יש רגעים שאני חושבת- - הריון ולידה

אני חייבת לציין שכשהתחלתי לקרוא את ההודעה שלך, אפילו אני נכנסתי לרוגע...
אח"כ הרגשתי את הלחץ בהמשך ושוב הלב שלי דופק מהר!
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

מאמי, קודם כל תהני לך מהזמן היקר הזה!
יש אימהות (עצמאיות לדוגמא) שאפילו לא זוכות לכל מה שאת זוכה כרגע...

וחוצמיזה, לאימהות יש כוחות מיוחדים! גם אם בקרוב סדר היום יהיה עמוס יותר אני בטוחה שבסוף היום תביטי בגאווה על תחילת היום ועל כל מה שהספקת לתקתק...

יש לך "חיים"! את מבינה? זו הרגשה כזו של סיפוק...

לימודים זה לא כל החיים... עוד כמה "פושים" ויהיה בסדר וזה מאחורייך (אגב, מה את לומדת? עוד כמה זמן נשאר?)

כל הכבוד שאת יודעת ככה "להנות" מכל העולמות! רק את והמשפחה שלך מרוויחים מזה!
ישר כוח!
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

קודם כול להסתכל על חצי הכוס המלאה - יש לך עד סוף החגים ככה! תהני מכול רגע את מאפשרת להם הסתגלות קלה.

נכון יהיה יותר קשה אחרי החגים אבל הילדים לומדים שחשוב לאדם גם לממש את עצמו וחלומותיו ללמוד ולהתפתח ולהרחיב אופקים וזו מתנה גדולה
[url=http://www.freeglittergraphics.com]

"הילד האנושי - לעיתים כה חד הבחנה יותר מאשר המבוגר המהורהר עד טמטום חושים" (מארקוס זוסאק מתוך הספר "גנבת הספרים")

קודם מלא

חחחחחחחח כל בוקר אני אומרת את זה לעצמי

אני כן הייתי רוצה להמשיך לעבוד אבל רק עד שעה אחת שאוכל לעשות את מה שאת עושה ועוד יהיה לי את הסיפוק מהעבודה אבל לצערי זה לא אפשרי כלכלית

תודה!!

איזה תחום מעניין את לומדת!

אני כ"כ מבינה אותך שולך המוני

רוצים לקרוא על החיתולים החדשים של פמפרס אקטיב בייבי וגם לעזור לי לזכות בחיתולים, אשמח אם תלחצו על הלינקים

http://www.tapuz.co.il/forums/apps/spCount.asp?spid=5234

http://www.tapuz.co.il/forums/apps/spCount.asp?spid=5273

http://www.tapuz.co.il/forums/apps/spCount.asp?spid=5296

כבר כתבו לך את מה שגם אני רציתי לכתוב

היי עמית ,
תקופת הלימודים היא נורא עמוסה. הקושי הגדול נובע מהעומס הבלתי נסבל... אני זוכרת את עצמי - ממש לא היו לי חיים... ולמדתי עם ילדים...
היה קשה מנשוא.
וברור לי שחלק גדול ממה שאת חווה, זה פשוט הקושי הזה, שנלווה ללימודים. כל תחום באקדמיה הוא "אכלן זמן ומשאבים", בפרט תחומי הטיפול, ששם את נשאבת בעל כורחך לעוד ועוד שעות טיפול, התנסות, פרקטיקום ועבודה מעשית...
ובכל זאת - זה יגמר.
וכשזה יגמר, תשארי עם מקצוע ביד, מקצוע טוב ואהוב, שה-ק-ד-ש-ת את מיטב שנותייך וזמנך ללומדו, ויש לך סיפוק מעצם העיסוק בו.
ובמקביל - גם הילדים יגדלו מעט, והעיסוק ביום יום ובמטלות הקשורות להיותם כה צעירים ותלויים - יפחת בהתאם.
האם באמת היית רוצה "בעל מיליונר" (אני מניחה שהכוונה היא לכך שיהיה הרבה כסף ולא תצטרכי לעבוד?...), "לעבוד באיזו חנות או סופר", ו - "לא צריך תואר ותעודות"
הרי את המקצוע שאת לומדת, את בעצמך בחרת, מתוך נטיית לב ואהבה לתחום.
ואני בטוחה שכשתעסקי בו בפועל, הסיפוק המקצועי והאישי יהיה רב...
אל תתני לתקופה העמוסה ורוויית המטלות שאת נמצאת בה כרגע להשפיע על הרצון שלך למממש את עצמך.
בסופו של יום, אדם נשאר עם עצמו. וככל שסיפוקו מעצמו גדל, כך גדל אושרו.

תודה!
ושרוני- תודה על הפרופורציות..
ברור לי שלא הייתי רוצה בעל מליונר