היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
התלבטתי אם "ליפול" עליכן עם זה, אבל אני בטוחה שקשה לכולנו ואולי פעם ראשונה שבאמת באמת קשה לי וזקוקה לתמיכה.
כמו כולן, אתמול "פיזרתי" את הילדים בשתי קצוות של חולון, כבר חשכו עיניי מאיך שכל בוקר הולך להיראות מבחינת חניה ועמידה בלוח זמנים...אבל זה שטויות!
השארתי את סער ולאחר מכן את ליאם.
ניסיתי לתפוס את הגן של ליאם (כמובן גן עירייה) משעה 09:00 - 12:30 ללא הצלחה, הטלפון כל הזמן תפוס! (התקשרתי לבדוק מול העירייה וכמובן שאמרו שכנראה הטלפון פתוח וכו'...) עברו עליי 3 שעות נוראיות... ברור לי שאם חלילה היה קורה משהו היו מתקשרים אבל כ"כ רציתי לדעת אם ליאם בסדר ואיך עובר לו שאלו היו שעות מורטות עצבים מבחינתי... עד שתפסתי את הגן אמרו שהוא מקסים והכול בסדר.
יצאתי לפני הזמן מהעבודה במיוחד כדי לבדוק מה איתו ואיך עבר עליו... הגעתי לגן וראיתי אותו משחק בחצר (לבד)... הגעתי אליו והיה לו קקי בתחתונים (מעולם לא ברח לו קקי כל הגמילה) הייתי חנוקה (רציתי לבכות בגלל שבאותו רגע אמרתי לעצמי שכנראה הוא לבד כי יש ריח)!!! שאלתי מה קרה לו והוא אמר שברח, ובאותה נשימה אמר לי: "אמא בכיתי היום כי רציתי אותך"!
אתן לא מבינות כמה כוח הייתי צריכה כדי לא להתפרץ שם בבכי.
כמובן שניגשתי לסייעת וגננת של הצהרון ואמרו לי : " באמת היה ריח ובדקנו את כולם ודווקא אותו לא"... כמובן שתקפתי בעדינות וביקשתי לשים לב... שמה שמטריד אותי זה כמה זמן הוא מסתובב עם זה!!!
כמובן שלא כעסתי עליו, החלפתי לו והלכנו להיפגש עם חברים משנה שעברה בגינה.
איך שראיתי את חברה שלי, רצתי ובכיתי והתייפחתי כמו תינוקת.
כ"כ כאב לי, כ"כ התביישתי בשבילו, כ"כ רציתי להפוך את כל הגן....
הבנות שם הרגיעו, אמרו שזה יכול לקרות, שכנראה הוא התרגש... שכנראה ברח...עוד אמא אמרה שהבת שלה חזרה עם טויסק מלוכלך (להבדיל פשוט לא ניקתה טוב).
היה לי יום כ"כ עמוס ברגשות, שהבוקר קמתי כולי נפוחה מהבכי, וכאבי הראש איומים.
אני יודעת שנחמד לו וכייף לו והמעבר כנראה קשה לי... אבל באמת קצת קשה לי לאסוף את עצמי ומתה כבר שההסתגלות תעבור.
את סער אני לא מזכירה מפני שהוא בגן פרטי והכול שם בלי ין הרע בסדר גמור.
איך אתן עוברות את כל השינוי הזה?
תודה וסליחה אם הכבדתי. איילת
20 תגובות
עמוד 1
אוי מותק
היי
אני קוראת את השורות שלך ויש לי דמעות בעיניים... "...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."
אנחנו עוברים את השינוי בדיוק כמוך מאמי
נטלי... אני בהלם לגבי הבקבוק מים "...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."
ורציתי להגיד עוד משהו בנוסף לחפירה הקודמת לך aylk המון תודה על זה שפתחת את השירשור הזה