-
אני לא הייתי אצל ההורים אחרי הלידה. אני צריכה את הפינה שלי.....
כל אחת והרגשתה
-
לי אין ברירה - כי אנחנו גרים אצל ההורים
-
לאורה גם אני צריכה את הפינה שלי
אבל אני לא יודעת כמה הפינה שלי תהיה רלונטית אם הנסיך יצרח ואני לא אדע איך להשתיק אותו
או שאני אסתבך איך לקלח אותו
או כל מיני דברים בהתחלה שאין לי מושג איך עושים ואני חייבת לציין שזה אפילו מפחיד
כמובן שאני אסתדר
-
גם אני בהתלבטות הזו
האמת שעכשיו אני גרה ממש קרוב לאמא שלי..
אמא שלי אמרה שהיא מפנה לי את החדר לכמה ימים
אבל אני בכלל לא יודעת אם זה נחוץ.. ממילא אני גרה שניה ממנה
וביום יום היא תוכל לבוא אליי..יהיה לי יותר נוח
לכן אני לא יודעת מה אעשה
מה שבטוח זה שזה רק ל3 ימים גג
אולי גם לשבת
אבל לא יותר מזה
אני אוהבת להיות בבית שלי עם הדברים שלי, מסובך לי להעביר בגדים לאמא עם כיסויי ראש ופתאום חסר זה וחסר זה..סתם לא נוח :/
-----------------------
בעזרת ה' נעשה ונצליח :)
-
שירה, גם אני לא ידעתי ונלחצתי אבל אמא שלי היתה אצלי מהבוקר עד שבעלי חזר הביתה בחודש הראשון
-
חחחח אודליה ספרי לי על זה
אתן כבר בטח מכירות אותי - אם הכנסתי את כל הבית לתיק של החדר לידה.........
ובמיוחד שכל העולם ינחת עליי בימים שאחרי
-
אני גם לא הלכתי לאמא שלי אחרי הלידה הייתי צריכה את הפינה שלי ואת השקט שלי..
אבל אמא שלי כל יום הייתה באה אליי והייתה מקלחת אותה בשבוע הראשון..
[URL=http://www.siz.co.il/]
]
-
אני כן הולכת להורי אחרי הלידה ב"ה
ואני מתכוונת להיות שם שבועיים שלושה.. אולי פחות אולי יותר
שירה, אל תסגרי כלום ואל תתכנני כלום
אי אפשר לדעת מה יהיה
אולי באמת תחליטי ששבוע זה לא מספיק? ותרצי להשאר עוד?
-
שאלה מסובכת...
אני הייתי בטוחה שאמא שלי ממש לא כזו ולא אכפת לה אבל בדיוק היום דיברתי איתה ומסתבר שהיא מצפה שאני אבוא לשבוע הראשון...
אישית אני מעדיפה את השקט והנוחות בבית שלי אבל אין ספק שזה עוזר כשזה הילד הראשון... מסתבר שאני עוד בהתלבטות...
וחו"מ כשאתן אומרות ללכת להורים אתן מתכוונות רק אליכן או שגם הבעל מצטרף?
מסכנון, הוא ישאר לבד???
-
הדרי ברורררררר שעם הבעל
הוא יצטרך לישון על המיטה למטה זה נכון - אבל לא נראה לי שזה יזיז לו
כמו שאני מכירה את מתן
עם כל ההתרגשות סביב הנסיך הוא רק ישים את הראש על הכרית...... ולילה טוב.
הוא גם יעבוד
-
שירה אני אחרי הלידה הייתי אצל אימא שלי 40 יום ואין דבר יותר טוב מזה, היא עזרה לי המון, אני ממליצה בחום.
-
גם אני לא הלכתי לאמא שלי.
היה לי חשוב להיות בבית שלי, בפינה שלי.
אבל היא הייתה מגיעה אלי בעשרה הימים הראשונים, מהבוקר עד שבעלי היה חוזר הביתה.
זה נתן לי קצת אוויר ויכולתי לישון שעתיים-שלוש בצהריים.
-
עם הבעל מצויין... עכשיו מה עם הכלב???
-
הדר גם הכלב יכול לקבל מיטה
-
אני לא הלכתי להורים, לא הרגשתי צורך, אבל שמרתי את האופציה....
אבל לי ממש לא היו חששות, ידעתי שאני אסתדר מצויין ושאני לא נלחצת, יש לי המון ניסיון עם האחיינים שלנו.. מה גם שאסף לא עבד באותה התקופה..
כבר אני אומרת לך שאם יש לך חששות ואת לא מוכנה תלכי להורים ובזמן אמת תחליטי לכמה זמן
-
אני לא חשבתי בכלל על האופציה הזאה, היה ברור לי שהיא באה אליי!!!
-
אני הלכתי לאמא שלי אחרי 2 הלידות שלי לשבוע ימים.
אין ספק שזה היה צעד נכון, אמא שלי עזרה לי המון!!!
אני בעד לגמרי!!!
-
לא מסוגלת. רק בבית שלי!!!!
למרות שאין על אמא שלי בעולם
-
בע״ה מתכוונת ללכת לאמא שלי יש לה בבית מלא מקום וגם בגלל הפינוק ואני יהיה חייבת עזרה וגם בגלל שהבית שלנו החדש יהיה בדיוק בשיפוצים מן הסתם שאני לא הולכת להכניס שני תינוקות לבלאגן הזה
-
אני בהריון של נגה היה ברור לי שאחרי הלידה אני נוסעת לאמא בסוף ילדתי מוקדם היינו בפגיה עשרה ימים ואז עוד שבועיים כל יום וחצי ביקרות בבי"ח אז יצא שנסעתי לשבוע כשנגה הייתה כמעט בת חודש ושבוע בהחלט הספיק לי. אבל שוב השתחררנו מהפגיה במצב ששם כבר קילחתי אותה והכל אז לא היה לי את הפחד של להישאר איתה לבד.
בהריון של טליה אמרתי מה פתאום אני לא נוסעת אני רוצה את הבית שלי וכו... הייתי עם תפרים מהגב עד הצוואר
-
אני הייתי אצל אמא חודש וחצי!!
-
אמא שלי היתה אצלי שבועיים אחרי הלידה.
אח"כ חודש הסתדרתי לבד ואז בעלי התחיל ללמוד בנתניה ואני נסעתי להורים שלי לתקופה בלי הגבלה.
זה נמשך משהו כמו חודש וחצי והיה כיף חיים
-
בראשונה היינו חודש וחצי - זו עזרה שאי אפשר לתאר.
היא היתה מרגיעה בלילה.
באה בבוקר- לוקחת את היורש ונותנת לי לישון
כשהגעתי אל הבית שלי נהיה לי קשהההההההההה מאד
אני נלחצת מאד כשתינוק בוכה.
בשני אמי לא היתה בארץ אבל עדיין הלכתי אליה.
אחיותיי עזרו לי.
ממליצה בחום.
זה אלי לא הכי נח
אבל זה עוזר מאדדדדדדדד
והכי חשוב- מפנק.
בשמת
-
אחרי לידתו של ליאור... חח כל ההריון הלידה והשנה הראשונה עברנו בברלין
לבד. בביקור בארץ מין הסתם היינו אצל הוריי חודש וחצי.
אחרי טל ושחר אצלי בבית. לא מתנחלת אצל אף אחד.
-
גרתי עם ההורים אז לא היתה אופציה אחרת למרות שאם הייתי גרה במקום אחר עדיין
הייתי הולכת לאמא.
אני יכולה רק לציין ולחזק כאן בנות זו עזרה לא נורמאלית מעבר לפינוק וכו'...
זו פשוט עזרה... תקופת הסתגלות שלך לבדוק איך מה מי מו וכמובן הביטחון שזה נותן.
לא יכולה לחשוב על איך הייתי מתקלחת עם הילד לבד!!!!!!!! אז היא שמרה השגיחה וכו'...
בקיצור אם יש אפשרות לכי על זה בגדול!!!
-
דרך אגב בגלל שהנוכחית יודעת שאני לא אתנחל הפעם
אז היא החליטה להתנחל אצל אמא שלה
-
הייתי בבית גם אצל עדן וגם הפעם.
ההורים שלי גרו קרוב כשעדן נולדה אז אמא שלי הייתה כאן הרבה ועכשיו הם עברו דירה לעיר אחרת אז קצת יותר קשה אבל עדיין אמא שלי משתדלת להגיע לפחות פעם, פעמיים בשבוע.
בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!
שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!
באהבה, ליאת.
-
שירה מאמי
אני לאחר לידת האומות שלנו , באתי הביתה אך אמא שלי גרה אצלי חודש וחצי.
ואח"כ אני הלכתי אליה לחודש .
אני יכולה לומר לך שלא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה ואיך הייתי מסתדרת .
אבלי לי ב"ה היו 2. אולי עם אחד הייתי נשארת בבית.
אני מציעה שאל תבלבלי את עצמך עכשיו עם מחשבות תזרמי ובע"ה תזרמי באותו זמן עם ההרגשה שלך.
שיהיה בעיתו ובזמנו לידה קלה ובידיים מלאות -אמן

-
לא עברתי את זה עדיין
אבל אני נשארת בבית ואמא שלי לוקחת חופש שבוע לעזור לי
עד שבעלי יחזור מעבודה ואחריי זה נראה מה יהיה..
אני כזונשצריכה תשקט שלי פינה שלי בלי להעביר כמה פעמים תבגדים תדברים
לי זה לא מסתדר מעדיפה שתבוא אליי
אבל כל אחת ומה שהיא מרגישה