היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
משב וגאיה כבר בנות 11 חודשים וזה אומר שכבר 11 חודשים אני לא ישנה בלילה. בנות אני מתחרפנת. עם פלג זה לא היה לי. מגיל חצי שנה הוא ישן ת' עשר שעות חלק. אבל הן. .כל איזה שעה אני מתעוררת לבכי של אחת אחרת, או שהן מעירות זו את זו ואז שתיהן בוכות אז אני חייבת להוציא את זו שבוכה מהחדר כדי שלא תעיר את אחותה, ואז זה אומר להרדים על הידיים ולהחזיר למיטה שזה חרא של הרגל אבל אין לי ברירה. עם פלג הייתי נותנת לו קצת לילל והוא לבד היה ממלמל וחוזר לישון אבל איתן אני ישר קופצת כי אחרת השנייה תתעורר. ואין לי אפשרות לעשות הפרדת כוחות כי אין עוד חדר
5 תגובות
עמוד 1
אין לי מושג, כל ילד והגיל שלו... אין ספק ששתיים קשה פי שלוש מאחד....תחזיקי מעמד "הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל שכואב אם לאלוהים לקח שישה ימים לברוא את כל מי שיש כאן מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו שכל דבר בא במקומו"
היי, אין לי מושג (עדיין) אבל בפורום הורות לתאומים יש פסיכולוגית בשם סיגל שמייעצת בנושאים כאלו ואחרים ומצאתי שם התייחסות למקרה דומה לשלך: http://www.teomim.net/Forum/Message/1309.aspx
מקווה שעזרתי, בכל מקרה שיהיה בהצלחה ולילות שקטים..
שיווו איזה סיוט וואלה אין לי מה להגיד לך אצלי זה לא כך
"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"
אצלי זה לא כך, אולי כי הם עדיין קטנים וישנים טוב בלילה. אבל מלחיץ אותי מה שאת כותבת...
היי..
קודם כל- אני אבדיל בין שתי תקופות:
1. היתה את התקופה של ההאכלות בלילה, שאז את קמה להאכלה- "תם הטקס"- משכיבה לישון והולכת לנמנם עד ההאכלה הבאה..
התקופה הזאת נגמרה אצלינו בגיל 4 חודשים, ואז הם ישנו לילה מלא.
לקראת גיל שנתיים התחיל לי הטירוף שאת מדברת עליו.. קמנו כל 20 דק' כי מישהו בכה.. עכשיו זה היה סתם בכי- ללא סיבה- נותנים מוצץ או טיפה מלטפים וזה נגמר, אבל זה פשוט לא לישון..לרוב זה היה עומר , אבל לעיתים גם איתי.. וגם אני- כמו שאת מתארת- קמה בקפיצה ובספרינטטטט לחדר, כדי שהשני לא יתעורר.. תקשיבי, זו היתה תקופה לא פשוטה בכללנ (בלשון המעטה.., גם אנחנו התחרפנו טוטאלית ולצערי אין כ"כ מה לעשות בנדון, אבל אני מקווה שתנחם אותך שהתופעה הזו חולפת יום אחד (או יותר נכון לילה אחד..) כלא היתה. פשוט כך. הדבר הזה נמשך אצלינו כמה חודשים טובים (משהו כמו 4..