לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה... - הריון ולידה

אוי בדיוק ככה אני מרגישה שאני כופה עליהם ליצור. ז"א בעיקר על אופק - רום עושה בשמחה וגם אוהב ותמיד מיד מסכים (מי שעוקבת אחרי התמונות בפייסבוק) ואופק לא מתחבר- אחרי 5-10 דקות כבר נמאס לו, הוא קם וחוזר....

הרבה יוצא לי שהם לא רוצים מה שאני מציעה אבל לרוב אני גם אומרת להם שזה מה שעושים עכשיו וזהו- אחרת כמו שאת אומרת הם פשוט ילכו מכות כל היום. אז אני מחליטה שיוצאים לגן שעשועים או לים ומי שלא רוצה יש לו בעיה- זה מה שעושים עכשו וזהו. כמובן שהם נהנים בסופו של דבר...

אחות מחלקת ילודים
מדריכת הנקה

אוי מכירה את התחושה וזה באמת מעצבן

הסוד הוא להיות מספיק אסרטיבית מבלי לתת להם יותר מדי חופש החלטה, גם ככה החופש כבר גולש להם מהאוזניים.
תודיעי להם,עכשיו יורדים לגינה או עכשיו ומה שתכנת.

בהצלחה.

האמת, לקטנה אני לא מביאה יותר מדי... בעיקר מדבקות (היא יכולה כל היום לשבת ולהדביק) וצבעים. הגדול די אוהב אבל בבית אנחנו יותר עם משחקי קופסא מאשר יצירה.

yaelwo - מצטערת אבל נקרעתי

אנחנו מתכננים - והם צוחקים עלינו.
אז למדתי לקראת החופש ובחופש הזה כמה דברים -
לא לתכנן שום פעילות יצירתית שלוקחת לי להכין אותה יותר זמן מאשר להן לעסוק בה, לא לקנות שום דבר יקר, בעיקר בחנויות של השקל - נגד כאבי לב, להכין בבית מה שאפשר במקום קנייה.
היום למדתי שאם הן יושבות יפה ועובדות - זה בדיוק הזמן להכניס להן חלק מהדברים שאגרתי עבורן, וזה היה הרבה יותר מוצלח מלהתיישב איתם כפעילות.
את יכולה להתחיל לעבוד עם הודיה (ושאמונה גם תצטרף

תאמינו לי אין לי מושג איך העברתי את החופש הזה

לא יודעת מה איתכם.. הילדים שלי מותשים

כן בחלט הם כבר מטפסים על הקירות בחופש.
מרץ גל- כל הכבוד על שיטטת ההתנחלות לי אין אצל מי ורוב החברות שלי כשאני בחופשה הם עובדות וכשהן בחופשה אני עובדת ואף פעם זה לא יוצא שאחנו ביחד כנ"ל בעלי. השבוע ניסיתי ללכת עם שקד לכמה חברות שדווקא כן בבית אבל זו יצאה לעיר לסידורים וזו בפוזיוטרפיה וזהו

המסנג'ר שלי: [email protected]

אני עובדת בשיטת הפסיכולוגיה ההפוכה...
אני לא יוזמת כלום - הם צריכים להעסיק את עצמם
ואז כשהם ממצים את רוב הדברים הם באים אלי להציק לי שמשעמם להם
ואז אני מציעה להם - בריכה/מחשב צביעה וכו'- הכל מתקבל בשמחה...
"..ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם.
באים הנה דרככם, אך לא מכם.
חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם.
כי לא לכם הגיגיהם..."

מתוך "על הילדים"/חליל ג'ובראן

מספיק אסרטיבית- הייתי, אבל כמה אפשר להכריח ילד לעשות עבודת יצירה שהוא לא אוהב?
הוא פשוט לא עושה..
אז הוא יהפוך את השולחן כי אני מכריחה אותו, ועדיין לא יעשה.

בריכה- פתאום לא בא להם.. הם נמצאים 10 דק' בריכה וזהו..

היום רציתי להכין איתם עוגיות והם לא רצו!!

לא רצו להכין עוגיות

זה באמת לא קל עם קטנטונת..אבל אם הצלחתם באוהל תצליחו גם בבית

מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

יעל הרגת אותי