אפרת,
זה הריון ראשון שלך בארבע שנים של טיפולים?
נראה לי ה"דאון" הזה הוא יותר חשש שמתגנב ללב....."הנה אני בהריון סופסוף אחרי 4 שנים...ומה עכשיו? הכל ילך כמו שצריך? אולי לא?"
את חששותהטיפולים למדת תלהכיר ולחיות איתן,
עכשיו חשש חדש נכנס לחייך,
ויש לי חדשות בשבילך- מהרגע שמגלים על ההריון, האושר והחרדה גרים בך ביחד, לומדים למחוק זה את זה ולחבק זה את זה, לכל בדיקה וכל צעד את עושה עם שניהם.....גם בלידה....ולא, זה לא נגמר...גם אחרי....זה לכל החיים עם הבונבון הקטן, כל יום הוא אושר מהול בדאגה שהכל יהיה בסדר ושכלום לא ישתבש......
תתרגלי

זה לא הולך להיות מניה דיפרסיה, את תלמדי לאזן את הדאגה ולהינות מהאושר,
ותהיי אופטימית, אחרי 4 שנים- אין ראויה ממך לעבור את המסע המדהים הזה שנקרא הריון ולידה, הגיע הזמן לעלות כיתה,
שמרי על עצמך, תנוחי (אם תרצי או לא- גג ב20:00 בערב נעצמות העיניים..

) שתי כמויות המון המון מים (תצמדי לבקבוק ופשוט לשתות לאורך כל היום 3 ליטר בערך, אם את יכולה יותר מצוין) וחכי בסבלנות מבדיקה לבדיקה

אוהבים אותך כאן,
תעדכני אותנו מה איתך
