אני כבר בהמתנה שבוע... - הריון ולידה

כבר באמת קשה לי,אתמול הלכנו למיון (כי לא-היתה שביתה אתמול סוף-סוף וניסיתי את מזלי) ולפני זה בערב רק חפרתי לעצמי ולבעלי,איזה טימטום זה היה לנסות ולהיקלט ככה סתם..
הייתי מתוחה,עצובה,עצבנית,בכיתי וכל שלל הרגשות-השליליים..
אבל זה טוב,כי צריכים לעבור גם עצבים שכאלו,כדי לעבד את החוויה..
במידה והייתי מתקתקת ביום ג' שעבר,הייתי עוברת את זה הרבה יותר בקלות.

למה אין-מצב לאסותא? כי הם עושים רק שאיבה ולא הרחבה לפני ולא אסתכן חלילה בנמק ברחם ובניתוח-נוסף כפי שכבר עברתי למניעת-הידבקויות,כי אחרי הגרידה אצלם נותרה ריקמה-עוברית.

שמעתי השבוע על 2 מיקרים ממש מלאחרונה,שכך אירע לבנות שעברו שם, שהסתבכה להן הגרידה אצלם.
הם חוצפנים: יש מלא תורים-פנויים,תהליך "נקי" 4 שעות,אבל הם מסכנים את הבנות אח"כ בסיבוכים. אז הלוואי ויסגרו את הבי"ח-הפרטי שלהם!

אני כבר חודש ושבוע עם עובר מת בבטן..
חודש- כי משבוע 7,הדופק ועד השקיפות לא עשיתי אולטרסאונד.
הגענו ביום ג' שעבר מיד למיון ולא-קיבלו אותי...ואני מחכה כבר שבוע.
אתמול לא-היתה שביתה סוף-סוף אז רצנו למיון ושוב דחו אותנו..

מחר שוב נלך,הלוואי ולא תהיה שביתה,זאת התפילה שלי,כדי שאסיים את הפרק הזה סוף-סוף..

מיותר לציין,שכעת אני בטלפונים,פקסים,כדי לקבל זיכוי על אתמול (710 ש"ח).
למה אני כועסת על-עצמי?
כי הייתי צריכה להמתין עם ההיקלטות להיריון..
אני מטפלת בנעמה בפול-טיים-ג'וב..אני נהנית מכל-רגע,אך זה אינטנסיבי..
ובנות שמטפלות בילדיהן כך מבינות אותי..
בהפסקות שיש לי אני מתחזקת את הבית ותמיד ישנה עבודה, מטלות שנידחו,שוטפות וכאלו חדשות,שניכנסות בכל-יום.
אני עייפה,מותשת..
לא התפניתי ליטול-ויטמינים (וזה מבירור שעשיתי היה גורם-קריטי,כי לא-נותרו לי מאגרים אחרי-הלידה), כי אני סובלת מבחילות/הקאות.
הייתי צריכה ברוגע לחלק את הפרנטל לחתיכות-קטנות, בנחת..
הייתי צריכה+בעלי לשתות פעמיים ביום בעיקביות גם לפני הקליטה חליטת-תה סינית קסומה,מאייל-פוליטי מצפת (יש לו אתר),שעזרה לנו להיקלט ולהחזיק את ההיריון עם נעמה.

לפעמים,אחרי שיש כבר ילד בבית,מתחילים לזלזל עם ההיריון-השני וחבל,אך עליי לקחת על-עצמי פרוייקט לשיקום-הגוף..להחזיר לו את כל-המאגרים..

הנפש תשתקם,כשיתפנה לי זמן לעשות אתכל המטלות בנחת..
וכמובן,נעמה שלי נותנת לי המון-כוח