שמישהי בבקשה תגיד לי מה עושים כדי ללדת??? - הריון ולידה

תעשי פעילות ספוטיבית - סקס עלית מדרגות
ומאמי שהגוזל ירגיש שזה הזמן לצאת הוא יצא תנסי לבקש ממנו
וד"א לי לא היו שום סימנים מקדימים ואז ביום אחד נפל לי הפקק ואחרי כמה שעות התחלתי ךהרגיש צירים שהתפתחו ללידה

שיהיה לידה קלה בידיים מלאות

את יכולה לנסות-
פעילות גופנית, הליכות, עליה וירידה במדרגות, סקס, עיסוי פטמות
יש גם משקה שאת יכולה לשתות כמו שמן קיק או עלי פטל (אבל זה לא הכי מומלץ- תחפשי באינטרנט את ההשלכות- החלטה שלך)

אצלי זה גם התחיל פתאום- יצא הפקק ואז צירים ולמחרת ילדתי..
אי אפשר לדעת!

יסמין - פעילות גופנית בשבילך זה סקס?

לורה-
בחודשים כאלה שכבדים ושמנים זה באמת פעילות גופנית
אני קראתי לזה בזמנו - עבודה

אני גם כבדה ולכן בעלי "עובד" מעליי

בואנ'ה לורה נהנית מחיי מין....
טפו טפו הלוואי על כולנו ככה כשיש כבר ילד בבית ובחודשים מתקדמים.
ושלא נרגיש שזאת עבודה אלא נהנה מזה

סקס סקס סקס

וסקס זו לא פעילות גופנית? חחחח רק מלהנדס תנוחה בהריון זה כבר מאמץ

תודה לכולן על התגובות... ניסינו סקס פעמיים, זה לא מספיק?? חחח קשה לי...
ולבנות שאמרו שנפתח להן הפקק ביום בהיר אחד- האם זה קרה אחרי שעשיתן משהו בשביל זה או סתם ככה? אני מצטערת אם השאלות שלי מוזרות..הריון ראשון

מאמי פקק לרוב מפתיע .. יכול להיות מאוד שגם לא יצא לך הפקק בכלל..

ולי יצא הפקק ורק אחרי שבועיים ילדתי...

האמת אני ילדתי אחרי שהייתי בחינה של גיסי וקפצתי בטירוףףףףףף כולם אמרו לי להזהר כי אני בחודש תשיעי.. חחחח מה להזהר? מה יקרה? אני אלד מקסימום

מסכימה עם מיטל
דווקא שהכי מחכים וחושבים שזה יקרה- זה לא קורה...

אצלי זה היה בדיוק ככה
כל סימן חשבתי שזה זה... הייתי הולכת לשירותים בתקווה לראות את הפקק-
ואז ביום בהיר אחד קמתי עם כאבי בטן כמו קלקול קיבה- חשבתי לתומי שזה שלשול (כמו שהיו לי בשבועיים שלפני הלידה)
ופתאום- בלי לצפות בכלל ראיתי שהפקק יצא....
ואני כזה "מההה?? אבל אפילו לא קיוויתי עכשיו"

אז כשלא מחכים- זה קורה

וזרע של הגבר פותח את צוואר הרחם (גם אם אין פתיחה כלל)- אז תמשיכי לעשותת..

תודה מותק על העידוד :) אני אנסה באמת להעסיק את עצמי כמה שיותר. עכשיו חזרתי ממוניטור אמרו לי שהיה ציר אחד ושזה לא אומר כלום ושאני יכולה להחזיק ככה עוד חודש... זה הדבר הכי מתסכל בעולםם שאפשר להגיד לאישה בשבוע 39!

מיכל תודה מאמי, מקווה שגם לי זה כבר יקרה.. אני אחכה לבעלול שיחזור היום מהעבודה ונעסיק אותו קצת.

תאמיני או לא, אבל גם זה נגמר...
למרות שעכשיו זה נראה כמו נצח - אבל זה יבוא ופתאום עם הצירים הראשונים תיכנסי לתוך סחרור כזה שלא תביני איך פתאום עברו חודשיים..
זה הזמן, הימים האחרונים לבלות לבד עם הבעל (אם אין לכם עוד ילדים, סליחה אני פשוט לא יודעת..), עם חברות, משפחה וכל מי שנעים לך בחברתו..
אני לא אשכח את הציר הראשון שהגיע בדיוק כשבעלי ואני יצאנו מאיזו מסעדה במרינה בהרצליה. היה אחד ולא חזר. אז הנחתי שיש לי עוד זמן.. למחרת בחמש בבוקר התחילו הצירים האמיתיים, הסדירים.. ואז זה התחיל: חדר לידה, מוניטור, סיבוב בחצר, שוב מוניטור, חדר לידה, לחיצות, הבכי הראשון, אינסוף טלפונים, ימים ולילות בלי שינה, עשרות אנשים בבית.. איפה אני ואיפה בעלי... עד שהצלחנו לשבת ביחד ולהחליף כמה מילים הבן שלנו היה כבר בן חודש וחצי..
אז תנסי להינות מזה, כי אוטוטו גם זה ייגמר...

אין לנו עדיין ילדים אז אני מניחה שהדברים שאת אומרת חשובים ונכונים... ברור לי לגמרי שהחיים שלנו עומדים להשתנות, ואני מקווה שבתוך כל הלחץ יהיו גם רגעים של ביחד. פשוט הימים האלה מטריפים אותי כי אני כבר לא הולכת לעבודה מלפני כמה ימים ואני לא עושה כלום חוץ מלתהלך בין המטבח לסלון ולשירותים כל 10 דק'. והציפייה משגעת אותי, ככה שהראש כל הזמן במחשבות והגוף כואב ואין לי איך להנות מכלום גם אם אני ממש רוצה להספיק כמה דברים לפני...

קצת ספורט...תעשי הליכה קטנה עם הבעל
וסקס ...

הכי טוב !!

בהצלחה ולידה קלה מאמי