זה עובד....
  • בוודאי שאני לא בעד אלימות אבל כשעידו ורז היו מרביצים בצורה מוגזמת כן הייתי נותנת להם מכה קטנה וחלשה על היד כדי שיבינו שכמו שזה לא נעים להם זה לא נעים גם לי...ועובדתית זה עזר.
    כשנתתי את המכה הם היו בוכים מהעלבון ולא מהמכה כי המכה הייתה חלשה מכדי להכאיב אבל הם היו נעלבים שהחזרתי להם והפסיקו את המכות.
    עד היום כשהם נכנסים לקטע של מכות אלימות אני מתיישבת מולם ואומרת להם שזה מאוד לא נעים ושזה כואב לי ושואלת אותם אם הם רוצים שאני אחזיר להם כדי שיבינו שזה לא נעים? הם אומרים "...לא..." ופה זה מפסיק...
    יותר מזה, כשהם רבים ביניהם ואחד מרביץ- השני מתנהג כמוני- ושואל אם זה יהיה נעים אם הוא/היא יחזירו
  • תודה בנות. אני לא מתכוונת "להחזיר" לו, מעדיפה להמנע כמה שיותר מלתת לו מכות, אפילו קטנות. בכל מקרה, הוא ילד בן שנה (שבוע הבא)... מקווה מאוד שזה נובע מהבעת חיבה...כי אם זה התחלה של גיל שנתיים, אני בורחת מהבית
  • היי...

    קודם כל- תופעת הנשיכות מוכרת לי היטב מגיל שנתיים, שהיה לא קל..

    עם התופעה הזו ניסיתי להתמודד בדיבור ובהסברה, אבל כמובן שהיו לא מעט פעמים בהן צעקתי על הנושך (כל פעם זכיתי לנשיכה או צביטה, בדיוק כמו שאת מתארת, כואבות כאלו, מתורן אחר..) גם מכאב, גם מעצבים, גם כי נגמרה הסבלנות... אין מה לעשות..

    בעניין מכות ביניהם- זה קורה עכשיו לא מעט. אני מנסה להסביר שלא, אבל כשזה חוזר על עצמו אני יכולה חופשי להתעצבן, לצעוק, לשלוח לצד..

    פעם אחת נתתי מכה חלשה ביותר על כף היד, אבל אחרי שפשוט לא ישנתי לילה שלם (שתביני, הילד אפילו לא בכה, פשוט הייסורים הרגו אותי..) החלטתי שזה לא שווה לי את זה, למען בריאותי הנפשית..

    מאחלת לך הצלחה רבה

  • קודם כל לפי דעתי האישית והמקצועית כמטפלת מובילה במעון
    נשיכות - זה לא אלימות
    הוא לא אלים כלפייך כי הוא רוצה לעשות לך רע.

    הוא נושך אותך כביטוי למשהו
    הרי הוא לא מדבר
    אז הנשיכה בשבילו היא ביטוי ל: שמחה, אכזבה, "אני רוצה", תסכול, "למה לא נתת לי?" וכד'...

    כמובן לא להחזיר בנשיכה או במכה- זה לא הפתרון. ומיוחד לא לחייך או לחבק

    את צריכה להראות לו שכואב לאמא ואסור לנשוך את אמא או כל אחד אחר.
    את צריכה לומר לו בבירור ותקיפות - "לא", "לא נושכים", "זה לא נעים" לרדת אליו לגובה העינים
    להמשיך ולומר, "אני מבינה שאתה- שמח לראות אותי/ עצוב כי לקחו לך משחק/ מתוסכל כי קיבלת מכה וכד'...אבל אסור לנשוך, זה כואב לאמא"
    וכל הזמן להגיד את זה- כמו תקליט שבור ממש ככה
    בסוף זה ישתלם.

    תחשבי מה זה- שאני הייתי צריכה להתמודד עם 5-6 ילדים נושכים בבת אחת
    ואני ממש לא אמא שלהם שאני יכולה להעמיד בפינה/ להחזיר/ לתת מכה חלשה ביד כמו שהציעו פה...
    אני עושה הכל בדיבורים
    וזה עוזר!
    דוגמא:
    מה שעזר במעון שלי זה שהאמנתי שאפשר להרחיק או להשהות משחק/פעילות.
    למשל היינו יוצאים לחצר לחול- ילד שנשך פעם אחת, דיברנו איתו, שוב נושך, שוב דיברנו איתו
    שוב נושך, הכנסנו אותו פנימה והסברנו לו בדיוק למה הוא נכנס.
    אחרי כמה דקות ספורות, יורדים לגובה העינים, מסבירים לו שוב למה הוא נכנס ואם הוא רוצה לצאת עליו להתנהג יפה ולשחק עם הילדים מבלי לנשוך אותם
    ותאמיני לי- זה הצליח
    הוא לא היה נושך!

    בכל אופן- התמידה ותקיפות
    זה מה שצריך כדי להתמודד עם זה!
    זה קשה
    אבל אני ראיתי במו עיני שזה מצליח!


  • rinka, אני מאוד מסכימה עם הדרך שלך. אצלי זה עבד די מהר. עומר אמנם לא נשך אף פעם, אבל היה מושך לי בשיער, וגם רק תוך כדי שהיה מלטף ומתעסק עם השיער שלי הוא גם היה תולש לי שיערות והייתי משתגעת מהכאב וגם מזה שהייתי מבקשת שוב ושוב שיפסיק ושהוא מכאיב לי, ולא היה עם מי לדבר.
    אז הייתי עושה לו ברוגז קצר, מתרחקת ממנו מעט, משחקת אותה עצובה ולאחר מס' דקות סולחת מחבקת ומחייכת וכמובן מסבירה (והוא תמיד היה שואל: אמא, עכשו את שמחה??? חמודוןןןן).
    ]
  • חופית1978
    גם בת שלי שואלת:את יותר לא עצובה?
    אוי !!!!נו איך אפשר לא לאכול אותם
  • גם לליאם הייתה תקופה של נשיכות..
    הייתי אומרת לו באסרטיביות: "אסור!"
    לדעתי אין טעם להתחיל עם יותר מדי הסברים, כי הוא עוד קטן..פשוט אומרת אסור! ומרחיקה אותו מעט ממני.
    זה עבר די מהר,אבל את חייבת להיות עקבית
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה