האם אתן משפחתיות?? - הריון ולידה

מצד אמא שלי אין כלום.
היא בת יחידה.
נשארה רק אחות 1 של סבתא שלי ואחות אחת של סבא שלי
שאנחנו ראינו אותם בבריתה של ליאן.

מצד אבא שלי אני בקשר רק עם הבנות של אח שלו.
יש לו אחות ו 4 בנים שאנחנו בכלל לא בקשר.

כולם במרכז ורק אני בדרום
אז מן הסתם קשה להפגש הרבה.
אם הייתי קרובה מאמינה שכן הייתי שומרת על קשר יותר קרוב.


לנו י' אותך נתן
"רָנִּי וְשִׂמְחִי, בַּת-צִיּוֹן כִּי הִנְנִי-בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ, נְאֻם-יְהוָה"

המשפחה של בעלי ושלי משפחתיות בהחלט

אצלנו בבית ממש אין משפחתיות, רק בחגים נפגשים כמה אחים וככה יש לי קשר רק עם אחות אחת טובה וחלק צונן עם השאר. אני אוהבת משפחה חמה ומאוחדת זה חשוב מאוד. שאני רואה משפחות כאלו ישר נצבט ליבי, ואני מתמלאה בקינאה

עם המשפחה של אבא שלי אנחנו בכלל לא בקשר

שתי המשפחות משפחתיות אבל מהצד שלי זה יותר

אני מאמינה שמה שמחזק קשרים משפחתיים, זו העובדה שיש סבים וסבתות חיים במשפחה, כך נפגשים בחגים וכו' אצלם/איתם.

מהצד של אמא שלי יש לי סבא וסבתא, שיהיו בריאים. אנחנו תמיד מתאספים יחד בחגים (כל הדודים, בני דודים). מעבר לזה, אני משתדלת לבקר אותם הרבה (הם גרים ממש קרוב אלי).
מצד אבא שלי נותרה רק סבתא. אצלם אנחנו מבקרים פחות כי הם גרים במרכז הארץ. אבל עדיין שומרים על קשר.

מצד בעלי- לאמא שלו אין משפחה בארץ, אנחנו בקשר קרוב-רחוק עם המשפחה המורחבת שלו.
בקיצור- אנחנו די משפחתיים.

ולגבי זה שהמשפחה שלכם מתלוננת- כבר למדתי שיש לא מעט אנשים שלא מסוגלים להכנס לנעליו של מישהו אחר. אז למדתי פשוט לא להתייחס לכל ה"חכמים" למיניהם, ועם הזמן, כשהם רואים שאין יותר מידי יחס לשטויות, הם לומדים לשתוק (ממש כמו ילדים
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

רק רציתי להגיד לך -
תמונה מהממממממת !!!!!

איזה ילדים מקסימים !!! 555
והקטנה , ממש מזכירה לי את הקטנה שלי

במשפחה המורחבת שלי לא . אני רואה את הבנידודים והדודים רק באיזה אזכרה/אירוע חשוב..
במשפחה של בעלי קצת יותר (עם חלק מהם יותר וחלק פחות)
אני מאוד אוהבת משפחתיות . אבל לא צריך להגזים

אז ככה - ביקשת שאלה חופרת, תקבלי תשובה חופרת

אצלנו מאוד משפחתיים כמו המשפחה של בעלך
פעם אפילו טיוליים היינו עושים ביחד
וגם ההורים שלי גרים ליד האחים וההורים שלהם
באותה שכונה אז תמיד נפגשים
אצל בעלי אין בכלל רק בארועים ורק תמשפחה של חמותי
רואה בחתונות ואירועים
בוקושי אנחנו רואים את ההורים של בעלי והאחים שלו
פעם ב3 ח' גרים בצפון כמה רחוק ככה מתוק

גם אני חושבת שמשפחתיות זה דבר מאוד חשוב, אבל עד גבול
מסוים! זה שמתחילים להיכנס לכם לחיים- הייתי אומרת- סורי, עד כאן!
למי יש זמן עם השגרה- עבודה, לימודים, בית, ילדים..?
אנחנו- שההורים של בעלי גרים 5 דק' נסיעה ממנו- רואים אותם בד"כ
פעם-פעמיים בשבוע, ואת המשפחה היותר מורחבת- משתדלים פעם
ב- לבקר ולהיות ביחד, אבל לא יוצא הרבה. ונראה לי שזה
די טבעי- ברגע שיש לך ילדים משלך אז כבר הרבה הרבה יותר קשה
להיפגש!
את המשפחה שלי- אחים שלי ואת אמי- רואים פעם בחודש בקושי..
יש לי 2 אחים נשואים שרואים אותם פעם בחודשיים..
אני מכירה את זה, אומרים לנו הרבה, "תבואו אלינו שבת" אבל אי אפשר
שבת זה נהיה לנו דבר יקר! זה זמן להיות ביחד, רק אנחנו בתור משפחה
ואם אנחנו לא לבד אז ברור שאצל ההורים!
הקיצר- נראה לי שכדאי שתבהירי להם בעדינות שאתם מאוד אוהבים
אותם אבל.....
שיראל
[]

טוהר

יואו עמית
את בטוחה שאת לא הכפילה שלי או משהו?
כמוני כמוך - בדיוק אותו סיפור

רק שאצלנו אני האשמה בסיפור
המכשפה שלקחה את הנסיך מחיק המשפחה

מזל שאצלנו זה לא ככה....

כאילו אין לנו מספיק על הראש אנחנו צריכים עוד רגשות אשמה ומצפון?

אני לא כ"כ משפחתית...רואה את אמא שלי בערך אחת לשבועיים ויותר, את אחי אחת לחודש במקרה הטוב ודודים ובני דודים לדעתי ראיתי לפני שנה...וכולנו גרים ממש קרוב...
משפחה של בעלי מאוד משפחתיים הרוב גרים פה בישוב ומתראים אם לא בבית אז ברחוב...המשפחה המצוצמת עם האחים שלו היינו מתראים כמעט כל יום אבל בזמן האחרון פחות - אנחנו עם הילדים, אח אחד עם חברה באילת אח אחר עם חברה בת"א ועוד אחות לידנו אז איתה ועם החמים שלי 3-4 פעמים בשבוע....

אחות מחלקת ילודים
מדריכת הנקה

Code snippet: PseudoHTML, UBBCode™ and BBCode. Used on most forums.

אנחנו מאוד משפחתיים.. רואים את ההורים שלי בערך פעמיים שלוש בשבוע, למרות שהם גרים במרחק חצי שעה נסיעה הם באים אלינו ואנחנו אליהם, ובשישי קבוע אנחנו אצלהם, שאז גם האחים שלי נמצאים (אחותי בת 18 גרה איתם ואחי בקבע חוזר בעיקר בסופש). עם האחים שלי אני לא כ"כ בקשר טוב, הם בקטע אחר בחיים ממני, אחותי עוד שנייה מתגייסת והיא בקטע של שנטי כזה.. לא ממשד מעניין אותה האחייניות שלה ואח שלי גם כן קצת אדיש מטבעו, החברה שלו יותר מתעניינת
לבעלי יש רק אמא ואנחנו לא ממש בקשר איתה..
בחגים רק עם המשפחה שלי לפעמים אצל ההורים שלי בבית ולפעמים אצל אח של אמא שלי- דוד שלי

וואו עמיתו׳ש איזו תמונה

עדידו'ש ושירשיר תודה!!

חחחח תודה מאמי הייתי פשוט חייבת להגיב

לא

נוגה-

משפחתיים במידה יפה

אני לא חושבת שמשפחתיות נמדדת במספר המפגשים
אני מאוד אוהבת את המשפחה שלי ומרגישה קרובה אליהם גם בלי להיפגש כל שבוע.
כשהיה צריך נרתמנו אחד לטובת השני בלי למצמץ. עם זאת, ביום יום קשה, כמו שאת אומרת אין זמן כל אחד והעיסוקים שלו, ואני לא מתביישת להגיד להם שלפעמים פשוט לא בא לנו והם גם לא מציקים.

במשפחה של בעלי הם היו מאוד לוחצים והיה חשוב להם להיפגש לעיתים קרובות. שני ההורים שלו נפטרו אז זה קצת שונה כרגע

סליחה! זה היה ברגע של חולשה, ואז בעלי הגיע וחזר לי קצת המרץ

נוגה, מה זה נוגע לך משפטי מחץ של הדודות? כבר התחתנת ויש לך שתי בנות

יכולת לכתוב רק "פולניה" - ישר הייתי מבינה

חחחחח אתם לא נהיים יותר צעירים...

עמיתי - רק את הרסת להם את בחור הקסם שהן הכירו.
אין שום דבר ואף אחד אחר שיכול היה לעשות את זה.
עובדה - מאז הכרתם ונישאתם והבאתם ילדים לעולם - אין לו זמן.
אז מי אשם לדעתך?????

ממוש תגידי , מה קרה אם הם יבואו לבקר לשעה שעתיים אחת לשבוע?
קשה לכם , וזה ברור למה, שיבואו , יבלו עם הנינים , נכדים מה שלא יהיה..
ואתם תהיו בבית שלכם בלי התארגנות מראש ותוכלו לעשות גם חלק מהדברים תוך כדי ..

המשפחות שלנו לא קרציות , אי הקרציה היחדיה שאם אני לא נוסעת לאמא שלי שבועיים אני בלחץ אטומי , ושלא נדבר על זה שמדברת איתה איזה 5 פעמים ביום ...